איך בוחרים מקצוע לחיים? 

איך בוחרים מקצוע לחיים?

איך בוחרים מקצוע לחיים כשהאפשרויות והשיקולים לבחירה הם כמעט אינסופיים ? מה קובע את הבחירה, מה החשיבות של בחירה נכונה בתחום הזה? בחירת מקצוע נכונה יכולה להשפיע לא רק על המצב הכלכלי של האדם - אלא לא פחות על הרווחה הנפשית, הדימוי העצמי והרגשת הערך העצמי.

כבר בילדות המוקדמת, הילדים מתנסים במשחקים בהם יש להם את האפשרות להיכנס לנעליים של אנשי מקצוע למיניהם כמו נהג, רופא, מורה, או כל בעל מקצוע אחר - הכל בהתאם למודלים אליהם הם נחשפים בסביבתם הקרובה. כשהילדים נכנסים לנעליהם, יש להם הזדמנות לקבל הרגשת הזדהות עם אותו איש מקצוע. גם הערכה העצמית שלהם נבנית ומתעצמת כך.

עם תחילת גיל ההתבגרות, לאחר שהכישורים האישיים מתחילים להתגלות ולבוא לידי ביטוי, הילדים יכולים לזהות ולהכיר את היכולות והכישורים המיוחדים להם. תשומת ליבם של ההורים לתהליך זיהוי הכישורים היא משמעותית ביותר, כי היא יכולה לכוון להתנסות ופיתוח אותם כישורים מולדים - בעזרת חיזוקים מילוליים, הפנייה לחוגים מתאימים, רכישת ציוד להתנסות אישית או כל דרך שתאפשר לימוד והתנסות בתחום הכישורים האישיים.

התנסות חיובית כזו בילדות תורמת להעצמת הביטחון והערך העצמי באותו תחום תעסוקתי שהתנסו בו, ולתחושת מימוש עצמי, דימוי עצמי מקצועי, וסיפוק והערכה בכל הקשור ליכולות האלה. אלה בונים אצלם את ההשתוקקות ללימודים ולעבודה בתחום המקצועי המתאים להם. 

מה קורה כאשר התהליך האידיאלי הזה בבניית הזהות המקצועית מופר, מה המניעים שישפיעו אז על בחירת המקצוע? 
כל בחירה שהאדם עושה בחייו יכולה להיות מושפעת מנטיית הלב, או - מ"מה יגידו", מה "נחשב" וכו'. בחירה לפי נטיית הלב מתאפשרת כשיש מיקוד שליטה פנימי יציב, מצב בו הדימוי והרגשת הערך העצמי הפנימי מפותחים דיים. כשנסיבות החיים והחינוך לא איפשרו להם להתפתח, יש צורך להישען על דעות של אחרים בבחירה - שמתאימות הרבה פעמים, רק לאחרים עצמם. הבחירה אז נעשית מתוך מיקוד שליטה חיצוני לאדם.

כל מי שמתקשה בבחירת מקצוע, "סוחב" איתו את הקשיים של מי שגידל אותו או חינך אותו - כמו חוסר שביעות רצון בעבודה, שחיקה, רגשות קיפוח, תסכול מהמשכורת, מורת רוח מהסטטוס הנמוך בעבודה, דימוי עצמי וערך עצמי נמוכים, צורך לרצות ועוד. ילד שגדל אצל הורה שחווה קשיים כאלה בעולם העבודה עלול כמבוגר לפתח צרכים ורצונות שאינם קשורים לו ולאישיות שלו - אלא הגיעו אליו מהחינוך שקיבל, מהמודל שחווה דרך הוריו, מהקשיים שלהם. אם ההורה התלונן על המשכורת הנמוכה, יחפש בנו מקצוע שניתן להרוויח בו הרבה כסף יחסית, תוף התעלמות מלנסות ולהרגיש אם הוא אוהב את אותו עיסוק ואם יש לו כישורים מתאימים לו. בחירה כזו, תביא את האדם לאורך השנים לשחיקה וחוסר עניין בעבודה.

בחירת מקצוע מוטעית נוספת בה הבוחר מתעלם מכישוריו עלולה להתרחש כאשר הבוחר לא זכה בילדותו להתנסות בעיסוקים שיאפשרו לו לזהות את כישוריו או לקבל חיזוקים לגביהם, מאחר וגדל במשפחה בה ההורים היו בעלי דימוי עצמי והרגשת ערך עצמי נמוכים כתוצאה מההורות וההתיחסות שספגו הם בילדותם, מהוריהם. מה שמנע מהם לזהות את כישורי הילד ולחזק אותם, וגרם לו להיות בעל דימוי עצמי נמוך גם הוא. במצב כזה הוא עלול לבחור מקצוע הנחשב בעל סטטוס גבוה, בלי קשר אם הוא מתאים לו מבחינת כשוריו. כדי לשפר את הרגשת הערך העצמי שלו, הוא יתבסס על מיקוד חיצוני במקום פנימי - יחפש "מקצוע נחשב" . מתוך הנחה שהסטטוס החברתי תעסוקתי שלו יהיה אז גבוה ויביא לו אהדה והערכה מהסביבה. כל זאת, מבלי שיתייחס לכישורים שהוא מצריך וללא ניסיון לבחון אם הוא מתאים למקצוע מבחינת התכונות והכישורים האישיים שלו. 

הדוגמאות האלה הן חלק מהקשיים בהם נתקל מי שעומד בפני בחירת מקצוע. 

בדרך כלל הוא מתלבט מה ללמוד , אינו יודע איך להחליט מה ללמוד או איך לבחור מה ללמוד, ושואל את עצמו איזה מקצוע כדאי ללמוד. אם יפנה ויקבל עזרה בבחירת מקצוע על ידי הכוון מקצועי או יעוץ קריירה מאיש מקצוע, יצליח להשתחרר מההתלבטות בבחירת מקצוע ויגיע ללמוד ולעבוד במקצוע מתאים לו, וישתלב בעבודה עם סיפוק.