מי נתן לך רשיון ?

לאחרונה, (22.5.23), דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירת סוכן מכס, כנגד אמצעי משמעת שנקט נגדו מנהל המכס (1). מנהל המכס החליט לשלול זמנית את רשיונו של הסוכן, והחלטה זו אושרה בבית המשפט.

מה היה סיפור המקרה?

בשנת 2018, פנה יזם ישראלי לסוכן המכס, וטען כי ברצונו להקים אתר אינטרנט מקוון לרכישת צעצועים, ריהוט גן, אופניים, ועוד, דומה ל"אמזון". מדובר באתר ביבוא אישי בתנאי DDP, כלומר, הלקוח בישראל משלם עבור המוצר, וכל הטיפול בשינוע מחו"ל, תשלום מכס בישראל אם יש, מע"מ יבוא, מבוצע על ידי המוכר/ מי מטעמו (והעלות מגולמת במחיר המוצר).

סוכן המכס טען כי לא התמחה בנושא זה ועל כן קיים ישיבה עם נציג הנהלת המכס, וקיבל הנחיות כיצד עליו לפעול.

סוכן המכס הגיש הצהרות יבוא למכס על שם הלקוחות הסופיים בישראל, הצהיר כי מדובר ביבוא אישי, וזאת מבלי שהלקוחות בישראל חתמו לו על יפוי כח המאשר לו לטפל בשמם בשחרור.

רשות המכס ערכה ביקורת, בסופה הוחלט כי מדובר למעשה ביבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי, וכי היבואן המסחרי הוא היזם, מקים אתר האינטרנט. רשות המכס טענה עוד, כי מאחר והוצהר שמדובר ביבוא אישי, ניתנו הקלות שונות בקשר לפטורים מאישורי תקינה וכיו"ב, בעוד שלמעשה היה מדובר ביבוא מסחרי שהיה חייב בהצגת אישורים שכאלה, ועל כן, הדבר עשוי היה לגרום נזק לציבור.

במישור המשמעתי, החליט מנהל המכס, לאחר התייעצות עם וועדה, להפעיל את סמכותו מכח חוק סוכני המכס, ולמחוק את רישום סוכן המכס מהפנקס לתקופה זמנית של ארבעה חודשים. במקביל, הוטל על סוכן המכס כופר כסף כתחליף להגשת כתב אישום, ונשללה חברותו בתכנית "גורם כלכלי מאושר" לתקופה מסוימת.

סוכן המכס עתר כנגד החלטת המנהל, טען כי מדובר באמצעי ענישה קיצוני מדי, שכן מחיקת רישומו משמעותה שכל הלקוחות ינטשו אותו ויעברו לסוכן מכס אחר, ולאחר מכן הוא יתקשה להחזיר אותם. במצב כזה, טען סוכן המכס, מדובר בגזר דין מוות לעסקו, וראוי להסתפק באמצעי ענישה קל יותר, כגון נזיפה, במיוחד שזו עבירת המשמעת הראשונה שלו, ולאחר שכבר הוטל עליו כופר והוא הוצא מתכנית גורם כלכלי מאושר.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט בחן את אופן התנהלות מנהל המכס ואת התשתית העובדתית שעמדה בפניו בטרם קבלת ההחלטה. בית המשפט החליט שההליך המשמעתי במקרה זה היה תקין.

בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס, כי סבר שלאחר הטלת כופר הכסף, נגמר ההליך בעניינו. בית המשפט ציין כי כופר כסף הוא הליך אחד, המחליף כתב אישום פלילי, בעוד הליך משמעתי הוא הליך אחר ושני ההליכים יכולים להתקיים במקביל.

בבית המשפט הסתבר, כי סוכן המכס לא הכיר הנחייה שפרסמה רשות המכס בשנת 2011 בדבר חובת סוכן המכס להבחין בין יבוא מסחרי ליבוא אישי, וגם נקודה זו עמדה לו לרועץ.

עוד התברר, כי נושא חובתו של סוכן המכס להחתים לקוח על יפוי כח, לא עלה לדיון בישיבה המקדימה שניהל הסוכן עם הנהלת המכס, ולכן, לא אושר לסוכן לפעול ללא יפוי כח.

בית המשפט קבע כי החלטת מנהל המכס לשלול את הרשיון ל-4 חודשים היא סבירה, שכן פעילות סוכן המכס ללא יפוי כח אינה רק עבירה טכנית, אלא היא גרמה לכך שהתקבלו הקלות ביבוא אישי שלא היו אמורות להתקבל, והדבר עשוי היה לגרום נזק לציבור, בשל שימוש במוצרים מסוכנים שלא קיבלו אישורים מתאימים.

על כן, קבע בית המשפט כי העונש ראוי גם בפן ההרתעה, כדי למנוע מקרים עתידיים דומים, אף אם זו עבירה ראשונה של הסוכן.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

אמצעי משמעת כנגד סוכני מכס, מוטלים מכח חוק סוכני המכס, תשכ"ה-1964. החוק מתיר מספר אמצעי משמעת:

מחיקת רישום מהפנקס, סעיף 11 לחוק.

אזהרה או נזיפה, סעיף 12 לחוק.

השעייה זמנית מהפנקס, סעיף 13 לחוק.

נכון להיום, החוק אינו כולל אפשרות להטיל קנס כספי, במישור המשמעתי (כופר כסף מוטל במישור הפלילי). על כן, נראה כי במקרה של הפרת משמעת, נדרש המנהל להחליט בין אמצעי חמור (שלילת רשיון) לבין אמצעי מקל ויחסית חסר משמעות (אזהרה), ואין באפשרותו לנקוט באמצעי ביניים. יתכן שאם החוק היה משתנה, אולי בנסיבות המקרה דנן, היה מנהל המכס בוחר בסנקציה חמורה פחות.

הפניות:

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי