מתי יחויב סוכן מכס בדמי השהיית מכולה? 

תמצית

סוכני מכס, כחלק תפקידם, מטפלים בשחרורי מטענים ביבוא, חותמים על מסמכים שונים, ונושאים בחיובים שונים הכרוכים בהליך היבוא.

אחד מן החיובים שלעתים עולה לדיון, הוא דמי השהיית מכולה (demurrage) אותם דורש המשלח הבינ"ל/סוכן האוניה/חברת הספנות, בגין עיכוב בהשבת המכולה.

מטבע הדברים, הגורם אשר אמור לשאת בדמי השהייה, הוא בראש ובראשונה היבואן, אשר ייבא את הטובין ולא השיב את המכולה.

אך מה קורה כאשר לא ניתן לאתר את היבואן, בין משום שהגיע לפשיטת רגל, או שהוא מצוי ברשות הפלסטינית, או מכל סיבה אחרת שהיא?

האם ניתן לחייב את סוכן המכס בדמי השהיית המכולה, ובאילו תנאים?

בעת האחרונה (11.4.22), ניתן פסק-דין נוסף בסאגה זו.

סוכן המכס טען כי תפקידו התמצה בשחרור המכולה ואת דמי ההשהיה יש לגבות מן היבואן, אך בית המשפט דחה את הטענה וחייב את סוכן המכס במלוא דמי ההשהיה (1).

• מה היה סיפור המקרה?

בפברואר 2020 יובאו טובין במכולה דרך נמל אשדוד. התעורר חשד שמא הטובין מזויפים וחל איסור לייבאם, עניין שגרר עיכוב משמעותי בשחרור.

היבואן התחייב להשיב את המכולה הריקה למשלח הבינ"ל בתוך 21 יום אך בשל העיכוב שנוצר, השיב את המכולה ב-63 ימי איחור.

בשל כך, ביקש המשלח הבינ"ל לחייב את היבואן בדמי השהיית מכולה בסך של כ-16,000 ש"ח.

משלא הצליח המשלח הבינ"ל לאתר את היבואן ולמסור לידיו את כתב התביעה, תבע המשלח הבינ"ל את סוכן המכס שטיפל בשחרור המשלוח, וביקש לחייב את סוכן המכס בדמי ההשהיה.

המשלח הבינ"ל טען כי סוכן המכס חב בדמי ההשהייה, מכח מספר מסמכים:

1.שטר המטען- נטען כי סוכן המכס חתם על שטר המטען.

2.פקודת המסירה.

3.חשבון מטענים בו צוין כי דמי השהייה יוטלו על מקבל פקודת המסירה.

4.תעודת שער.

5.מסמך התחייבות כללית שעליו חתם סוכן המכס, לשאת בדמי השהיות והוצאות נוספות.

כמו כן, נטען כי קיים נוהג- הוכח כי סוכן המכס שילם בעבר מספר פעמים דמי השהייה בשם יבואנים שונים ולא מחה על כך.

מנגד, סוכן המכס טען כי תפקידו התמצה בשחרור המכולה, וכל החיובים הנובעים ממנה לרבות דמי השהייה, מוטלים על היבואן ועליו בלבד.

• מה פסק בית המשפט?

לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט לקבל את התביעה במלואה וחייב את סוכן המכס במלוא דמי השהיית המכולה, בסך של כ-16,000 ש"ח, וכן בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של כ-5,000 ש"ח.

בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי הוא היה מתווך בלבד, ותפקידו לכאורה התמצה בשחרור המכולה.

בית המשפט קבע כי אם הוכחה התקשרות ישירה בין סוכן המכס לבין המשלח הבינ"ל, הרי שניתן מכח התקשרות זו לחייב גם את סוכן המכס בדמי השהייה בשם היבואן.

במקרה הספציפי, קבע בית המשפט כי סוכן המכס לקח על עצמו לשלם את דמי השהיית המכולה בין אם היבואן שילם לו ובין אם לאו, היות והוכח כי סוכן המכס נטל התחייבות שכזו מול המשלח הבינ"ל, גם מכח מסמך ההתחייבות וגם מכח מסמכי ההובלה.

כמו כן, זקף בית המשפט לחובת סוכן המכס את העובדה שהוא שילם דמי השהיית מכולה מספר פעמים בעבר בשם יבואנים, לא מחה על כך ואף לא הוכיח כי היבואנים השיבו לו את הסכומים הללו.

בית המשפט ציין כי בפני סוכן המכס פתוחה הדרך לתבוע שיפוי מן היבואן, בהתאם לתנאי ההתקשרות ביניהם.

• מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?

במקרה זה, בחר בית המשפט לחייב את סוכן המכס בדמי ההשהייה וראה בו כגורם שהתקשר ישירות מול המשלח הבינ"ל. כמו כן, קבע בית המשפט כי מסמכי ההתחייבות של סוכן המכס היו מפורשים וברורים ומתייחסים גם לדמי השהייה במקרה הספציפי. כך נפסק בעבר גם במקרים אחרים (2).

מנגד, קיימים מקרים בעבר בהם סוכני מכס הצליחו להיחלץ מתשלום דמי השהייה כולם או חלקם, בין משום שלא חתמו על התחייבות מפורשת מול המשלח לשאת בדמי השהייה, ובין אם אותה התחייבות לא הייתה מוגבלת בסכום ולא הייתה ספציפית, ובשל כך בחר בית המשפט שלא לתת לה תוקף. למשל, באחד המקרים הוכח כי חשבון המטענים כלל שורה של: "המכולה ודמי ההשהייה באחריות מקבל פקודת המסירה" אך בית המשפט לא חייב את סוכן המכס מכח שורה זו (3).

הפניות:

(1)  תאד"מ (שלום תל אביב) 25241-04-21 קראון שיפינג בע"מ נ' ר.ע. תשילוו בע"מ ואח', פסק-דין מיום 11.4.22, הרשם הבכיר שרון קרן. ב"כ הצדדים לא צוינו.

(2)  ע"א (מחוזי תל אביב) 41199-01-15 לוגיסטיקר בונדד (1998) בע"מ ואח' נ' חיים נתנאל בע'מ ואח' (1.11.15); ת.א. (שלום חיפה) 16725-01-09‏ כרמל שרותי ספנות בינלאומית (1992) בע"מ נ' ר.פ.א פורט אינטרנשיונל בע"מ (24.4.13); ת.א. (שלום ת"א) 23897/03‏ אלדן מטעני 2000 בע"מ נ' יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי (31.12.03);

(3)  ת.א. (שלום חיפה) 8845-09-08 אלאלוף ושות' ספנות בע"מ נ' חיים נתנאל בע"מ (9.12.14); ת.א. (שלום חיפה) 17588/05 אושפיר סוכנות מכס ותעבורה יבוא וייצוא בע"מ נ' טרנסכלל סחר בע"מ (7.3.07);