למה חשוב לערוך צוואה? 

הצוואה הינה מסמך משפטי שבו אדם קובע מה יעשה ברכושו לאחר מותו וזאת מאחר וזמן חייו קצוב ולכן זקוקים אנו לצוואה כדין המסדירה ומגדירה את רכושו של המצווה המכונה עיזבון, וכן את  הגדרת יורשי העיזבון.

בהעדר צוואה כדין, יופעל חוק הירושה המסדיר את זכויות היורשים בהנחה כי בהעדר צוואה, הסכים המוריש כי החוק הוא שיקבע, אך גם לזאת ניתן להתנגד ובעיקר כאשר מערכות היחסים בין המנוח לקרובים לו אינה ברורה וטעונה בירור מקיף, כגון במקרי זוגות שלא נשואים או שהיו בהליכי גירושין, ילדים מאומצים, ילדים מנישואין שנייים ועוד.

עדיף, כי כל אדם יצווה בצוואה את רכושו לאחר מותו, וזאת על מנת למנוע סכסוכים ואי הבנות בין היורשים או כל אלה שפתאום "צצים" וחושבים שגם להם זכויות באותה ירושה, דבר אשר עלול לגרום לדיונים משפטיים ארוכים, סבוכים ויקרים, ולא תמיד התוצאה היא באמת רצונו של המצווה טרם מותו, אלא נובעת משיקול דעת של בית המשפט.

החוק התיר בחלק מהמקרים כי הוראות הצוואה יגברו על הוראות מסוימות בחוק משום שכל אדם חופשי להורות את אשר יעשה ברכושו כנורמה חוקתית עליונה.

עד כדי כך הזכות היא חזקה, והמוריש יכול לגרוע אף מילדיו ומאשתו את רכושו לאחר מותו, ולצוותם לכל גוף משפטי חוקי אשר בו הוא חפץ.

בצוואה ניתן להתנות תנאים, ובתנאי שהם לא חורגים מנורמות ציבוריות מקובלות, למשל אי אפשר להתנות התניה כגון, "יירש רק אם לא יעזוב את מדינת ישראל לעולם".

כל עוד אדם בחיים, יכול הוא לעשות בצוואתו כרצונו, לשנותה ולבטלה, להוסיף או לגרוע וכיוב'. הצוואה שהוכחה כאחרונה, היא אשר קובעת ובתנאי שנעשתה כדין.

בצוואה הדדית בין בני זוג מתנים הצדדים את אשר יעשה ברכושם אחד כלפי משנהו (עיקרון ההסתמכות ההדדי) וכיום עם התיקון לחוק הירושה מובטח רצון המורישים בצוואה הדדית, כך שאם אחד מבני הזוג המוריש החליט לשנות את הצוואה ההדדית מכל סיבה שהיא לאחר לכתו של בן זוגו או בת זוגו, לא יפגעו זכויות היורשים שאחריו לצוואה ההדדית המקורית וגם אם לאחר מות המצווה הראשון בוצע שינוי בעיזבון כגון חלוקת מתנות הנוגדת את עיקרון ההסתמכות, הרי שבסבירות גבוהה תהא התערבות משפטית להחזרת המצב לקדמותו.

צוואה בכתב יד - צוואה אשר נערכת בכתב ידו של המצווה הכוללת תאריך עשייתה וכן את חתימתו עליה, לא מומלצת, וקיימת סכנה כי תיפסל אם תעשה על ידי אדם שאיננו משפטן ובקיא בדין.

צוואה בעדים - בדרך כלל מנוסחת במשרד עורכי דין ונחתמת על ידי המוריש ושני עדים שאין להם אינטרס בצוואה.

צוואה בפני נוטריון או רשות - נעשית בפני נוטריון או בבית המשפט, או בפני הרשם לענייני ירושה, ואין צורך בעדים.

צוואה בעל פה - נעשית על ידי המצווה, בסמוך ליום מותו ובתנאי שאכן היה משוכנע כי קיצו קרב והיו עדים אשר ערכו זיכרון דברים לדברים שנאמרו והופקדו אצל רשם הירושות וצוואה זו תיכנס לתוקף רק אם אכן המצווה נפטר בתוך 30 ימים מרגע עשייתה.

בצוואות יכול שיהיו פגמים המביאים לבטלות הצוואה, כגון, הכשירות הפיסית והשכלית של המצווה (לא הבין על מה חתם), פגם בהוראות ובתנאים המופיעים בצוואה, תרמית והונאה בצוואה, איומים וכיוב...

פגמים צורניים אינם מהווים כיום מחסום לכשירות הצוואה, אם כי כל פגם צורני עלול להתפרש ככוונה מהותית, ולכן מומלץ לערוך צוואה בפני עורך דין.

אדם אשר לוקה במחלה, או המצוי בגיל מבוגר, ייטיב לעשות שעם הגעתו לערוך צוואה חדשה ימציא אישור רפואי מאת רופא המשפחה כי הינו כשיר לערוך צוואה ומצוי במצב רפואי שאינו מונע הימנו לעשותה, וזאת בכדי למנוע התנגדויות לצוואה על רקע רפואי.

מי הזכאים לירושה?

שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר - בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה.
גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.
אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק - עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה נחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים נחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.

ידועים בציבור: על פי חוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור, קיימו משק בית משותף.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים נחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. בן זוג ואחים מתחלקים 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי הנפטר נפטר לפניו חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי הנפטר נפטר אחריו - חלקו עובר ליורשיו עפ"י צו ירושה/קיום צוואה.
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העיזבון למדינה.

כל אדם לאחר שערך צוואה באחת מהאפשרויות שצוינו לעיל, רשאי לפנות למשרדי רשם הירושה, ולבקש להפקיד את הצוואה. רשם הירושה אינו בודק בעת הפקדת הצוואה את תקינות הצוואה, מכאן מומלץ מאוד לערוך צוואה בפני עורך דין או נוטריון שזה לו תחום התמחותו וזאת על מנת שניסוח הצוואה יהא בהיר וחד משמעי ושאינו נתון לפרשנות, ובעיקר על מנת שישקף נכון את רצון המצווה. הפקדת צוואה אצל רשם הירושה הינה כאשר המצווה מעוניין לשמור בסודיות את הכנת הצוואה מפני קרוביו, וכן מבטיחה שכל ניסיון לממש צוואה אחרת, יופנו הם לקיומה של הצוואה המופקדת אצל רשם הירושה, וכן מבטיחה היא כי הצוואה לא תלך לאיבוד עם השנים.
הפקדת צוואה אצל רשם הירושה יכולה להיעשות רק על ידי המצווה, ואין לעורך דין גם אם ערך את הצוואה ויש בידו ייפוי כוח סמכות להפקידה במקום המצווה.

חוק הירושה והתקנות מאפשרים למנות מנהל עיזבון, וניתן לרשום בצוואה מי ימונה למנהל העיזבון, אלא שלאחר מות המצווה, בד בבד עם הגשת הצוואה לרשם הירושות לצורך הוצאת צו קיום הצוואה צריך להגיש בקשה למינוי מנהל העיזבון, ולנמק את הסיבות שבהן במקרה זה יש מקום למנות מנהל עיזבון.

לא בכל מקרה יש צורך במנהל עיזבון, דבר היוצר הוצאות מיותרות ומחייב על פי דין תשלום שכר למנהל עיזבון, אלא במקרים ייחודיים כגון כאשר הזוכים בצוואה הם קטינים, או שאינם בעלי כשירות שכלית עקב מחלה ועוד.

אף אם בצוואה קיימת הוראת המנוח למנות מנהל עיזבון מסויים, רשאים הזוכים או חלקם להתנגד למינוי אותו מנהל, וניתן להעביר סוגיה זו אף להכרעת בית המשפט.

מניסיון משרדנו, לא מעט אנשים חוששים ובמידה רבה נרגשים ממעמד עריכת צוואה, הדבר בהחלט מובן, אלא שהנחמה יכולה להיות בדעת חכמי תורה, ואמר על כך הרבי מלובביץ' זצוק"ל באחת מאגרותיו, "קבלתי מכתביו .... בצירוף נוסח הצוואה לאחר אריכות ימים ושנים, ופעם אמרו, אשר כתיבת צוואה היא עצמה סגולה לאריכות ימים ושנים. ובנוגע לעצם הדבר, הנה בכדי שיהיה לה יפוי כח הדרוש, צריכה להיעשות ע"י לאייער (עורך דין), והנני מעוררו על זה". עוד כותב הרבי, באגרת אחרת "ובנוגע לתוכן מכתבו זה, נכון מבוקשו ע"ד (על דעתי) עניני צוואה שזהו סגולה לאריכות ימים ושנים טובות...". בשורות טובות לקוראים.