מזל טוב לפקודת המכס, עד מאה ועשרים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מזל טוב לפקודת המכס, עד מאה ועשרים 

מאת    [ 04/08/2021 ]
מילים במאמר: 4126   [ נצפה 963 פעמים ]

 
 

רקע היסטורי

רוב העוסקים במלאכה בתחום המכס ודאי יודעים כי דיני המכס של מדינת ישראל, מקורם בתקופת המנדט הבריטי.

כך, פקודת המכס, בשמה הנוכחי "פקודת המכס [נוסח חדש]", נחקקה בשנת 1957, לאחר קום המדינה, והיא מונה כיום כ-241 סעיפים ראשיים (ממוספרים מ-1 ועד 241) ועוד סעיפי משנה.

מעת לעת, מבוצעים תיקונים בפקודה, אך מספר רב של סעיפים נותר בעינו שנים רבות.

מעבר לכך, שחוק שנחקק בשנת 1957 אינו יכול להיקרא עוד בשפת העם כ"נוסח חדש", הרי שגם הפקודה משנת 1957 לא הייתה כבר אז בגדר חוק חדש, אלא הייתה מבוססת על פקודה מנדטורית ישנה יותר, טרום הקמת המדינה, שנקראה אז - פקודת המכס לשנת 1929, שבה, תתפלאו, היו 239 סעיפים (ממש מזכיר את 241 הסעיפים, של גרסת 1957).

אגב, גם סוכני מכס פעלו וייצגו יבואנים עוד לפני הקמת המדינה, ועשו זאת מכח חוק היסטורי, שנקרא פקודת סוכני בתי מכס, שבוטל והוחלף על ידי חוק סוכני המכס, משנת 1965.

באחד מן התיקונים של פקודת המכס, בשנת 1995, נאמר אפילו שהפקודה נחקקה בשנת 1923, ולא 1929:

"פקודת המכס נחקקה בשנת 1923 ותוקנה מאז כמה פעמים. מאז חקיקתה התרחשו שינויים רבים בעולם המסחר הבינלאומי ובתהליכי המכס. התפתחות אמצעי התחבורה, התפתחות הקשר בין מדינות והסכמי הסחר שישראל חתומה עליהם גרמו לשינויים גדולים הן בהיקף היבוא לישראל והן ברמת הידע הטכנולוגי הכרוך בהשתתפות במסחר הבינלאומי; פקודת המכס, כפי שהיא מנוסחת היום, איננה מאפשרת שימוש בכל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים".

[הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 14) (שינוי נוהל), התשנ"ה-1995, הצעות חוק 2404, 31.5.95, עמ' 480].

אז, בין אם הפקודה המקורית היא מ-1923 ובין אם מ-1929, הפקודה מתקרבת לחגוג את יום הולדתה ה-100. לא תאחלו לה מזל טוב?

סקירה זו תתמקד בסעיפים שקיימים עוד כיום, בשנת 2021, בפקודת המכס, שלדעתי, הם סעיפים מוזרים, מצחיקים ולא מובנים, שכנראה היו מתאימים לתקופת המנדט, וכבר אינם מתאימים עוד.

ההערות שייכתבו על סעיפי החוק, הן בגדר הומור, ואין לקחת אותן ברצינות. ההדגשות אינן במקור. אין במאמר זה בכדי להטיל ביקורת על מי מעובדי המכס, העושים מלאכתם נאמנה. הביקורת היא על ניסוח סעיפי החוק.

סקירה זו אינה מתיימרת לכסות את כל הסעיפים המיותרים בפקודה או בדיני המכס הנוספים, וברור שקיימים סעיפים נוספים, שאולי ימצאו את מקומם בסקירה נוספת, בעתיד.

אז, האם אתם מוכנים? יוצאים לדרך, המסע אל העבר.


    • אז מיהו פקיד מכס?

סעיף 1 לפקודה מגדיר "פקיד מכס", כ: "כל אדם המועסק בשירות רשות-המכס שלא כפועל..".

האם המכס מעסיק פועלים? אני מקווה שהוא לפחות משלם להם יותר משכר מינימום.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 2].

בעניין זה, ניתן לפנות גם לחקיקה היסטורית, שבוטלה: תקנות המכס (שירותי סבלות בבית המכס בנמל תעופה לוד), תשכ"ו-1965, שקבעו כי:

"במחסן המכס שבבית המכס בנמל התעופה לוד יועסקו סבלים לשם מתן שירותי סבלות בו במטענים שיובאו".


    • באילו שעות עובד המכס?

סעיף 10(א) לפקודה, קובע: "ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו".

העיקר שיש מישהו שקובע.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 14(1)].

דרך אגב, אם שאלתם, הימים והשעות נקבעו בתקנות המכס משנת 1965, שהן כל ימות השבוע למעט שישי שבת, רוב השנה בשעות 07:30 עד 15:30, וכן ביום שישי, בשעה 07:30 עד 14:00, רוב השנה.


    • איפה מניחים סחורות? על ארבה? מעל מגשה?מישהו שמע על המילים הללו?

סעיף 17 לפקודה, קובע:

"הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, .. יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו."

לא, אין מדובר בארבה, סוג של חגב, שהוא המכה השמינית ממכות מצרים, ולא בארובה הנמצאת על גג הבית.

במקרה הנוכחי, המילה היא ארבה (lighter), ופירושה הוא מעין דוברה, סירה שטוחה להובלה מטענים בדרך כלל ללא מנוע, שגוררים אותה.

מגשה, לעתים נכתב כ"מיגשה" – לא, אין הכוונה למגש. בתרגום לאנגלית- Quay, הכוונה היא למזח או לרציף בנמל. ראו בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון בבר"ם 4700/18 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית מודיעין-מכבים-רעות ואח' (9.9.19), שם נאמר:

"מילון אבן שושן מציין כי מגשה היא "מזח קטן בנוי אבן, שהסירות יכולות לפרוק ולטעון מעליו סחורתן" (quay).. כמו כן, מיגשה מופיעה במילון הימאות של האקדמיה ללשון העברית, ותרגומה הישיר שם הוא pier, wharf.. מקורות אלה מלמדים על כך שמדובר במונח השאול מתחום הימאות".

כנראה שכדי להבין את המילים בפקודה, נדרש ציון פסיכומטרי מאד גבוה.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 21].


    • האם ידעתם שהמכס שומר נגיעה?

סעיף 22(א) לפקודה, קובע:

"טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם.."

נשאלת השאלה, האם לא היה מספיק לאסור את הנגיעה, הרי כל טלטול או שינוי נגרם בדרך של נגיעה, למעט אם האדם ניחן ביכולות על טבעיות, להזיז חפצים בכח המחשבה.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 25(1)].


    • יבואן בעל פה?

סעיף 30א(א) לפקודה:

"שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לעניין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת".

מעניין: האם יש הצהרת מכס בעל פה, או בהתנהגות? ומה הכוונה ל"דרך אחרת"? אם כך, אז מה השלב הבא- הצהרת מכס בדרך של פנטומימה? במשחקים?

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 32, שאז היה הניסוח:

"יכול המנהל להרשות רישום סחורות בצורה אחרת ובאופן אחר ולפי תנאים אחרים כפי שיורה לצורך כל מקרה מיוחד שהוראות פקודות המכס אינן משמשות לו לכל פרטיהן ודקדוקיהן"]

ואם נשים בצד את ההלצה, נראה שסעיף זה נועד לאפשר הצהרת מכס לעוברים במסלול האדום, משום שבשנת 1971 תוקן הסעיף לניסוח הנוכחי [(חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 3), תשל"א-1971, הצעות חוק 960, 22.8.71, ע' 306] ושם נאמר לראשונה:

"לפי שיטה זו, כל הנכנסים לישראל מופנים, לצורך בדיקת המכס, לשני מסלולים שבאחד מהם, הצבוע אדום, יעבור אלה שאתם, או במטען הלוואי שלהם, טובין החייבים בתשלום מסים, או טובין אסורים ביבוא או שיבואם מוגבל או מוסדר; ואילו בשני, הצבוע ירוק, יעברו נוסעים שאין אתם או במטען הלוואי שלהם טובין חבי מכס".


    • המכס אחראי גם על שמירת המוסר הציבורי

סעיף 42 לפקודה, קובע:

"ואלה טובין שייבואם אסור: (3) דברי דפוס, ציורים, ספרים גלויות.. שהם פרוצים או מגונים".

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 45(2)(ג)].

בעניין זה אף ניתן פסק-דין בת.א. (מחוזי חיפה) 404/82‏ ‎יוסף ישעיהו‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד תשמ"ד(2) 522 (8.4.84)- שם אישר בית המשפט לרשות המכס להחרים חוברות שהציגו בני אדם עירומים, בשל הפרת סעיף 42(3) לפקודה.


    • האם פרשתם שטיח אדום, לכבוד הגעתו של פקיד המכס?

סעיף 49 לפקודה:

"קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות עליה".

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 52].


    • פקיד המכס לקברניט: הפעלת מונה? שוט הכי קצר שאפשר

סעיף 50 לפקודה:  

"לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלה ולאחר שפקיד-המכס עלה עליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר".

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 53].

תחנת המעלה = Boarding Station, בה מועמסת או נפרקת סחורה. ראו בעניין למשל את סעיף 6(א)(1) לצו המכס (מקומות כניסה), הקובע:  "הממשלה רשאית, בצו, לקבוע: תחנות מעלה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;"


    • והזוכה במקום הראשון בתחום "היפים והנכונים" הוא- פקיד המכס

סעיף 52 לפקודה:

 "לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה..".

מסתבר שיש מינוי חדש בבית המכס, "פקיד המכס הנכון".

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 55].


    • אין מחטא טוב יותר מאשר אור קרני השמש

סעיף 77 (2) לפקודה, קובע:

"בעל רשיון מחסן- יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד-המכס".

בהחלט, חשוב מאד לא לעבוד בחושך.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 81(ב)]. 


    • אבל הגובה: יש לי רק יאכטה קטנה.

סעיף 106 לפקודה:

"טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם- אין לייצאם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות".

קנה המידה של 60 טון כמובן שאינו רלוונטי כיום, אך עדיין, לא ברור מה ההיגיון לאסור הישבון על יצוא בכלי שיט קטן..

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 106, רק שאז לא הומצא המונח "הישבון", וקראו לו "מכס מוחזר"].


    • פקיד המכס, תוכל לתת לי חתימה?

סעיף 108(ג) לפקודה, קובע:

"טובין נתונים לפיקוח רשות-המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות-המכס".

חתימה על גבי קרון רכבת? אז מה קורה בהמשך, האם יש פקח של רכבת ישראל שבודק, ואם אין חתימה על הקרון, הוא מטיל קנס?

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 107].


    • קח מקל, קח תרמיל, שוט איתי אל הגליל

סעיף 110 לפקודה:

"אנייה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות.. ישלם הקברניט עשרים לירות. הפליגה האניה מנמל.. כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות".

שימו לב, בריחה מהמכס מחייבת בקנס של 20, אבל "חטיפה" של פקיד מכס בתוך האוניה, מכפילה את הקנס פי 5. אבל, אם פקיד המכס הסכים לערוך שיט, ולכן החטיפה היא בהסכמתו, כמובן שאין קנס. 

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 111(2), רק שאז הקנס היה במטבע שנקרא "פונט" (פונט פלשתינאי (א"י), Pound)].


    • הוראות הפתיחה באש.. כלומר, הוראות הנפת הדגל

סעיף 172 לפקודה:

"מפקד של כלי שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות-המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות-המכס.. רשאי לרדוף אחרי אניה.. והוא רשאי.. לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר".

עכשיו הכל ברור: מותר לירות לגבי האוניה, רק אם הנפת את הדגל הנכון. אם הדגל הלך לאיבוד, הלך עליך, אין אישור לפתוח בירי. מהו הדגל הנכון? על כך נלמד בהמשך סקירה זו, אני מבטיח.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 170].


    • פקיד המכס לקברניט: אבל ביקשתי "הכל כלול"

סעיף 176 לפקודה:

"הסמכות הנתונה לפקיד-מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד-מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד-מכס חינם מקום לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק".

ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 174:

"..רב החובל יהא חייב להספיק לו לפקיד מקום שנה מתאים ומזון נוח ומספיק חנם אין כסף".

מעניין האם סעיף זה חל גם כאשר פקיד המכס נחטף על ידי האוניה שלא מרצונו החופשי (סעיף 110 כאן למעלה), האם גם תחת תנאי החטיפה, הוא זכאי ללינה ומזון?


    • אז האם זכרת להגיף את הכוות?

סעיף 178 לפקודה:

"סמכותו של פקיד-המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כוות ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס".

סעיף 180 לפקודה:

"כל הגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כוה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אניה שהגיעה לנמל בישראל מנמל חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל – אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו."

אני מכיר את המילה קאווה בהקשר של יין מבעבע ספרדי, אך כאן המילה היא כוה, וברבים כוות, והמשמעות היא אשנב, חלון, פתח קטן. הגף, אם שאלתם, הוא סגר, מנעול, למשל- הגיף את התריסים. 

לכן, להגיף את הכוות, פירושו- לסגור/לנעול את החלון/פתח. כבר סיכמנו שצריך פסיכומטרי גבוה כדי להבין.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיפים 176, 178].


    • ויאמר לפקיד המכס: " לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"

סעיף 181 לפקודה:

"פקיד-מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת ים או על פני מסילת ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול רכבת או על פני קרקעות."

סעיף זה גורם לי להרהר: האם פקיד מכס רשאי להיכנס גם בכל מנהרה תת-קרקעית?

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 179].


    • האם כולנו בעצם פקידי מכס?

סעיף 189 לפקודה:

"כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה."

שימו לב היטב: אין נסיבות מקלות, אין פטורים, תמיד חייבים לעזור.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 185].

בהקשר דומה ניתן לציין את סעיף 1 לחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998, המחייב אדם להושיט עזרה עקב אירוע פתאומי שמתגלה לנגד עיניו, אם הוא גורם לסכנה מיידית.


    • פקיד המכס: אתה יכול למכור קרח לאסקימוסים

סעיף 200(3) לפקודה:

"רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו: רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי."

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 199(ג)].


    • פקיד המכס, אתה בשידור חי בערוץ 2, "נא להתנהג בהתאם":

סעיף 202 לפקודה:

"פקיד-מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצובות היא פחותה מ-300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים."

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 201, רק שאז הניסוח אפשר להטיל קנס של 300 פונט, בגין:

"רשלנות, הנהגה רעה, חוסר דייקנות, או בשל כל הפרת משמעת".]

ה"קצובות" הן allowences – סכומים המשתלמים לעובד, לכיסוי הוצאות מיוחדות.

מהסעיף ברור היטב, שפקיד מכס שמשתכר יותר מ-300 לירות, אינו חשוף לסנקציות..

יש לציין, כי בע"פ 705/77 ועקנין דוד נ' מדינת ישראל (14.3.79), עלה לדיון מקרה בו בחיפוש בביתו של פקיד מכס מאילת, התגלו בקבוקי משקאות חריפים, פוחלץ של נמייה, מערכת שחמט, 18 קופסאות אגוזים, 540 סיגריות. בית המשפט החליט להקל בעונשו, וציין כי היה מן הראוי להעמידו לדין משמעתי, מכח סעיף 202 לפקודה, הנ"ל.


    • ברוכים הבאים לספינת האהבה .. ספינת המסתורין

סעיף 203(א)(6) לפקודה:

"כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות: כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצותמרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין."

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 202(1)(ו), רק שאז הניסוח היה:

"שהקימו בה בכוונת מרמה כל מחיצות, קשתות, פינות-סתר, מרתפים או כל מקום סודי ומסותר שהתואמו לשם הטמנת סחורה או שיש לה חור, צנור או אמצעי אחר העשויים להולכת סחורה בסתר". ]

מקומות שהוכשרו להעלמת טובין? לדעתי, כיום כל קוסם מתחיל יודע להעלים פריטים, לא צריך מקום מיוחד בשביל זה..

בבר"ע (מחוזי ת"א) 3047/05 מדינת ישראל נ' Neomax Management LLC(31.5.06), עלה לדיון מקרה בו בחיפוש התגלה כי יותר מ-400 קרטונים של סיגריות הוחבאו בתאי הציפה, בתחתית האוניה, ועל כן נטען לעילת חילוט מכח סעיף 203(א)(6) לפקודה, ובית המשפט אישר זאת.


    • מכס בחזקת שלוש

סעיף 220 לפקודה:

"מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם."

כדי להבין את הסעיף הזה, כנראה שפסיכומטרי אינו מספיק, נדרש גם תואר אקדמי במתמטיקה.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 218].


    • להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום

סעיף 235 לפקודה:

"פקיד-מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על 25 לירות בעד כל אדם שנעצר כך."

הרגע למדנו מסעיף 189 לפקודה, כי כל עובר אורח חייב לעזור לפקיד המכס בעת התפיסה, אז מדוע כשמגיעים למתן הפרס, הממשלה רק "רשאית" להעניק? יכולה הייתה להיות יותר נדיבה במתן הפרס.

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 233, רק שאז מעניק הפרס היה הנציב העליון, והמטבע היה פונט:

"הנציב העליון רשאי לגמול לכל פקיד או לכל אדם אחר אשר יעצור אדם הצפוי למעצר עפ"י איזו פקודת מכס, לכשיחוייב אותו אדם בדין, את הפרס אשר יישר בעיניו, ובלבד שלא יעלה על עשרים וחמישה פונטים לכל אדם שייעצר על ידו"]


    • סנוב, האם כבר הגשת רשימון בצבע ורוד?

סעיף 240(א)(1) לפקודה:

"היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות-המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים: צבע הטופס או מידתו;"

[ניסוח דומה היה גם בפקודה משנת 1929, סעיף 237(1)(א)].

התוספת לצו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט-1968, מגדירה את הטפסים הבאים:

"מב/7 רשימון על יבוא טובין (מודפס בצבע ורוד) ומשמש למסירת טובין ביבוא מסחרי, המסתווגים בפרט מותנה.."

(ראו גם צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל"ג-1973)

צבע כחול- יבוא מסחרי;

צבע ירוק- טובין לאחסנה;


    • הנסיך הקטן: צייר לי את דגל בית המכס

זוכרים שהבטחתי לכם את דגל המכס הנכון, שאותו חייבים להניף לפני שפותחים בירי (סעיף 172 לפקודה)? הנה הגענו אליו.

סעיף 2 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965 (להלן: "תקנות המכס") קובע כי הדגל יהא כפי המצוין בתוספת השנייה. ואילו בתוספת השנייה, נקבע המתכון המדויק לדגל בית המכס:  

"דגל:140 ס"מ ארכו, 90 ס"מ רחבו.

הרקע:כחול, למעט דמות דגל מדינת ישראל, כמתואר להלן.

דמות דגל מדינת ישראל: בפינה השמאלית העליונה של הדגל, סמוך למטה הדגל, בגובה30 ס"מ מעל לצלע האורך התחתונה. רקע הדמות -  לבן, ועליו שני פסי תכלת כהה, 4.5 ס"מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הסמל. הפס העליון -  במרחק 4.5 ס"מ מתחת לצלע האורך העליונה, והפס התחתון -  במרחק 4.5 ס"מ מעל לצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם -  מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת 1.5 ס"מ רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הסמל.

המלים "מכס ובלו"- רקומות בצבע לבן בין שני מעגלים בעלי מרכז אחד הרחוק 15 ס"מ מצלע האורך התחתונה ו-15 ס"מ מצלע הרוחב הימנית, בקצה הרחוק מהמטה. רדיוס המעגל האחד 8 ס"מ ורדיוס המעגל השני 4 ס"מ."

אז שימו לב היטב: אם הדגל על כלי השיט לא נראה כך, אין סמכות לפתוח בירי... רק שכיום, האגף הרלוונטי נקרא אגף המכס ומע"מ, ולא מכס ובלו..


    • גובה המכס, איך השליטה שלך בצרפתית? Vive la France

סעיף 36 לתקנות המכס:

"הוגש לרשות המכס מסמך הנוגע לעניני מכס, שאינו כתוב עברית, ערבית, אנגלית או צרפתית, רשאי גובה המכס לדרוש.. תרגום להנחת דעתו..".

מסקרן לדעת איך נראה תצהיר יבואן בצרפתית.. 


    • אבל הגובה, מכרתי את מכונת הכתיבה ביד2

סעיף 36א לתקנות המכס:

"הטפסים שבתוספת לצו המכס .. יש להגישם לרשות המכס כשהם מודפסים במכונת כתיבה."


    • זה מטוס? זה אוניה? כנראה שזה שניהם יחד

סעיף 2(ג)(IV) לתקנות המכס (טיס), קובע:

"היצואן של סחורה המיועדת למשלוח באוירון חייב למסור לפקיד שמהם מפליג אוירון כזה למקום יעודו בחו"ל, רשימה בטופס שנקבע ע"י המנהל.. "

אם מטוס צריך להפליג, כנראה שזה מטוס משוכלל שמסוגל לשוט על המים..

סעיף 2(ד)(III) לתקנות המכס (טיס), קובע:

"אוירון שיש בו מקום סתר או מקום מחבוא להטמנת סחורה אסור לו להכנס לארץ או לצאת ממנה."

טוב, למדנו כבר שסעיף 203(א)(6) לפקודת המכס קובע שכלי שיט שיש בו מחיצות מרמה.. מקומות חשאיים להעלמת טובין וכו', יחולט למדינה, אז ברור שיהיה סעיף דומה לגבי מטוס-סתר.

אבל מה עם הרכבת, שעליה, אנחנו זוכרים, פקיד המכס חותם (סעיף 108(ג) לפקודה)? רכבת מסתורין, זה מותר?

 


    • ·     אז מה צופן לנו העתיד? (ט.ל.ח)

כפי שראינו, על אף שהמנדט הבריטי בארץ ישראל הסתיים בשנת 1947, עדיין נותרו בספר החוקים של ישראל בשנת 2021, פקודות שמקורן במנדט. מלבד פקודת המכס, קיימות עוד פקודות מנדטוריות ששרדו שנים רבות, וביניהן פקודת הקרקעות, פקודת המסים (גבייה), פקודת היערות

בין היתר, סעיף 3(3)(א) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 וכן סעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש], מגדירים "דין", במדינת ישראל, ככולל את: "אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם..".

ברבות השנים, פקודות מנדטוריות רבות בוטלו בישראל, ובמקומן נחקקו חוקים חדשים.

חרף מגמה זו, בין אם פקודת המכס היא משנת 1923 ובין אם היא משנת 1929, בקרוב היא תחגוג 100 שנים להיווסדה, וכפי שראינו, סעיפים מרכזיים שבה - נותרו ללא שינוי גם בגרסת 1957, שמכנה את עצמה "נוסח חדש".

בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, כבר קבעו, כי כאשר מגיעים לפרש חוק מנדטורי, יש לפרש את הסמכויות שניתנו מכוחו, בצמצום רב, על מנת שלא לפגוע בזכויות יסוד. למשל:

"בית משפט זה חזר אמנם וקבע כי תקנות ההגנה שנחקקו בתקופת המנדט מוסיפות להיות חלק מן המשפט הישראלי, אך הנחות היסוד של שיטת המשפט הישראלית מחייבות כי פרשנותן תהיה מצמצמת. זאת, בהתחשב בכך שהשיטה המנדטורית הייתה בעלת מאפיינים של שלטון זר קולוניאלי או מעין-קולוניאלי ולא של שלטון דמוקרטי. על כן, גם סמכויות שהוכרו כבעלות תחולה רחבה יחסית בתקופת המנדט הופעלו בזהירות ובמתכונת מצמצמת בתקופה שלאחר הקמת המדינה, ולא כל שכן ככל שנקפו השנים מאז".

[דנג"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון נ' מוחמד עליאן (9.9.19)]

פסיקות דומות ניתנו גם ביחס לפרשנות דיני המכס, וראו למשל:

"נקבע בבית-משפט זה לא אחת, שסמכויות כה רחבות, הנתונות בחיקוק מימי המנדט לרשויות מינהליות, יש לפרשן בצורה מצרה".

[ע"א  666/88‏ ‎מדינת ישראל‎‎נ' מונוגיל תעשיות מזון בע"מ, פ''ד מו(4) 001 (16.7.92)]

ראו גם במאמרה של ורד דשא מינואר 2019 (1): "פקודות מנדטוריות במשפט הישראלי: האם לא חלף זמנן?", בו נאמר, באופן ספציפי ביחס לפקודת המכס, כי:

"גם פקודת המכס המנדטורית, עדיין כוללת סעיפים ארכאיים בעייתיים ופוגעניים מאוד, אשר אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות יסוד שהם כיום בעלי מעמד חוקתי. "

מבדיקה השוואתית קצרה, עולה כי מחד, קיימות מדינות שאימצו חוק מכס חדש, ויש מדינות שמתקנות את החוק הישן.

לדוגמא, בניו-זילנד, חוק המכס הוא משנת 2018 - New Zealand Customs and Excise act of 2018.

ברוסיה, חוק המכס הוא משנת 2018 -  Federal Law of the Russian Federation of 03.08.2018 No. 289-FZ.

באיחוד האירופי, חוק המכס נכנס לתוקף בשנת 2016 - Union Customs Code – UCC.

מנגד, יש עדיין מדינות ששומרות אמונים לחוק המכס הישן (גם אם עבר תיקונים), וביניהן-

ארה"ב- שבה חוק המכס הוא משנת 1930 (United states Tariff act of 1930).

ואוסטרליה, שבה חוק המכס משנת 1901 (Australian Customs Act of 1901).

כפי שראינו, פקודת המכס כוללת גם כיום, בשנת 2021, סעיפים מעט משעשעים שמקורם לפני כ-100 שנה, וכאשר ברור שאין מקומם עוד בספר החוקים.

לדעתי, במקום שבתי המשפט יידרשו, פעם אחר פעם, לפרש את הוראות פקודת המכס, ברוח חוקי היסוד של מדינת ישראל, האם לא הגיעה העת, לבטל את הפקודה?

גם למדינת ישראל, אחרי 73 שנות קיומה, ופקודת מכס שבקרוב תחגוג 100 שנה להיווסדה, מגיע חוק מכס חדש, ויפה שעה אחת קודם.

אם תתקבל דעתי, אני אפילו מוכן להירתם למשימה, ולסייע, ככל שיידרש, בניסוח החוק החדש.

 

(1)

מאמרה של עו"ד ורד דשא

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא יצוא וסחר בינלאומי


omer.wagner@pwc.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב