המכס בשירות הטכנולוגיה- הסכם טכנולוגיות מידע של ה-WTO, והשפעתו על המכס בישראל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המכס בשירות הטכנולוגיה- הסכם טכנולוגיות מידע של ה-WTO, והשפעתו על המכס בישראל 

מאת    [ 15/08/2021 ]
מילים במאמר: 1158   [ נצפה 164 פעמים ]

 
 

רקע

בחודש יוני 2021, במסגרת תביעה לסיווג טובין לפי צו תעריף המכס, קבע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (1) כי מכשיר ה"פייברבוקס" שיובא לישראל, פטור ממכס וממס קניה, גם בהתאם להסכם הטכנולוגיות של ארגון הסחר העולמי (2).

> אז מהו הסכם הטכנולוגיות? 

> אילו מדינות חתמו על ההסכם?

> על אילו טובין הוא חל?

> האם הוא חל רק על מכס או על מסים נוספים?

על כך ועוד, בסקירה הבאה.

 


    • ·      מהו הסכם הטכנולוגיות?

ארגון הסחר העולמי, World Trade Organization, או בקיצור- ה-WTO, נוסד בשנת 1995.

הסכם טכנולוגיות מידע, Information Technology Agreement, או בקיצור- ה-ITA, הסכם הטכנולוגיות, מהווה הסכם של ארגון הסחר העולמי, נחתם בשנת 1997.

ההסכם חל על מוצרים טכנולוגיים (שתכף נדון בהם), ומטרתו לעודד את השימוש בהם, באמצעות מתן פטור ממכס או מסי יבוא דומים, בסחר של מוצרים אלה, בין המדינות.

 


    • ·     אילו מדינות חתומות על הסכם הטכנולוגיות?

בשנת 1997 חתמו על הסכם הטכנולוגיות 29 מדינות (האיחוד האירופי נספר אז כמדינה אחת).

כיום, בשנת 2021, חתומות על הסכם הטכנולוגיות 82 מדינות, כאשר היקף הסחר במוצרי הטכנולוגיה ביניהן מהווה 97% מן הסחר במוצרים טכנולוגיים ברחבי העולם כולו.

בין החברות, רוב המדינות המתועשות, ביניהן אוסטרליה, קנדה, סין, מדינות האיחוד האירופי, הודו, ישראל, יפן, קוריאה, רוסיה, סינגפור, תאילנד, טורקיה, איחוד האמירויות, ארה"ב, וייטנאם.

כאשר מוצר טכנולוגי מועבר בין שתי מדינות ששתיהן חתומות על ההסכם, יש לפטור את המוצר ממכס.

 


    • ·      אילו מדינות בולטות אינן חתומות על הסכם הטכנולוגיות?

המדינות הבולטות ביותר אשר אינן חתומות על ההסכם, הן מכסיקו, ברזיל, דרום אפריקה, ארגנטינה צ'ילה, טוניסיה.

כלומר, כאשר מוצר טכנולוגי מועבר בין שני צדדים שאחד מהם אינו חתום על הסכם הטכנולוגיות, אין תחולה להסכם.

 


    • ·     על אילו מוצרים טכנולוגיים חל ההסכם?

ההסכם חל על מוצרים טכנולוגיים.

ההסכם כולל שני נספחים: נספח A, ובו רשימת מוצרים שלצדם סיווג המכס הבינלאומי (ברמה של 4 או 6 ספרות), ונספח B, ובו תיאור טכני של מוצרים, ללא סיווג המכס שלהם.

ביחס לנספח A, המדינות החברות בהסכם, מתחייבות שלא לחייב במכס את המוצרים לפי סיווגם.

דוגמאות למוצרים הנכללים בנספח A:

84.70-5000- קופות רושמות, 84.71- מחשבים מסוגים שונים, 85.18-1000- מיקרופונים מסוגים מסוימים, 85.23-2000- תווך מגנטי, 85.44-7000- כבלי סיבים אופטיים, 90.26-מכשירי מדידה שונים.

ביחס לנספח B, המדינות החברות בהסכם התחייבו שלא לחייב במכס את המוצרים העונים לתיאור הטכני, יהא סיווגם אשר יהא, ללא קשר האם הם נכללים בנספח A או לא.

דוגמאות למוצרים הנכללים בנספח B, שיש לפטור אותם ממכס ללא קשר לסיווגם:

מחשבים וחלקיהם, כונני אחסון, צגים ומסכים המשמשים מוצרים טכנולוגיים, ציוד רשת אלחוטית וקווית, כונני DVD, מכשירי ביפר (זימונית). וכן- גם המוצר שעלה לדיון בתיק ה"פייברבוקס", המוגדר בהסכם הטכנולוגיות, כ:

"Set top boxes which have a communication function: a microprocessor­based device incorporating a modem for gaining access to the Internet, and having a function of interactive information exchange".

 


    • ·      הרחבת ההסכם בשנת 2015

ההסכם הגיע לאוויר העולם בשנת 1997, וכידוע, מאז התפתחה הטכנולוגיה ונכנסו לשוק מוצרים חדשים. המדינות החברות בהסכם היו ערות לכך, ובשנת 2015 בוצעה הרחבה להסכם, שהכניסה תחת ההסכם מוצרים נוספים.

בין המוצרים שנכללו תחת ההרחבה, ניתן למנות: ציוד אלקטרוני כגון מצלמות וידאו, קונסולות משחקים, נגני DVD, מדפסות משולבות, ציוד רפואי כגון מכשירי הדמייה, אוזניות, מיקרופונים ורמקולים, ציוד לוויני, ציוד הנוגע למוליכים למחצה (semiconductors).

על פי ההרחבה, נדרשות כל המדינות שלא לחייב במכס את המוצרים הנוספים הנכללים בה.

 


    • ·      האם הסכם הטכנולוגיות חל רק על מכס, או אוסר להטיל גם מסים נוספים?

ההסכם אוסר על המדינות החברות בו להטיל מכס, או מס או היטל שווה ערך מכל סוג שהוא, בנוסח הבא:

"..Each party shall bind and eliminate customs duties and other duties and charges of any kind, within the meaning of Article II:1(b) of the General Agreement on Tariffs and Trade 1994…

השאלה מה ייחשב כ"היטל שווה ערך למכס" שאותו אסור להטיל, אינה פשוטה. בעניין זה נכתבו מספר מאמרים, כאשר באחד מהם, הובאה הדוגמא של מס קניה המוטל על כלי רכב במדינת ישראל. אמנם, באופן עקרוני, מס זה מוטל באופן שוויוני על יבוא או על תוצרת מקומית, אלא שבפועל, אין ייצור מקומי של כלי רכב בישראל, על כן הוא מוטל רק על היבוא. ומכאן, שבאותו המאמר, ציינה הכותבת ד"ר נלי מונין כי יש מקום לטענה, כי מס הקניה הוא היטל שווה ערך למכס (3).

יש לציין, כי גם בפסק-הדין שניתן לאחרונה בעניין ה"פייברבוקס", קבע בית המשפט המחוזי מרכז, כי מאחר ובאותן השנים, לא היה ייצור מקומי של טובין דומים ל"פייברבוקס", מס הקניה שהוטל עליו, היה מעין היטל שווה ערך למכס, האסור על פי הסכם הטכנולוגיות.

 


    • ·      מה צופן לנו העתיד?

בעניין זה, אבקש להפנות את הקוראים לפסק-דינו של כבוד השופט מישאל חשין ז"ל, שהיטיב להגדיר, בשפתו הציורית, את השינויים שהביאה תקופת המחשבים והאינטרנט, והשווה את ההתקדמות הטכנולוגיות לכלי הסוס בלוח השחמט (4):

"..המחשב – ועימו האינטרנט – אינם אך מוטציה של צורות חיים קודמות שהיכרנו ואשר ביתנו בשיטת המשפט. חיים חדשים הם, והילוכם אין הוא כהילוך צורות החיים שהורגלנו לחיות בחברתן. הילוכן הוא כהילוך הפרש (הסוס) במשחק השח-מט: מהלך הוא לא לגמרי קדימה; לא לגמרי אחורה; לא לגמרי אל-צד; לא לגמרי באלכסון; מהלך הוא מעט מזה ומעט מזה והרי הוא לעצמו. ואולם בכך נבדלת צורת החיים החדשה מן הפרש, שהפרש יודעים אנו מראש כיצד ינוע, ויודעים אנו – מי-פחות מי-יותר – כיצד נגונן על עצמנו בהתקיפו אותנו; ואילו צורות חיים חדשות אלו של המחשב והאינטרנט טרם ירדנו לחיקרן, טרם הגענו אל תחתית הבור. נקישה אחת בירושלים, ואתה בתל-אביב; נקישה שניה, ואתה באוסטרליה; נקישה שלישית – המערכת מתמרדת והכל נמחק כלא-היה. החילונו נעים במהירות האור בעוד שגופנו בכרכרה וזרימת מחשבתנו כמהירות הכרכרה".

 דברים אלה נכתבו לפני כ-20 שנה, ונראה שהם רלוונטיים גם כיום.

כאמור, משנת 1997 ועד ל-2015, עודכן הסכם הטכנולוגיות פעם אחת בלבד, והורחבו המוצרים שעליהם יחול ההסכם.

לא צריך להיות נביא כדי לשער כי מאז שנת 2015 ועד היום, כבר קיים צורך לעדכן את ההסכם ולהכניס בו מוצרים חדשים, וצורך זה רק ילך ויגבר עם השנים, שכן אנו עדים להתפתחות מוצרים חדשים בתדירות  גבוהה.

על כן, סביר להניח שאנו צפויים לתיקונים תכופים יותר להסכם זה, ולהצטרפות של מדינות נוספות, לסחר במוצרי טכנולוגיה ללא מכס או מסים שווי ערך.

 

הפניות

(1) פסק-הדין בנושא "פייברבוקס" - ת.א. (מחוזי מרכז) 2670-08-15 הוט טלקום שותפות מוגבלת נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ, סגן הנשיא ד"ר אחיקם סטולר, פסק-דין מיום 10.6.21 

 

(2) הסכם טכנולוגיות מידע של ה-WTO-

https://www.wto.org/english/tratop_e/inftec_e/inftec_e.htm

 

(3)  נלי מונין, אפליית היבוא לעומת הייצור המקומי בחוק מס קניה -

http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=37098&catId=287

נלי מונין, שיטת מיסוי הרכב בישראל- הפרה של הסכמי סחר בינלאומיים?

http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=29861&catId=287

 

(4)פסק-דין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל: תב"מ (תיק בחירות מיוחד) 16/2001 סיעת ש"ס- התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה ואח' נ' ח"כ אופיר פינס-פז, סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נה(3), 159, 165 (30.1.2001)

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב