מה לפרויד, למשורר קולרידג' ולאוליביה ניוטון-ג'ון
הפסיכואנליטיקאי פרויד ראה בחלומות התגשמות מוסווית של משאלות קונפליקטואליות. לדבריו, בחלומות נחלשות ההגנות ומאפשרות למשאלות אלה להופיע. מכיוון שמתקיימת פשרה בין הכוח הדוחף את המשאלה למודעות, לבין הכוח החוסם גישה למודעות, המשאלות המופיעות בחלום מוסוות ולא מפורשות. הפסיכואנליטיקאי מנצל את הופעת המשאלות, גם אם הן מוסוות, כדי להבין את הקונפליקטים שבנפשו של המטופל וכך לעזור לו להביאם למודעות ולהקל על סבלו.
פרויד התייחס לכך גם במאמריו "המשורר והפעילות הפנטזמטית/וההזייה", ו"גראדיווה"; במאמר הראשון אף יצר זהות בין החלומות לבין ההזייה. במאמרים אלה כתב, כי גם המשורר וגם הרופא משתמשים בחלומות כדי לזהות את ההדחקה של המטופל ולסייע לו, אף כי שיטותיהם שונות, ואף שיבח את המשורר על יכולתו לתאר נאמנה את חיי הנפש של האדם: במאמר על המשורר וההזייה הוא מנסח זאת באופן כללי, ואילו ב"גראדיווה" הוא מתיייחס מפורשות לחלומותיו של הגיבור האנולד.
פרויד השתמש, אם כן, בספרות/אמנות כדי להמחיש את תורתו זו, ולא בכדי; לתפיסתו, התהליך היצירתי הוא סובלימציה של הדחף המיני, והוא אפיק פעולה לגיטימי מבחינה חברתית ולא נוירוטי; ככזה הוא אינו מבייש את האדם ואף מעניק לו יופי ותענוג.
בהקשר זה, מעניין לראות כיצד אמנות, חלומות והלא מודע חוברים יחדיו. המשורר הבריטי בן האסכולה הרומנטית קולרידג' כתב את שירו המפורסם "קובלאי חאן", כנראה בהשפעת אופיום, לאחר שלדבריו חלם אותו, וגם הסופר הסקוטי רוברט לואי סטיבנסון חלם את ספרו המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד. קולרידג' הוסיף לשירו כותרת משנה "חיזיון בחלום, פרגמנט", ומאוחר יותר הגדירו כ"קוריוז פסיכולוגי", מונחים המזכירים את אלה של פרויד במאמרו "המשורר וההזייה". לדברי קולרידג', במהלך כתיבת השיר הוא הופרע על ידי אורח ועל כן שכח את עיקרו של החלום, והשיר הוא רק חלק קטן ממנו.
מהו תוכנם של חלומות השניים? חלומו של קולרידג' עסק בארמונו המפואר שבעיר זאנאדו של שליט מונגוליה והאיש החזק בעולם במחצית השנייה של המאה ה-13, ובשכיות החמדה שבו. יצוין, כי במהלך השנים זכה שירו המסתורי של קולרידג' גם לפרשנות פסיכולוגית.
חלומו של סטיבנסון עסק בדמותו הכפולה של הגיבור: מחד-גיסא רופא ואזרח למופת בשעות היום, ומאידך-גיסא רוצח ואדם אפל בשעות הלילה.
האם קולרידג' טיפח משאלה חיובית על אודות חיי פאר, שאותה מימש בחלומו באמצעות הגיבור קובלאי חאן, ואילו סטיבנסון מימש בספרו את ההזיות המביישות שאנשים הגונים הוזים אותן אך לא מספרים עליהן, שעליהן כתב פרויד? האם אור השמש ביומו של ד"ר ג'קיל מבטא את משאלותיו הגלויות של האדם, ואילו פעילותו של מר הייד בשעות הלילה מבטאת את משאלותיו הסודיות והחשוכות של האדם? והאם ייתכן שגם הזיות חיוביות עלולות לבייש, כמו במקרה של קולרידג', אם האדם שהוזה אותן חושב שהן יציגוהו כפתטי וכמי שאינו מחובר למציאות? ומשום כך, אולי ביקורו של האורח שימש תירוץ לקולרידג' לתאר תמונה חלקית בלבד של חלומו?
אם התשובה לשאלות אלה חיובית, הרי ששתי יצירות ספרות אלה מממשות את שאמר פרויד בדבר היותם של החלומות התגשמות מוסווית של משאלות קונפליקטואליות, שהאדם המבוגר מתבייש לחשוף אותן.
והיכן הופיע שוב השם זאנאדו, מקום מושב ארמונו של קובלאי חאן? הוא הופיע בסרט פולחן באותו שם (באנגלית (Xanadu) משנת 1980, בכיכובה של הזמרת/שחקנית אוליביה ניוטון-ג'ון, ובמחזמר מוצלח משנת 2007.
הנה כי כן, ארמון מופלא מלפני 700 שנה התגלגל לשיר מתחילת המאה ה-19 והופיע שוב בשנים האחרונות בסרט ובלבוש מוזיקלי, מוכיח כי דרכן של משאלות מסוג זה להופיע שוב ושוב, אם בחלומות ואם באמנות.
תמיר דובי עורך וכותב ביוגרפיות וסיפורי חיים.
