מעבר בין דורי. ההולם, הבונה, המיטיב - זוהי מורשת הכי טובה שיכולה להיות לדורות הבאים. על
מה אני ? במשפחות )לא רבות ,לטעמי( ילדים דאז וההורים היום מקבלים את אותו מינון מושלם ומיוחל של
קבלה בלתי מותנית ואהבה בלתי מותנית. הם ספגו רמות מספקות של אהבה ודוגמא אישית מיחסים
בין סבא וסבתא, אמא ואבא, אותה הם לוקחים כמודל להתנהלות במשפחה, שהם בונים בעצמם.
זהו מצב של "יש מיש".
ויש מצב אחר: כשהורים כיום וילדים דאז ספגו ביקורת, תלונות, טענות, לעג, הפחתות ערך, זלזול,
אלימות, חוסר התייחסות, אדישות או כשהילד גדל בבית יתומים )כאן נשאלת השאלה מה עדיף:
לגדול עם הורים מסרסים או לגדול כלל ללא הורים( . הילדים האלו, במידה ומתפכחים בזמן, מבינים
שמה שהיה בבית ילדותם זו לא הדרך, בה מוטב לצעוד בחינוך ילדיהם, אלא נדרש לייצר דרך
אחרת, דרך חדשה - לא מוכרת אומנם, אך יש בה אלמנט של בריאה. וזהו מצב של "יש מאין".
לחיות בייסורים ובסבל מתמיד זו מעמסה לא פשוטה. חשוב לדעת שאפשר אחרת. זה דורש לא מעט
מודעות עצמית, אך זוהי דרך משתלמת שעשויה להביא ישועה לדורות הבאים, כי זה אומר להפסיק
)לחתוך( את המעבר הבין דורי הלא בריא ולבנות סגנון התייחסות אחר: שפוי, מלא אהבה, קבלה,
חמלה וכו'.
אז גם אם אתם מגיעים ממשפחות של יש מיש וגם אם אתם מגיעים ממשפחות של יש מאין, הדרך
היחידה להמשך הינה הדרך נטולת ביקורת )קודם כל ביקורת עצמית כהורים על הטעויות שנעשו(,
נטולת השפלות, הפחדות ועונשים . ולא פחות חשובה ההבנה שהורינו התייחסו אלינו כפי שהתייחסו לא כי הם רעי ם, אלא כי היה רע
להם, כי רק כך הם ידעו ולא אחרת. כך התייחסו אליהם סבא וסבתא שלכם אחורה לתוך דורי דורות.
והורים האלו מאוד זקוקים לאהבה מאתנו בהיותם מבוגרים מאו ד היום .
מכירה משפחה בה אמא לא חיבקה את הבת שלה. מעולם! גם אותה לא חיבקו , כשהייתה קטנה.
מעולם. כי לא היה מקובל . מבוגר שכילד גדל ללא חיבוקים בילדות, שלא ינק את הכמות הנדרשת הזו של אהבה וחום, הוא כמו
מכונית עם נזילה קבועה במנוע )מצב של "יש מאין "( - מקרי דיכאונות רבים בבגרות נובעים גם מזה.
על אדם כזה חשוב ואף קריטי ללמוד לסתום את הנזילה ולספק לעצמו את כמויות האהבה שהיו
חסרות לו בילדות וליצר לעצמו מצב של "יש מיש".
רק אז אותו מבוגר יצליח לבנות יחסי זוגיות מיטיבים. רק אז הוא יצליח לגדל ילדים שמחים ומלאים.
יש מיש ויש מאין - החיים הם הרי בחירה: להיות קורבן או להיות מי שאתה מחליט להיות . גם במשפחה, בחינוך ובהורות.
