מגנזיום באוכל, מגנזיום האם בריא? - קובי עזרא 

המינרל מגנזיום מצוי באוכל אותו אנו צורכים, אך נשאלת השאלה האם מגנזיום האם בריא? האם אנו באמת זקוקים למינרל הזה?... 
מגנזיום קיים באופן טבעי במזונות רבים, לרבות ירקות ירוקי עלים, דגנים מלאים, שעועית, אגוזים וחלב. אך יש לציין שבמדינות המערב, הצריכה היומית של מגנזיום הינה נמוכה לעתים קרובות מתחת לצריכה המומלצת.

מחסור במגנזיום משפיע על תפקודי התאים, הרקמות והאיברים, דבר שעשוי להוביל להפרעות רבות כמו: מחלות לב וכלי דם, פגיעה במערכת העצבים ומחלות הקשורות לגיל המבוגר.

היפרמגנזמיה היא הפרעה אלקטרוליטית נדירה אך חמורה, שעלולה להיות קטלנית אם לא מזהים אותה ומטופלים בה באופן מידי. היפרמגנזמיה מופיעה בעיקר בחולים עם מחלת כליות חריפה או כרונית.

אך יש לציין כי היפרמגנזמיה עשויה להיווצר גם במצבים פתולוגיים אחרים, כמו: תת פעילות בלוטת התריס (hypothyroidism) ובעיקר אי ספיקת קורטיקו-אדרנל, והשפעתן של תרופות שונות.

צריכת מגנזיום בתזונה לא מספקת, מחסור במגנזיום קשור לעיתים קרובות להשמנה, סוכרת סוג 2 ותסמונת מטבולית [1].

ה- carotid intima media עבה יותר כאשר רמות הטריגליצרידים או LDL גבוהות ומגנזיום נמוכה. להיפך, כאשר רמות המגנזיום גבוהות, ההשפעה הזו נעלמת [2].

למרות שלא נמצא קשר בין פיברוזיס משמעותי לצריכת סידן, חלק מהממצאים מראים כי מגנזיום גבוה עשוי להפחית את הסיכון לפיברוזיס [3].

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך על חולי מושתלי כליה הראה שמצב חסר מגנזיום, המוגדר כמגנזיום בסרום < 0.7 mmol/L, מעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן ולזיהומים ויראליים בשנה הראשונה לאחר ההשתלה [?].

למגנזיום חשוב לתפקוד התקין של מערכת העצבים. נראה שרמות גבוהות של מגנזיום בנוזל השדרה משפר את התפקודים העצביים, בעוד שרמה מנוכה של מגנזיום גורם למחלות עצביות.

חשיבות של מגנזיום בוויסות ההישרדות הנוירונים [5].

מחסור במגנזיום קשור לכאבי ראש ומיגרנות קלים ובינוניים. מספר ניסויים כפול-סמיות, אקראיים, מבוקרי פלצבו הוכיחו שתוספי מגנזיום יעילים בהקלה על כאבי ראש. בפרט, מגנזיום פידולאט עשוי להיות בעל זמינות ביולוגית גבוהה וחדירה טובה ברמה התוך תאית [6].

הספרות מצביע על מתאם בין מחסור במגנזיום וסטרס. מתח יכול לגרום למחסור במגנזיום, ובתמורה, רמות מגנזיום נמוכות עלולות להגביר את הרגישות ללחץ, וכתוצאה מכך למעגל קסמים של מגנזיום ומתח [7].

מגנזיום הוצע כטיפול ללחץ דם גבוה. הסקירה של Rosanoff שכללה 49 מחקרים קליניים מראה כי מתן מגנזיום דרך הפה בשילוב עם משטרי טיפול בחולים עם יתר לחץ דם מבוקר חלקית עשוי להיות מבטיח לשלוט בלחץ הדם מבלי להגביר תרופות להורדת לחץ דם [8].

למרות העובדה שמחסור במגנזיום נפוץ מאוד באוכלוסייה וקשור לרמות משתנות של אלקטרוליטים אחרים ומחלות שונות, האבחנה שלו עדיין מהווה אתגר מכיוון שעד היום אין תקן זהב למדידת ריכוזו.

ידוע שמגנזיום, במיוחד תחמוצת מגנזיום, נקבע באופן קליני כחומר משלשל. בהשוואה לתרופות החדשות יותר לטיפול בעצירות, מגנזיום בטוח ובעלות נמוכה, אך שימוש יומיומי, במיוחד בחולים עם ליקוי כליות, עלול להוביל להיפרמגנזמיה. לכן, יש להמליץ על ניטור ריכוז המגנזיום [9].

מקורות:

1. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33499378

2. mdpi.com/2072-6643/12/9/2631

3. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33401667

4. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33919913

5. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32927908

6. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32878232

7. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33260549

8. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33435187

9. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33435187

10.