יינות אורגניים בישראל - בלבול מושגים אבל יש גם כאלה שכן 

המונח "אורגני" מוגן על ידי חוקי האיחוד האירופי בכל יבשת אירופה. מאז 2012, יינות המיוצרים בהתאם להנחיות האיחוד האירופי משווקים תחת השם המוגן "יין אורגני". כל מי שרוכש יינות אלה מבין כי על הייננים יש הגבלה בהוספת גופרית. אסור להם להוסיף תוספים מסוימים, והס מלהזכיר הנדסה גנטית. יינות המיוצרים על פי ההנחיות הללו מקבלים את התואר יין ביו, יין אורגני או יין אקולוגי, ורק הם רשאים לשים על תווית הבקבוק את הלוגו הירוק של האיחוד האירופי. אין זה סוד שהיקבים הגדולים’ מה שנהוג לקרוא מגה יקבים שמייצרים עשרות מיליוני בקבוקי יין, משתמשים בכימיקלים סינתטיים או רכיבים מהונדסים גנטית. רוב היקבים שנחשבים לאורגניים הם בדרך כלל קטנים ובינוניים,

היקף גידול הגפנים האורגניות גדל בהתמדה במהלך שני העשורים האחרונים, והעקומה כלפי מעלה ממשיכה לנסוק. על פי פרסומי ה - OIV (הארגון הבינלאומי לגפן ויין), מדובר על כמעט חצי מיליון דונם של כרמים (6.2% משטח הכרמים הכולל ברחבי העולם) שהינם בחזקת כרמים אורגניים. על מנת לסבר את האוזן, מדובר במספר שגדל פי שלושה מאז שנת 2008. איטליה נמצאת במקום השני בטיפוח הכרמים הביולוגיים - 15% מהשטח הכולל של כרמים כאלה, צרפת ואוסטריה מיד אחריה עם 14%. אבל הכמות הגבוהה ביותר של שטחי הכרמים האורגניים נמצאת בספרד (בגלל שטח הכרמים העצום שם) - כ- 40%, ויחד עם איטליה, צרפת ואוסטריה הם מהווים יחד 74% מכלל שטח הגפנים האורגניות בעולם. גרמניה עם 9% שילשה את גידול הגפנים האורגניות שלה בעשר השנים האחרונות ועוד היד נטויה. שוויץ עומדת על  2.8% כרמים אורגניים, ומדובר בצמיחה אדירה.

נתונים אלה מעידים על השינוי בתפישות הצרכנים ובסדרי העדיפויות שלהם. הרצון להיות "ירוק" כבר אינו מוגבל רק לצרכנים בעלי אג'נדת פוליטיקה ירוקה. המודעות לבטיחות המזון והמשקאות, ובעצם למה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, ובנוסף המודעות הגוברת לנושאים סביבתיים ושינויי האקלים, הביאו לכך שמספר הצרכנים הירוקים הולך וגדל. כאמור, הצרכנים מחפשים מוצרים עשויים ללא שימוש בכימיקלים סינתטיים או רכיבים מהונדסים גנטית, למרות שההתמודדות עם המונח "ביו" (אורגני) על התווית או על המדף, השאירה את הצרכן לעתים קרובות בתחושה שהוא מנוצל כלכלית. זאת לאור ההכרה בכך שיין אורגני חייב להיות יקר יותר מאשר יין לא אורגני, כי ליצרן היין האורגני יש יותר עבודה בכרם.

נתחיל קצת הפוך. יינות שאינם מוגדרים אורגניים מיוצרים מענבים שבעת הטיפול בהם נעשה שימוש בכימיקלים כמו קוטלי עשבים וקוטלי פטריות, ובעת הייצור שלהם נעשה שימוש  בגופרית או במגה פרפל (Mega Purple). יין אורגני הוא יין שיוצר מענבים שגדלו בגפנים שטופלו לפי עקרונות החקלאות האורגנית. הכורם חייב להשתמש וליישם שורה של פרקטיקות וחוקים על מנת לטפל בכרמיו, כשאלה די מסובכים ועלולים לבלבל. למשל: אם יש ברשותכם יין שמוגדר אורגני, זה לא אומר שלא הוסיפו לו במהלך תהליך חומרים כמו שמרים, חלבון ביצה ואנזימים מן החי. אין קשר בין יין אורגני ליין טבעוני, ויש הרבה בלבול בציבור, שלא פעם מנוצל על ידי היקבים כי החוק בכל יבשת שונה. למשל, משמעות הסימון ה?אורגני? עבור יין משתנה ממקום למקום, והחוקים וההגדרות משתנים בין ארצות ויבשות שונות.

חשוב להבין כי כורמות אורגנית דואגת לאדמה, לצמחיה ולממלכת החי כסביבה חיה ומורכבת, לעומת  "יינות טבעיים? שנתפשים כשנויים במחלוקת, ורבים ממבקריהם מצביעים על הטרנדיות והאלמנט השיווקי ותו לא שיש בהם. זאת לעומת ההנחה שהמוצרים התעשייתיים הם רעל לאדמה, ולכן יש להזין את האדמה באמצעים אקולוגיים בלבד ולא כימיים. בצרפת ובגרמניה משתמשים בכורמות אורגנית רק בשמרים טבעיים ובמינימום חומרים נוגדי חמצון. השימוש בחומרי הצללה אסור, וטיפולים שונים כמו סינון נעשים באופן מינורי בלבד. צנטריפוגציה אסורה באיסור חמור.

צנטריפוגה (סרכזת בעברית - כמו בפרויקט הגרעין האיראני) הינה מכשיר מעבדתי, המפריד תערובת נוזלית לרכיבים שונים מהם היא מורכבת, וזאת באמצעות סחרור. הסחרור המהיר יגרום לחומרים בעלי צפיפות גבוהה להצטבר בתחתית המבחנה, בעוד החומרים בצפיפות נמוכה יותר יצופו במעלה המבחנה. בשיטה זו ניתן לשקע חלקיקים בתערובת נוזלית בצורה מהירה יותר מאשר בשימוש בכוח הכבידה בלבד.

יין אורגני בישראל: בישראל המצב לא תמיד ברור, ולא בטוח שזה ממש מעניין את רוב חובבי היין. מי שכן מחפש אורגני מסיבה זו או אחרת, לא תמיד יכול לסמוך על המדבקה שאומרת שהיין אכן "אורגני". ישראל נתפשת באיחוד האירופאי וגם בשאר העולם כמכופפת חוקים, ואם נקרא לזה בלשון עממית "ארץ תחמנית". אחת הבעיות המרכזיות והגדולות היא שלא יעזור כלום, אנחנו מדינה קטנה. כשאני אורגני והשכן לידי מרסס, אז אני נהנה - או סובל, מהריסוס שלו והדשנים שלו. כולם מכירים את הבדיחה שההבדל בין אורגני ללא אורגני זה שהחקלאי מרסס בלילה ולא ביום. אבל כמובן יש חקלאים שבאמת ובתמים מטפלים בקרקע שלהם ללא חומרים אסורים.

האיחוד האירופאי שולח מדי פעם מפקחים על מנת לבדוק בהפתעה חקלאים, ובישראל פועל הארגון לחקלאות אורגנית, שמאגד בתוכו מאות יצרנים וחקלאים. הארגון מפעיל מומחים, חוקרים, עובדי מנהלה ומספר רב של מתנדבים, שמחנכים לאורגניות ולאיכות הסביבה.

משרד החקלאות הגדיר בתקנות את אופן הייצור, ההצגה והשיווק של תוצרת אורגנית. התקנות נוסחו בהשראת הנעשה באירופה, אך תוך התחשבות בתנאי הארץ - וזו הבעיה המרכזית, ולכן באירופה לא ממש ששים להעניק אישורים ומדבקות לתוצרת אורגנית המגיעה מישראל. בואו נגיד שזו צריכה להיות הבעיה האחרונה של יקבים שרוצים לשווק את עצמם בחו"ל, אבל בארץ הנושא האורגני כן תופס תאוצה ויש קהל שמחפש יין אורגני. מספר יקבים מכריזים על עצמם כאורגניים או ביו דינמיים או ברי קיימא. יש מספר חברות פרטיות שמשרד החקלאות העניק להן את הסמכות להעניק תעודה "אורגנית". הן מפעילות פקחים ובודקות  האם היקב אכן עומד בתנאים המקומיים בלבד. כדי לדעת אם מוצר באמת אורגני, יש לחפש עליו את סמל משרד החקלאות ואת סמל חברת הפיקוח, המעיד כי התוצרת מפוקחת על פי הסטנדרטים המקומיים. בקשו גם לראות תעודת פיקוח עדכנית שמפרטת את מגוון התוצרת האורגנית שהמגדל או המשווק רשאי למכור.

למעשה אין רשימה של יקבים אורגניים בארץ; לפחות למועצת גפן יין אין. מספר יקבים מפרסמים דרך יחסי הציבור שלהם את היותם אורגניים. מדובר ב- 7-8 יקבים, ושוב קשה לדעת האם לזה התכוון המשורר במונח "אורגני" כשמדובר ביקב כמו 'כרם שבו' של גבי סדן, שמכריז כי הוא לא מרסס ולא מזבל בתוצרת אסורה והכרמים שלו על פי דבריו אורגניים, אבל על יינותיו אין מדבקה של יין כזה. 'יקב תבור' קיבל מהחברה להגנת הטבע תו המעיד על היותו יקב עם כרמים אקולוגיים, אבל שימו לב לא להתבלבל בין אקולוגי לאורגני.

'יקב לטם אורגני' הוא יקב אורגני מאושר ומוסמך, שידוע בהשמעת מוזיקה לגפנים וליין. על פי היינן בועז מזרחי אדם, היין סופח אנרגיות ומגיב לאנרגיות והשמעת המוזיקה הרוחנית. בחדרי התסיסה, בחדר החביות ואפילו במחסנים מאפשרים ליין לשמוע מוזיקה, ולדעתו זה משפיע על הטעם.

'יקב חרשים' מגדל את הגפנים תוך התחשבות בזווית הכוכבים ומיקום הירח. דואגים בו על שימור של מגוון ביולוגי, אי-שימוש בחומרים כימיים, אבל יש גם הרבה קשרים הומאופתיים כמו למשל שימוש בצמחי מרפא בסביבות הגפנים. ביקב מתרחשות רק תסיסות ללא התערבות הייננים, מהשמרים שנמצאים על הענבים. אין תיקוני חומצה, סינון או הצללה. מדבקה אורגנית לא נמצאת על הבקוק.

יוסי יודפת מ'יקב עבייה' מספר שהיקב אורגני לחלוטין משנת 2017. היין שלו טבעי, והוא  מגדל גפנים במינימום התערבות. התוצאה מבחינתו בסופו של דבר, היא ש"היינות טובים יותר ואפילו קלים יותר לשתייה".

אצל צור שיזף ב'כרם שיזף' ליד מצפה רצון, הגפנים לא מרוססות ומוזנות בקומפוסט. לדבריו טיפוח חיפושית פרת משה רבנו גרם להיעלמות הכנימות והחרקים המזיקים, ולכן הכרמים שלו לא סובלים משום מחלה.

גם 'יקב הרי גליל' ידוע בכרמים ברי קיימא, עם ריסוסים מינימליים ושימוש בקומפוסט ממוחזר מקפסולות של קפה. האם החדרת קפה לקרקע לא פוגעת במי התהום או משבשת איזה צורת חיים שקיימת? את זה אנחנו לא ממש יודעים, אבל היח"צ של היקב עושה מזה מטעמים.

לסיכום: אורגני זה דבר חשוב מאוד, אבל רק אם הוא אמיתי וחוקי. אורגני בישראל נמצא בתחילת הדרך, ולא בטוח שיש עתיד לתוצרת אורגנית ישראלית ברחבי העולם. נכון להיום רק פיקוח אירופאי מאשר למכור תוצרת ישראלית כ"אורגנית". אם תשאלו את רוב חובבי היין מה זה בשבילם אורגני, רובם יגידו שמדובר במוצר "בריא" וזו טעות. אין שום קשר, אבל ככול שהיקבים והכורמים יטפלו באדמה בצורה נאותה, עם התחשבות בטבע, ככה נחזיר לאמא אדמה טובה על כל מה שהיא מעניקה לנו.