איך נכין את הילדים של היום לעולם העבודה של מחר ולא לבתי ספר של האתמול 

התלמידים של היום לומדים בבתי ספר שמכוונים לעולם העבודה של האתמול, מערכת הצלצולים מסמנת את ההפסקה במפעל, המורה הוא מקור הידע והוא קובע מה יעשו בכל רגע נתון, כהכנה למנהל המפעל. כל הפועלים, סליחה ילדים, לומדים את אותו החומר, באותו הזמן ובאותה צורה. הכוונה שלי במאמר הקצר הזה היא לגרום לכם לחשוב. בין אם אתם הורים, מחנכים או שאתם בדרג מקבלי ההחלטות. כולנו צריכים לחשוב על איך ראוי להתכונן ולהכין את הדור הצעיר אל עולם העבודה החדש.

אך ראשית מה משמעות המונח "עולם העבודה החדש"? מדובר  במונח שמתייחס לשינויים המהירים בעולם העסקים והתעסוקה, ההתקדמות טכנולוגית, השינויים בציפיות מהעובד, השינויים בתבניות העבודה, בתפיסות עולם, במודלי התעסוקה, ובעיקר הצורך במיומנויות כדי להצליח בסביבה המשתנה זו. 

מערכת החינוך צריכה להכין את התלמידים לעולם שמשתנה בכל רגע, שינויים מהירים ברמה כזאת שאנחנו לא יודעים אפילו מה השמות של המקצועות שיהיו לילדים שהיום נמצאים בבית ספר היסודי. אבל מה כן? בחרתי את חמשת הדברים שאפשר להתחיל לשנות כבר מחר בבוקר.

1. ניסיון או מיומנויות? עד לא מזמן כדי להתקבל למקום עבודה חדש הניסיון הקודם של העובד היה הכי משמעותי. היום הכי רלוונטי להבין אילו מיומנויות רכשת לעצמך. ומיומנויות אפשר להתחיל לרכוש כבר בגן. המיומנויות שבעיני חשוב להתאמן עליהן הן: קבלת החלטות, גמישות, סטוריטנלינג, יצירתיות, תקשורת בינאישית, אמפטיה, ראפור, חמלה, שיתופיות ושיתוף פעולה. לא מספיק להתאמן על המיומנויות חשוב גם לדעת להסביר במילים איך המיומנויות הזאת באה לידי ביטוי במה שעשיתי עד כה.

2. הסקת מסקנות וחשיבה ביקורתית - בעבר נדרשנו ללמוד הרבה מאוד חומר כמעט בעל פה ואז ברגע האמת "להקיא" אותו על הדף, היום הידע נמצא במרחק של לחיצת כפתור. לכן חשוב לפתח יכולות שונות. סקרנות, לדעת לחפש במקורות מידע שונים, להבין מה שקוראים, להסיק מסקנות, לקרוא בחשיבה ביקורתית ולהבין מה יותר חשוב ומה פחות, ואיך להפיק מזה מידע משמעותי וכמובן לדעת להשתמש בצורה נבונה בבינה המלאכותית. בבית ספר לפעמים מתייחסים למיומנויות אלה בטעות כהעתקה, אך בעולם העבודה כמעט אף אחד לא מתחיל מאפס. לרוב נקבל מידע ממי שעשה את הדברים לפנינו, במקרה הטוב גם חפיפה קצרה וזהו מכאן אנחנו לבדנו מנסים לשפר ולהשביח את מה שעשה הקודם לנו. 

המורה כבר אינו מקור הידע היחיד,  על התלמיד להיות מסוגל למיומנות של הסקת מסקנות מתוך שפע ידע עצום שקיים וגדל מיום ליום. הוא צריך להסיק מהו מידע אמין, על מה להסתמך, למי להקשיב, איך נראה מאמר פרסומי ברשת ומה ההבדל בינו לבין מאמר אקדמי.

3. חוסן - אחת מהנחות היסוד של הנלפ היא שאין כישלון יש רק משוב להצלחה. כולנו נופלים, טועים, נכשלים. מהכשלונות המפוארים שלנו אנחנו צומחים הכי הרבה. אבל אז אנחנו קמים ומתאמנים שוב עד להצלחה. בבית ספר למבחנים יש ציון מספרי, המרחק בין נכשל לעובר הוא נקודה אחת. בעולם העבודה מתאמנים ומתרגלים עד להצלחה. 

אין ציפייה מעובד חדש להצליח כמו עובד שעושה את אותה עבודה כבר חמש או עשר שנים. כמו כן בבית הספר לא תמיד ניתן דגש מספיק על תיקון מבחן, שם יכולה להיות למידה משמעותית, זהו המשוב להצלחה. במהלך החיים אנחנו מפתחים חוסן, מצליחים לקבל את חוסר ההצלחה שלנו, לומדים איך להשתפר ולא לטעות באותו הדבר בפעם הבאה. לפתח חוסן משמעו לקבל את עצמנו , להיות בחמלה ולדבר אל עצמנו בשפה חיובית.

4. שאילת שאלות - שאלות הן הדרך היסודית ביותר לרכוש מידע חדש ולהרחיב את הידע שלנו. כאשר אנחנו שואלים שאלות, אנחנו מחפשים להבין, לחקור ולגלות. זה חשוב במיוחד בהקשרים החינוכיים, מכיוון שזה יכול לגרום ללמידה פעילה ולחשיבה. זה לא מספיק רק לשאול שאלות זה חשוב לדעת איך לשאול את השאלה הנכונה כדי להפיק את המידע הכי חשוב ורלוונטי. זה קריטי בעולם המתפתח של הבינה המלאכותית כשהניסוח של השאלה משפיע על התשובה שנקבל. שאלות יעילות הן לפחות חצי מהדרך לפתרון הבעיה, הן עוזרות לנו לזהות את שורשי הבעיה וגם ליצור פתרונות אפשריים. שאלות גם משפרות את התקשורת ומעניקות לשיחות שלנו עם אנשים עומק, כשאנחנו שואלים על דעות, רגשות ותפיסות של אחרים, אנחנו בונים קשרים חזקים יותר. שאלות יכולות גם לעזור להבהיר אי הבנות ולמנוע סכסוכים. שאלות טובות מפתחות יצירתיות וחדשנות. שאלות טובות מעודדות חשיבה ביקורתית, זאת חשובה על מנת לקבלת החלטות רציונליות ומסייעת לפתרון בעיות מורכבות.

5. חשיפת מקצועות - איך מישהי יכולה לחלום להיות הומאופטית או מעצבת מוצר אם היא מעולם לא נחשפה למקצוע הזה? חלק מתפקידו של בית הספר הוא חשיפה לאורך השנים לכמה שיותר מקצועות, כולל הגעה של אנשים מהתחום שיספרו וכולל ביקורים בחברות ומפעלים רלוונטיים.  חשיפת צעירים בגיל התיכון לעולם העבודה החדש יכולה להתבצע לא רק באמצעות הרצאות וביקורים אלא באמצעות פרויקטים מחוץ לסביבת הלימוד. זה יכול לכלול פרויקטים משותפים עם חברות, פרויקטים עצמאיים, עבודה עם עמותות ועוד. אפשר למשל לפתח שיתופי פעולה עם חברות ומוסדות תעסוקה בקרבת התיכון, שיכולים לספק חוויות עבודה ראשוניות, אפשר גם להכיר לתלמידים יזמים שיגיעו לבית ספר למפגשי חשיבה, היזמים יכולים להעזר בתלמידים לחשיבה ויצירתיות ככה ששני הצדדים ירוויחו ממנה, היזמים יכולים לקבל רעיונות חדשים והתלמידים לפתח את החלקים היצירתיים שלהם ולגלות את היזם שבהם. החשיפה לעולם העבודה בגיל התיכון יכולה לסייע לצעירים לבחון את אפשרויות הקריירה שלהם, לקבוע את המטרות שלהם ולהתכונן בצורה יעילה לעתיד.

לסיכום השינוי צריך להתחיל כבר כעת, עולם העבודה מתקדם בקצב שונה עד מאוד מהקצב בו מתבצעים השינויים במערכת החינוך. כמובן שיש עוד דברים רבים שניתן לשפר ולהוסיף כמו למשל למידה היברידית, שמפנה את המורה ללמד קבוצה קטנה יותר של תלמידים, למידה רב גילאית,  למידה מתוך חוזקות, לבצע שילובים בין מקצועות. במאמרי בחרתי לסקור חמישה שינויים משמעותיים תרגול מיומנויות, חשיבה ביקורתית, חוסן, שאילת שאלות וחשיפה למקצועות.