למה קיים קשר בין ירידת גשם להזרמת שפכים לביוב? 

לפי תחזיות שונות חודשים אוקטובר-פברואר צפויים להיות גשומים במיוחד.

כפי שטוענת שני אשכנזי בכל פעם שיורד גשם הכבישים מוצפים והשפכים זורמים לים.

הדבר הזה בלט בערב ראש-השנה האחרון כאשר נאלצו תושבי גוש-דן להימנע מלשחות בים בשל זיהום שנגרם עקב הצפת מי-גשמים.

משרד הבריאות פרסם הודעה חריגה שהוסרה מיד אחרי החג עת שבו מעבדות הדגימה לעבוד ומי שלא ידע על ההודעה היה צפוי להיות חולה.

כזכור, בדצמבר 2022  דגם ה"שפדן" קווי ניקוז בשורה של ערים, בהם נמצאו ריכוזים של חיידקים מזיקים המעידים על חדירת שפכים לתעלות ניקוז מי הנגר.

 ממצאים אלו חורגים באלפי אחוזים מהתקנות של הזרמה לנחלים או השקיה בקולחים.

הממצאים חזרו על אותן תוצאות שנמצאו באותם נקזים (תעלות הניקוז) בחורף 2020?2021. בין היתר, בתעלות הניקוז באזור הדולפינריום בתל אביב ובחוף גורדון נמצאו שאריות של תרופות אנטי אפילפטיות.

נשאלת השאלה: למה כשיורד גשם כל הפסולת נשפכת לים?

                          תשובה לשאלה

1: סיבה מרכזית לכך נעוצה בכשל תשתיות עתיק יומין בישראל. 

כאשר הצנרת המקומית מתוכננת כראוי, יש הפרדה בין שתי מערכות: מערכת הניקוז, הקולטת את מי הגשמים ומזרימה אותם לנחל או לים, ומערכת הביוב, שקולטת את השפכים מהבתים ומזרימה אותם למכוני הטיהור השונים, שם הם עוברים טיפול יסודי. לעיתים, כשגשמים עזים פוקדים את הקרקע באזור שבו הצנרת מיושנת, שתי המערכות מתערבבות זו בזו, מכוני טיהור השפכים מוצפים ולא יכולים לטפל בביוב כראוי, וכך הוא מוזרם לים.

2: סיבה נוספת נעוצה בכך  ישנן שכונות או אזורים שנבנו לפני שנים רבות ובהן אין פרדה בין הצינורות, ולצדן יש גם לא מעט אזורים שבהם חיברו הקבלנים את הבתים למערכת באופן פיראטי באופן היוצר חיבורים צולבים, או אף אזרחים שמבלי משים הסיטו את המרזב שלהם לכיוון פתח הביוב. 

זליגה של ביוב לכיוון הים נמצאה בבדיקות שערכה צלול בשנים האחרונות במוצאי תעלות הניקוז  בהרצליה, ראשון לציון, פתח תקווה, תל אביב, נתניה, בני ברק, חיפה, בת ים, רמת גן, חולון ועוד.

למשל, בשנת 2011 הותקנו תקנות המים המטילות על העיריות והרשויות המקומיות חובה לאתר את החיבורים הצולבים הללו, ולדאוג להוציא אותם. 

לכן הוזרמו  ביוב וקולחים לסביבה אסורה, והביוב ממשיך לזרום לים תחת עיניהם הפקוחה של הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה, והחוק לא נאכף.

רק בשנת 2017, כשש שנים לאחר התקנת התקנות, הוציא המשרד להגנת הסביבה הוראות באשר לדרך שבה יש לבצע את ההליך, ורק כעת עורך המשרד סקר כדי לבדוק אם תאגידי המים והרשויות עומדים בהוראות החוק — כ?12 שנה לאחר שיצא לדרך.

3: לפי הערכות מומחים, משבר האקלים והגידול המתמיד באוכלוסייה יביאו להתעצמות התופעה. ככל שהאוכלוסייה גדלה וככל שאנחנו חווים יותר ויותר מופעי גשם קיצוניים כך כמויות השפכים הנמהלות בנגר ילכו וירבו. .

גם באוגוסט 2021, הצהירו שוב הרשויות שיטפלו הנושא במלוא הרצינות. 

החלטת ממשלה 207, שמטרתה קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות, קבעה כי תוקם ועדה ממשלתית בראשות משרד ראש הממשלה. 

הוועדה, בין היתר, אמורה הייתה לבחון פתרונות לנושא תוך תקצוב משמעותי, שכן נדרשים תקציבי ענק לתיקון התשתיות בשטח.

הממשלה קבעה כי בתוך 180 יום יגיש לה צוות בין-משרדי תכנית עבודה לאומית רב שנתית המתייחסת בין היתר לנושא, וכוללת את התקציב הנדרש. אולם עד היום, לא הוגשה התוכנית, ויישומה רחוק מן העין.