לשכת עורכי הדין נוקטת מהמקפצה 

מתלונן שלאחר סחברת של שנים בתלונה שהגיש, עדיין מעיז לממש את זכותו בחוק לבוא ולנכוח בדיונים בבית הדין המשמעתי, צפוי להפתעה אלימה משהו. פשוט מגרשים אותו (בניגוד לחוק) מהאולם, דקות ספורות לאחר תחילת הדיון הראשון. אם זה לא מספיק, נאמר לו לחלחלתו, כהסבר לגירוש, כי הדיון בלעדיו מיועד במוצהר לצורך גישור. המדובר, במילים פחות מכובסות, בניסיון נואל להגיע לעסקה במחשכים, ללא עדים, בוודאי לא תחת עינו המפקחת של המתלונן, וגם לא לעיני הציבור הרחב שהחוק מזמין אותו לבוא ולנכוח בכל דיון. ועוד דבר קטן: כל הטוב הזה נעשה כמובן ללא פרוטוקול!

מסתבר כי לבית הדין המשמעתי מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין יש בעיה משמעתית. הוא מפר בשיטתיות את החוק - לעדות כתובה רשמית וחתומה של חברי הנשיאות. כן. את החוק הם לא מכבדים. את עצמם תשפטו בעצמכם.

על פי החוק למתלונן וגם לציבור קיימת זכות מפורשת להיות נוכחים בכל הדיונים בבית הדין. אלא אם יפורסמו נימוקים מיוחדים לגירושם מהאולם. כלומר, הגירוש הוא היוצא דופן המעיד על הכלל - זכות לנוכחות באולם. אבל, אם כבר הוקמה נשיאות רמת מעלה, מדוע להסתפק בגינוני כבוד חסרי פשר, חשובים ככל שיהיו. הנה! הנשיאות נוקטת. לא סתם נוקטת. נוקטת מדיניות. בחשיבות עצמית שלא הייתה מביישת מערכון טוב בארץ נהדרת (ראה ערך ערן זרחוביץ, עורך הדין הנוקט, אחת העונות של ארץ נהדרת).

אשרי המדינה שזכתה לנשיאות נקטנית, נבונה נשגבת ומרוממת זו. כך מגרשים מתלוננים מהדיון הראשון, דקות ספורות לאחר התחלת הדיון. נוכחות המתלונן אולי תגשים את מטרת החוק אבל, מעשה שטן, היא תפריע להליך המבורך של גישור לא לפרוטוקול. ואנחנו הרי בענייני עסקאות במחשכים ללא תיעוד. תחי רפובליקת הנוקטים!

הנה קישור למסמך רשמי וחתום בו הרוממות הנבונה ורבת החסד מתהדרת בגירוש מתלוננים מהדיונים, לטעמי בניגוד מוחלט לחוק.

https://drive.google.com/file/d/1Jl6PREZb_2wUS5Iw8qJY0MsU2K4Wmop9/view?usp=share_link

הכל התחיל בתלונה שהגשתי בזמנו נגד שני עורכי דין שלמרבה עליבותנו, יש שרואים בהם מיוחסים במקומותינו. האחד אלי וילציק (לימים מועמד לכהן שופט בבית המשפט העליון בסבב המינויים של תחילת 2022, אגב תלונה נגדו המעוכבת אז מזה כשנה ולימים, משהמינוי לעליון לא התממש, תהפוך להעמדה לדין) והשני אבנר כהן (בנה של השופטת בדימוס בבית המשפט העליון טובה שטרסברג כהן) שאף הוא עומד לדין.

אמרנו מיוחסים. פשוט לא תאומן כמות הניסים והנפלאות סביב אותה תלונה וסביב אותם מיוחסים. אות ומופת לכל מה שרקוב במערכת המשפט בכלל ובטיפול בתלונות המוגשות ללשכת עורכי הדין בפרט.

לאחר כשנתיים של דחיות תמוהות וחצופות, כשבמהלכן וילציק הומלץ לשופט בבית משפט עליון, ולאחר שהתבקש 4 פעמים להשיב לתלונה נגדו, הוחלט לבסוף בוועדת האתיקה להעמיד את שני עורכי הדין לדין.

אתם כבר מנחשים כי לא בחפץ לב הוחלט. רק לאחר שעירבתי את נציב קבילות הציבור אצל מבקר המדינה, ורק בצמוד לנקמה מוזרה של ועדת האתיקה, כל וועדת האתיקה, כ-20 עורכי דין שבכוונתי להביאם חשבון על כך, נקמה הכוללת הגשת תלונה שקרית נגדי, לאחר שהיא עצמה מצאה את התלונה שאני הגשתי כמוצדקת ומחייבת העמדה לדין, תלונה נגדי  שנשלחה אחר כבוד לאיגוד המקצועי שלי, לשכת שמאי מקרקעין. ארחיב בהמשך. נחזור לתלונה נגד וילציק וכהן.

כשנתיים וחצי לאחר הגשת התלונה נגד עורכי הדין וילציק וכהן, ביום 30 ליולי 2023, נערך סוף סוף דיון ראשון בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, ושם...פשוט גורשתי כמתלונן מהאולם דקות ספורות לאחר התחלת הדיון!

גורשתי כך סתם. החוק מאפשר לי להגיע ולנכוח באולם ואף לבוא עם מלווה, במקרה הזה מלווה שהוא  שמאי וחבר. אגב, גם בדיון בדלתיים סגורות לציבור הרחב, והדיונים פתוחים כרגיל לכולם, שמורה למתלונן זכות לנכוח בדיון, אלא אם פורסמו נימוקים ספציפיים ומיוחדים.

אני גורשתי בלי נימוקים - מלבד כך שמדובר בדיון ראשון שהוחלט כי ייערך ללא פרוטוקול וכהליך גישור! גישור??? למה? כי יש נשיאות שנוקטת. נוקטת מדיניות. ואמור מעכשיו כבוד הנשיאות האלוהית. הנשיאות, מתברר, היא בעצמה החוק! תחי רפובליקת הנוקטים! אושרנו וזכינו באלוהות חדשה. השתחוו ואימרו אמן!

טעיתי טעות מרה ושלחתי תלונה במייל על גירושי מהאולם לאותה האלוהות. המשכתי לטעות ופניתי שוב ושוב. לבסוף האלוהות הנבונה ורבת החסד החליטה לגלות לי סוד השמור למעטים. לא נאה לה לאלוהות לקרוא מייל פשוט. כבוד מינימלי מחייב שפניה אליה תהא בקובץ PDF. אני מניח שהאחרים פשוט לא נענים וזהו. הנני בר מזל, בחסדי רוממותה.

ולגופו של עניין?

בתשובה נאמר, בחוצפה רבה, (אבל למרבה המזל במסמך רשמי!) כי הגירוש שלי בניגוד לחוק מהדיון בתלונה שלי, הוא בכלל גירוש חובה. הכיצד???

הנה כי הגירוש שלי ושל כל המתלוננים והמלווים מהדיון הראשון מגשים...מדיניות. לא סתם מדיניות. בהמשך, באחד הדיונים, נאמר לי, ממרומי הפאתוס, כי יוטלו עלי קנסות על שהעזתי לפנות בבקשות ובטרוניות כאלו ואחרות לרוממותה וגם על כך בהמשך.

הופה. לזה חיכיתי. אקדח מעשן. מכתב רשמי של נשיאות בית הדין המשמעתי מחוז תל אביב על מדיניות שכל תכליתה הפרת חוק רבתית.

אם כן, זו המדיניות של הרוממות הנוקטת: הומצא ברוב הדר נשיאותי נוהל דיון מוקד. מי שעיניו בראשו יבין מייד שכל מטרתו להפוך לחוכא ואטלולא את חוק לשכת עורכי הדין. בכל דיון ראשון של בית הדין בכל תיק שהוא יחולו כללים הסותרים לחלוטין את החוק ואת רוח החוק. תוך דקות, כאמור, המתלונן מגורש מהאולם.

העומדים לדין במקרה שלי התנגדו בקולניות שהמתלונן נגדם ינכח בדיון אפילו בדקות התהילה המועטות שלפני גירושו, בעת הקראת הקובלנה. תוכנן הקובלנה סודי ומוסתר למרבה האבסורד מהמתלונן! בדיונים עצמם יתברר שהקובלנה הסודית עברה אי שם במחשכים דיאטה בלתי נתפסת יחסית לתלונה שהוגשה. קדם לכך פרוטוקול השפלה סדור למתלונן. בראש מורם המתלונן לא יצא מבית הדין. יש נוקטים בירושלים. סליחה. בתל אביב.

אם לא די במעשה הגירוש הרי שבאולם סודר מקום ישיבה עלוב ביותר בפינה האחורית. כסא אחד בלבד למתלונן למרות שזכותו בחוק להכניס מלווה לאולם. אציין כי מיקום הכסא למתלונן ולמלווה שופר בדיונים המאוחרים יותר אליהם הגעתי, כנראה בעקבות התלונה הנזעמת שהגשתי. כן. מרוב לגלוג על האלוהות, נדבקתי בעצמי במחלת החשיבות העצמית. גם אני נוקט!

בדיון הראשון, הפרוטוקול עבד שעות נוספות. סחבתי כסא מחדר סמוך. כל זאת לשמע מחאות נמרצות וחסרות פשר של העומדים לדין על נוכחות כלשהי שלי באולם ודרישה לוודא שאיני מקליט אף לא שניה אחת מהנעשה באולם, כאילו איני בקיא בחוק. (הדיונים מוקלטים אך לא נמסרים למתלונן וזוכים להגנת סודיות - כמו הקבילה עצמה. הכל סודי שם בבית הדין).

דקה לפני הגירוש הוכרז כי יתנהל משא ומתן במחשכים ובו יכול בית הדין לבטל כליל את המשך הקובלנה, לבטל את חלקה או את רוב עוקצה. העומדים לדין יכולים, סתם כך, להעלות טענות חדשות, בעל פה, שלא לפרוטוקול, כאלו שלא מצאו לענות בכתב, כך שהטיעון לעולם לא יוצג למתלונן והוא לא יגיב מבעוד מועד (או בכלל).

בנוהל של האלוהות הנוקטת האיש הרע כבר לא בחדר. אין פרוטוקול. הכל בעל פה, הנקבלים לא נדרשים להעמיד גרסה כתובה או מוקלטת שתוצג למתלונן או לציבור. תעמוד לזכותם הגנה בה אין מי שיזים שקרים אפשריים, ותבורך עסקה אפלה במחשכים אלו.

ההחלטה שהוקראה בסופו של אותה ישיבה / גישור / מוקד לא נשלחה לי כמתלונן ולו כתמליל. נאמר לי בכתב כי ניסו לאתר אותי בסוף הדיון ממנו גורשתי כדי לנכוח באיזה מעמד מכונן שנקרא הקראה. הייתי כבר בדרך הביתה. פרוטוקול ההשפלה הכניע גם נקטן מיומן כמוני. שאפו לאלוהות הנבונה.

ראו את פרוטוקול ההשפלה:

• גירוש משפיל וללא התרעה מראש. דהיינו שוק טריטמנט לפנתאון. מקצוענים בהשפלה. שאפו. 
• אין כיסא למלווה. גם המושב למתלונן מאולתר בחוסר רצון. היחס אליו מנוכר. העומדים לדין מתלוננים על עצם נוכחותו ומעכירים את האווירה כלפיו מבלי שבית הדין ישתיק אותם בתקיפות.
• אגב גירושו מהאולם, מבשרים למתלונן כי ההעמדה לדין אליה הגיע כביום חגו, בכל זאת חלפו שנתיים וחצי ונדרשה תלונה למבקר המדינה. והנה. לא העמדה לדין, חביבי. גישור במחשכים! בלי פרוטוקול ובלי עדים. פרי סטייל. באחת, בית הדין מתנער מהפורמאליות ומהפאתוס. עוד שוק טריטמנט לפנתאון.

אז בהצגה זולה זו אותה חוויתי, הקובל מטעם ועדת האתיקה באותו דיון מוקד הוא לא אחר מפרקליט ועדה רב מעללים. אותו אחד שבכלל הגיש תלונת נקמה רשלנית ושקרית נגדי כמתלונן. למבקר המדינה הוועדה הסבירה כי עשתה זאת כדי שלעומדים לדין לא תהא טענה ל...אכיפה סלקטיבית! ויובהר שאני לא עורך דין ולא סר למרותה של וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ולוועדה זו אין שום חובה, שום סיבה ובוודאי גם שום סמכות להתלונן מתוקף תפקידה ותוארה, ומתוקף היותה גוף הפועל על פי חוק, על מישהו שאינו עורך דין תחת איצטלה זו שלה. לאסמכתא כתובה המוכיחה כי נימוק בלתי אפשרי זה אכן הושמע על ידי וועדת האתיקה - פנו אלי בפרטי.

התלונה הנקמנית נגד המתלונןהסתמכה על פסק דין מבוטל מבלי לציין את בטלותו, לא הזכירה פסק דין מחוזי והחלטה של בית המשפט העליון אשר ביטלו אותו, והרי יש לכך רלוונטיות כלשהי גם אם לטעם הוועדה נותר טעם במי מהשורות בפסק הדין הבטל.

התלונה נשלחה למזכירות לשכת שמאי מקרקעין. ולנמען דיסקרטי, בעל 1,200 הראשים, לשכת שמאי מקרקעין. ההסבר על כך למבקר המדינה: הוטל על מזכירה כלשהי בלשכת עורכי הדין לאתר ולשלוח את התלונה לגורם אכיפה כלשהו. לצורך תירוץ התלונה הוועדה אף חיטטה בחשבון הפייסבוק שלי כאילו יש באמור בו להצדיק בדיעבד את התלונה המשונה וכאילו רשאית הוועדה בתוקף תפקידה לחטט בחשבון פייסבוק של מתלונן אצלה נגד עורך דין כלשהו. אולי מחר המתלונן ימצא חוקר פרטי מטעם הלשכה מחטט בפח האשפה שלו...

אני קורא לציבור לטפח ולעודד את היצירתיות המבעבעת בוועדת האתיקה בניצוחם של יושב הראש והפרקליט רבי התעוזה וחסרי המעצורים. חבל. יש כאן סטארט אפ. בואו ותתנו פוש. שלחו לוועדה הצעות יצירתיות נוספות איך להטיל אימה על מתלוננים, להשפיל אותם, לפגוע בשמם, לפגוע בפרטיותם. 

לתלונה צורפו חוזים שהוועדה דרשה שיוצגו לה כתנאי כי לא תגנוז את התלונה, כלומר דרשה בכוח. והם צורפו לתלונה נגדי ללא ידיעתי או אישורי ובלי השחרות של פרטים אישיים. כל זאת מטעם ועדת אתיקה של לשכת עורכי הדין נגד מי שאינו עורך דין! תחי ה...סימטריה. 

כשהתברר תוך מתן עדותי, שניתנה לפי בקשת אותו רק מעללים (בהתראה של ימים בודדים) כי רוב חומרי התלונה שלי לא הוגשו בכלל לבית הדין, ביקשתי להגיש לבית הדין חומרים בעצמי. נעניתי בנאום תוכחה מלא פאתוס ובאיום לקנוס אותי (החוק אכן מתיר הטלת קנסות - לא הגשת תלונות - נגד מתלוננים, כנראה לצורך מניעה של תלונות שווא קנטרניות).

חודשים ספורים לאחר הגשת התלונה, רב המעללים מכה בשנית. הוא מציג שקר הזוי לוועדת אתיקה מחוז מרכז לבקשת הבן של, כאילו תלונה אתית קלושה למחוז מרכז בלשכה נגד בא הכוח שלי אז בהליך אזרחי מול העומדים לדין (תביעה שלי לאכיפת הסכם), צריכה להיות נדונה אצל אותו רב מעללים המכהן בכלל במחוז תל אביב. זאת אף שבא כוחי שייך, לעזאזל, למחוז מרכז...וכל זאת לצורך סיווג התלונה הטריה כתלונה שכנגד לתלונות שהגשתי אני, שמאי מקרקעין שאינו עורך דין ושהפכו לקובלנה ולהעמדה לדין בהליך שנמשך אז שנתיים ורבעון.

אבהיר את חומרת הדברים: ועדת האתיקה מחוז תל אביב סירבה במשך שנתיים לדון בתלונה נגד עורכי דין מיוחסים. במהלך הסירוב המליצו נציגי לשכת עורכי הדין על אחד מהם לכהן שופט בבית משפט עליון. המיוחסים הועמדו לדין רק בהתערבות נציב תלונות הציבור אצל מבקר המדינה באותו החודש בו הודיעו לפני כן למתלונן בכתב על דחייה למועד בלתי ידוע. 

אותה וועדה שכל כך לא אוהבת לדון בתלונות, ראה זה פלא, יזמה ללא שום סיבה, חובה או סמכות, תלונת נקמה נגד מי שהחליטה להתייחחס אליו כאויב. מתלונן שבמשך שנתיים סירבה לדון בתלונה שהגיש. מה זה משנה שאותו אויב בכלל אינו עורך דין ותלונות נגדו אינן בסמכותה או בהתמחותה ואינן קשורות בכל קשר לסמכויותיה המוגדרות בחוק. ואם זה לא מספיק, ניסתה ביוזמתה, בלי שום סיבה, לאחד את הטיפול בתלונה שהוגשה לה על ידי האויב, עם טיפול בתלונה למחוז אחר, של עורך דין נגד חברו, תלונה שהגיש מי שהיא עצמה מעמידה לדין,   בנימוק של תלונה שכנגד, האפשרית, בהגדרה, אך ורק כאשר שתי התלונות הוגשו על ידי עורכי דין.

מה אתם יודעים. רב המעללים נותן עבודה. התלונה אשכרה הועברה למספר ימים למחוז שלו, תל אביב, ובא כוחי בהליך האזרחי קיבל על כך מכתב רשמי מרב המעללים. אבל! בא כוחי גם הוא נדבק במחלת הנקטת. זה עלה לו בעשרות שעות עבודה.

או אז השקר המטורף המשותף לרב המעללים ולבן השופטת, נגדו רב המעללים אמור לקבול, התברר. התלונה והתלונה שכנגד הוחזרו אחר כבוד, שתיהן, למחוז מרכז. ועדיין רב המעללים הרהיב עוז לאיים שאם תוגש תלונה שכנגד במחוז מרכז נגד בן השופטת, הנה יש מקום לשקול בכל זאת למשוך את התיק אליו למחוז תל אביב. האיום לא מומש אך טירופו עמו ולשיפוטכם וכמובן לשיפוט מבקר המדינה.

ואם זה לא מספיק, בא הכוח האמיתי שלי באותו השלב, מי שייצג אותי בתשלום למפרע כמתלונן מול וועדת האתיקה מחוז תל אביב, עורך דין בשם עומרי שגב, מונה לגמרי במקרה ומבלי לחשוד בכשרים, כדיין בבית הדין במחוז תל אביב. והנה פתאום, שוב במקרה, הכל במקרה, כל כך הרבה מקרים שקרו במקרה, נאסר על אותו דיין טרי להמשיך לייצג אותי בתלונה! עכשיו הוא דיין וזה אסור! מובן שאף לא אגורה מהשכר למפרע הוחזרה לי. אני לא חושד בכשרים, אבל הנה: גם בא כוחי בהליך האזרחי והמועמד הטבעי לייצג אותי בתלונה, מאוים על ידי רב המעללים בדרך לא דרך. אגב, רב המעללים אף הכחיש היכרות עם שגב בפני הרכב הבית הדין!

אבל מה לנו מפרקליט וועדת האתיקה. רב מעללים ככל שיהיה, בכל זאת הוא כפוף ליושב ראש הוועדה. ומדוע שזה ישאר מחוץ לחגיגה. ועדת אתיקה אמרת. חוסר יושרה קיבלת! בא לשכונה בחור חדש. 

אותו יושב ראש מצא לכתוב נגדי, עם כיתוב מספר אנשים, איומים והכפשות. אלו הופרכו על ידי הוועדה בניהולו עוד באותו החודש!  גם לאחר שההאשמות הופרכו, במעשים, לשיטתו הוא, הוא לא טרח חלילה להתנצל ואף לקח אחריות על הגשת תלונת השיימינג נגדי ללשכת שמאי המקרקעין. האם מגיש תלונה נגד בוזגלו, נניח, יוכפש ויאוים כמו מי שהתלונן כמוני נגד וילציק וכהן, נניח? אשרי המאמין.

ועוד מקרה. ההמלצה של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים על אלי וילציק כמועמד לשופט לבית משפט עליון, בהיותו נילון בתלונה שהוגשה נגדו תלונה מזה שנה, אז, אך בכלל לא התבררה עד אז. הגשתי הסתייגות כתובה למועמדותו לוועדה לבחירת שופטים. כך או כך, הוא לא נבחר וכיום הוא עומד לדין כאחרון חברי הלשכה. יש לזכור שהתלוננתי נגדו גם על שטען נגד כשרות חוזים שאת הראשונים בהם הוא עצמו ניסח וחתם עליהם בנייר עם לוגו משרדו. כלומר: יהיו שיאמרו כי התלונה רלוונטית לבחינת יושרתו האישית, והרי אנו כבר יודעים כיום כי התלונה הפכה לימים להעמדה לדין על ידי הלשכה עצמה...

הכיצד הומלץ לכהן בבית משפט עליון ללא שום הסדרה מראש של השלמת בירור התלונה שלימים תהפוך להעמדה לדין??? הכיצד לא פנתה אלי הלשכה והציגה לי כמתלונן מודאג שפנה אליה בכתב בנדון, כי ההמלצה על וילציק כשופט לא תגרע כהוא זה מהליך בירור התלונה?

נחזור. בפנינו הפיכת הליך העמדה לדין הקבוע בחוק, בתלונה שנמצאה צודקת לכל הפחות על ידי וועדת האתיקה, (בהתערבות נציבות קבילות הציבור אצל מבקר המדינה...) להליך של גישור המתנהל במחשכים ללא פרוטוקול וללא נוכחות המתלונן?

במקרה הספציפי המתואר כאן, מתן אותה הזכות לעומדים לדין להעלות טענות במחשכים ובעל פה וללא הקלטה או פרוטוקול - לא צלח. הטענות המקדמיות נדחו. התקיימו כבר דיונים רבים בקבילה מאז, רוב הזמן בנוכחותי  הוצאתי פעם נוספת מהאולם כדי שחלילה לא אשמע עדים אחרים שמיהרו לעיסוקיהם לפני העדות שלי).

נוהל דיון מוקד שמובא כאן במלוא חומרתו, בכתב, בהחלטת נשיאות בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב, מתקיים שלא בהתאם לחוק. זאת מבלי לנסות לשנות את חוק לשכת עורכי הדין ובדילוג אלגנטי מעל דיון ציבורי מסודר. דיון כזה הכרחי לשינוי כל כך קיצוני בסדרי הדין. דיון שאמור להיות פתוח לכל המעוניין. יש לאותו נוהל מוקד שהגו מי שמכנים עצמם נשיאות, השלכות קשות על המתלוננים שמעמדם בחוק נשלל סתם כך בהרף עין.

בחוק, המתלונן ומי מטעמו זכאים להיות נוכחים בכל הדיונים אלא אם פורסמו נימוקים מיוחדים. בהחלטת הנשיאות נאמר כי כל דיון ראשון הוא דיון מוקד וככזה נערך, כמדיניות, ללא נוכחות המתלוננים או עדים מהציבור בכלל. כלומר: לאחר שהמתלוננים שהגיעו ורצו להישאר גורשו מהאולם. ללא הודעה מראש.

המדובר לפתע בדיון שמתנהל בכלל כגישור! החוק מחייב העמדה לדין ותו לא. גישור במחשכים מהווה הקלה גדולה מאוד לעומדים לדין והתאכזרות כלפי המתלוננים. החוק מחייב העמדה לדין בנוכחות המתלונן ככל ורצונו בכך לרבות מלווה ובכלל לא מזכיר הליך גישור. מה פתאום הליך גישור?

במצוות האלוהות,  הדיינים הופכים לרגע למגשרים, עם סמכות לסיים לאלתר את הקבילה או לצמצם את חלקה או רובה. זאת, למרבה הנוחות, ללא רישום פרוטוקול ולאחר שהמתלונן גורש מהאולם! ואם לא די בפארסה הזו, הקובל, פרקליט וועדת האתיקה, מגיש תלונה שקרית ולא דיסקרטית נגד המתלונן ללשכת שמאי המקרקעין קודם לדיון ומתערב נגד בא כוחו בהליך אחר אזרחי ללא שום עילה או סיבה, במחוז אחר.

ויושב הראש אותה הוועדה? במקום לפקח על הפרקליט רב המעללים, הוא בעצמו הכפיש ואיים על המתלונן, ועוד באותו חודש הוועדה בראשותו הפריכה לחלוטין במעשים את ההכפשות והאיומים ללא כל הסבר או התנצלות.

כל המדיניות הזו מיושמת ללא שנערך דיון מסודר בשיתוף הציבור, תוך פגיעה אנושה בזכויות המתלוננים. הליך כזה רומס את מטרות החוק כגון שקיפות וניראות. המתלוננים, שגם כך נדחקים הצידה בחוק מלקחת חלק פעיל ואמיתי בבירור התלונה שהגישו, אפילו הקבילה מוסתרת מהם עד תום הדיונים, מגורשים בבושת פנים מהאולם בדיון הראשון. אפילו מעמדם הדחוק כנוכחים (עם מלווה) מנופץ ללא התרעה מראש. בום טראח. 

דיון מוקד שכזה מפר לחלוטין את מעט האיזון שנותר המאפשר למתלונן לכל הפחות וגם לכל היותר  לוודא במו עיניו ואזניו כי תלונתו מקבלת את יומה בדיון מסודר והוגן שנהליו נקבעו בחוק.

התלוננתי לנשיאות (בקובץ PDF) שדווקא רב המעללים משמש קובל, דהיינו תובע, נגד העומדים לדין כתוצאה מהתלונה שלי. ואולם, כאשר הנשיאות דנה בתלונה שלי על אותה הצגה זולה, כאשר בתפקיד מעין תובע משמש מי שהפך אותי  ללא פשר לאויב כבחכול  ולא מהסס להפיץ נגדי תלונת שיימינג זדוניות, נקבע שהתלונה שהגשתי נגדו במחוז מרכז נדחתה, כאילו לא הגשתי ערר לוועדת האתיקה הארצית. כך או אחרת, לא נקבע בשום מקום שהתלונה לגופה נגד רב המעללים כוזבת או לא נכונה או לא מוצדקת. על הפארסה הזו תוכלו לקרוא במאמר באתר כאן:

https://www.articles.co.il/article/186835

ומי שרוצה להתעמק במאמר ארוך יותר (ממש ארוך!) עם מספר עדכונים ושפע של עשרות מסמכי מקור:

https://dan-laufer.blogspot.com/2023/06/blog-post.html

אבל נחזור לדיון המוקד.

הצעתי לכבוד רוממות הנשיאות לאשר לי להגיש לה העתק התלונה שהגשתי נגד הפרקליט רב המעללים, כך שתתרשם בעצמה מהאבסורד שדווקא הוא משמש קובל בתיק. לא תופתעו לגלות כי הנשיאות בכלל לא התייחסה להצעתי זו, מסיבה השמורה עמה. אבל ההצעה הוגשה! מאוחר יותר התברר לי לחלחלתי, משאלות הדיינים בעת עדותי ומנוכחות בכלל באולם בית הדין, כי מתקיימת סבירות רבה שרוב הראיות והנספחים בתלונה שלי בכלל לא צורפו לקבילה (כלומר, אם לא די בסחבת של שנתיים וחצי עד הדיון הראשון בבית הדין, התלונה עברה תספורת רצינית).

בשלב הגירוש שלי כמתלונן מהאולם, בניגוד למה שנאמר בהחלטת נשיאות בית הדין המשמעתי, לא הורשתי כמתלונן, ובתקיפות לא הורשתי, לאמר דבר כלשהו לבית הדין אך בכל זאת הודעתי, ללא שקיבלתי לכך רשות ובוודאי ללא שהוזמנתי להודיע על כך, ולמגינת ליבם של הנוכחים, כי אבדוק האם הצעד חוקי ואם לא: אתלונן עליו, מה שאכן עשיתי.

בניגוד לנאמר במכתב, לא נאמר לי כי אוכל לחזור בזמן מוגדר מראש לדיון, פשוט גורשתי בלי שום הנחיות, אף שהמלווה ביקש הנחיות כאלו ושאל מפורשות איפה לחכות, מתי לחזור, עד מתי לחכות וכיוצא בזה. ולא נענה. נאמר לי שכשהגישור יסתיים אורשה לחזור לאולם. הא ותו לא.

חוק לשכת עורכי הדין נרמס ונזנח ללא שום דיון ציבורי הנדרש לשם שינוי של חוק, שינוי שנעשה דה פקטו ופוגע אנושות בנו כמתלוננים. כל זאת מתוקף התנהלות פראית וחסרת רסן של נשיאות בית הדין. ללא שום איזונים או משקל לעניינם של המתלוננים. כאילו כל שעסקינן הוא בנוחותם של הנקבלים והקובלים.

אז כבוד רוממות הנשיאות האלוהית והנבונה הועילה ברוב חסדה...לנקוט! לא סתם לנקוט. לנקוט... מדיניות בניגוד לחוק. מה אתם יודעים? קבלו את בגדי המחוקקת החדשה (ראו: הפרקליט הנוקט, ערן זרחוביץ, אחת העונות של ארץ נהדרת, שם).