בטוח שזו מריצה? באלף אחוז
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בטוח שזו מריצה? באלף אחוז 

מאת    [ 12/07/2021 ]
מילים במאמר: 1429   [ נצפה 119 פעמים ]

 
 

בימים האחרונים, בחודש יולי 2021, הגישה האופוזיציה, באמצעות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שורה של הסתייגויות לתיקון לחוק יסוד: הכנסת, כאשר בסקירה זו, אדון בהסתייגות אחת, הנוגעת, הפלא ופלא, לתחום דיני המכס, במסגרתה, הוצע, להטיל שיעור מכס של 999% על יבוא מריצות לישראל.

הסתייגות מס' 7, הוגשה בנוסח הבא:

"אחרי סעיף 3 יבוא: "4. בפקודת המכס [נוסח חדש]: לאחר הסעיף 123ב יבוא: "מכס על מריצות" 123ג. על מריצות יוטל מכס בשיעור של 999%".

על פי הפרסומים, נראה שהצעת חוק זו מגיעה בעקבות התבטאות של אביגדור ליברמן, לפני הבחירות, שם הוזכרה המריצה בהקשר מסוים[1].

יש להדגיש, כי הכותב אינו מביע דעה פוליטית כזו או אחרת, ומאמר זה אינו עוסק בפוליטיקה, אלא רק בניתוח המשפטי של ההסתייגות הזו, בתחום המכס.

לדעתי, אם נניח לרגע בצד את חוש ההומור, וננסה לנתח הסתייגות זו בפן המשפטי, לצורך הרחבת היריעה לעניין הטלת מכס, למקרים העתידיים, ולאו דווקא למקרה הספציפי, נראה כי בהצעה זו  נפלו מספר פגמים שבדין, שעליהם ארחיב בסקירה זו:

 

א.נראה כי הסמכות להעלות שיעור מכס, בשלב ראשון, אינה של חברי הכנסת, אלא של שר האוצר;

 

ב.נראה כי הסעיף שבו הוצע התיקון, אינו המקום הנכון לביצוע העלאה שכזו;

 

ג.נראה כי מדינת ישראל אינה רשאית לקבוע שיעור מכס של 999% על מריצות, שכן הדבר יהווה הפרה של התחייבויות מדינת ישראל מול ארגון הסחר העולמי, ה-WTO;

 

ד.נראה כי הטלת מכס על מריצות תביא לפגיעה בסקטור שעשוי לעשות בהם שימוש, ובראשם חקלאים, דבר שעשוי להביא להפסקת יבוא של מריצות, או להעלאת מחירים בתחום החקלאות, בשל עליית המכס;

 


    • ·      א.הסמכות להעלות שיעור מכס, בשלב ראשון, היא של שר האוצר ולא של הכנסת;

ההסתייגות הציעה לתקן את פקודת המכס ולהוסיף לאחר סעיף 123ב, סעיף חדש, 123ג, בו יוטל מכס של 999% על מריצות.

אבל, החוק המסמיך להטיל ולקבוע שיעורי מכס, אינו פקודת המכס, אלא פקודה מנדטורית אחרת משנת 1937, ששמה פקודת תעריף המכס והפטורים.

סעיפים 3(א) ו-3(ב) לפקודת תעריף המכס והפטורים, שכותרתם "הטלת מכס", קובעים:

"(א)  מכס יוטל על טובין שיובאו, בשיעורים שנקבעו בתוספת.

(ב)  שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר סיווג הטובין שנקבעו בתוספת, ובמידה שהוראות אלה באות לשם ביצוע אמנה בין-לאומית שישראל הצטרפה אליה, הן יהיו בנות-תוקף, אף אם יש בהן סטיה מהוראות סעיף 38 לפקודת הפרשנות".

סעיף 5 לפקודת תעריף המכס והפטורים, שכותרתו "סמכות שר האוצר לשנות את התוספת", קובע:

"רשאי שר האוצר בצו להוסיף על התוספת לפקודה זו או לתקנה".

מכח סמכותו על פי פקודה זו, הוציא שר האוצר את דבר החקיקה המרכזי הקובע סיווגים ושיעורי מכס ומס קניה, הלא הוא, כיום, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז-2017.

 

 

 

כידוע, צו תעריף המכס מתעדכן בתדירות יחסית גבוהה,ואחת לתקופה, פעם בכחמש שנים, מבוטל הצו ובמקומו יוצא צו חדש, עקב שינוי בשיטת הסיווג של ארגון המכס העולמי. השינוי הקודם היה בשנת 2017, עת בוטל צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ב-2012, והתיקון הרוחבי הבא צפוי להיערך בשנת 2022.

במסגרת הצו, מנויים כל פרטי המכס, ושיעור המס בצדם.

מריצה, לצורך הדוגמא, כאשר אין לה מנוע, ככל הנראה, מסווגת בפרט מכס 87.16-8020 לצו בישראל, המתייחס ל[2]:

"גרורים (TRAILERS) וגרורים נתמכים (SEMI-TRAILERS); כלי רכב אחרים שאינם מונעים באופן מיכני; חלקיהם –כלי רכב אחרים:- מריצות בעלות גלגל אחד".

על יבוא של מריצות מוטל מכס בשיעור של 12%, למעט מדינות עימן לישראל הסכם סחר, אז ניתן פטור ממכס, ולמעט פנמה ואוקראינה, להם שיעור מכס מופחת.

כך, שאם היה רצון להציע לתקן את שיעור המכס על מריצות מ-12% ל-999%, נראה כי הסמכות אינה של חברי הכנסת, כי אם, בשלב ראשון, של שר האוצר, במסגרת תיקון צו תעריף המכס.

בשלב השני, אם שר האוצר היה חותם על צו שכזה, מאחר ומדובר בהעלאת מכס, הדבר היה טעון אישור של ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לסעיף 2(א)(1) לחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), תש"ט-1949, הקובע:

"הוראה בצו לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה מוגדל מס או מוטל מס על סחורה שהיתה פטורה ממנו, תקפה יפקע בתום חדשיים מיום פרסומו של הצו ברשומות, אם לא אושרה או לא בוטלה אותה הוראה על ידי החלטה של ועדת הכספים של הכנסת לפני תום החדשיים, ובלבד שהזמן שבין כנסי הכנסת לא יבוא במנין";

ואילו סעיף 1(א) לחוק זה, ממשיך וקובע כי הסמכות לשנות את המכס, כאמור, היא של שר האוצר:

"שר האוצר רשאי, בצו שיפורסם ברשומות –

להוסיף על התוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, או לתקן אותה תוספת באופן אחר".

 


    • ·      ב.בכל מקרה, הסעיף בו הוצע התיקון אינו האכסניה הנכונה לביצוע תיקון שכזה;

ההסתייגות הציעה לתקן את פקודת המכס ולהוסיף לאחר סעיף 123ב, סעיף חדש, 123ג, בו יוטל מכס של 999% על מריצות.

כעת ננסה להבין במה עוסק סעיף 123 לפקודת המכס, שבסמוך לו הוצע התיקון;

סעיף 123א לפקודת המכס, שכותרתו: "החייב במכס", עוסק, מטבע הדברים, בשאלה מיהו הגורם החייב במכס, וקובע:

"(א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין".

סעיף 123ב לפקודת המכס, שכותרתו: "תשלום המכס", עוסק באופן תשלום המכס, וקובע:

"(א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.

(ב)  המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.

(ג)   תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.

(ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81".

סעיף 81 לפקודת המכס, שאליו בוצעה ההפנייה שבסעיף 123ב(ד) לפקודה, שכותרתו "המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה", קובע:

"טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האבד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה".

מכאן, ששיעורי המכס המוטלים על מוצרים, כולל מריצות, אינם מוצאים את ביטויים בסמוך לסעיף 123 שבפקודת המכס, ואף לא בפקודת המכס, כלל, כפי שצוין קודם לכן. על כן, גם המיקום שבו הוצע התיקון, נראה שאינו מתאים.

 


    • ·      ג.הטלת מכס של 999% על מריצות עשויה לסבך את ישראל בארגון הסחר העולמי;

ההסתייגות הציעה להטיל מכס של 999% על מריצות.

אף כי נראה ששיעור המכס הנ"ל הוצע רק כדי להעביר מסר, ואין הכוונה להטיל באמת שיעור שכזה, ננסה להבין,

האם היה סיכוי להעברת שיעור שכזה, במסגרת הדין.

על אף שצו תעריך המכס או החוק המסמיך, אינם קובעים תקרה, מכס מקסימלי שמעליו שר האוצר אינו רשאי לחייב, ישראל היא חברה בארגון הסחר העולמי, ה-WTO, ומחוייבת למסמכים עליהם חתמה מול הארגון.

כל מדינה, כחלק מחברותה בארגון, חותמת על מסמך לוח מחוייבות לתקרת מכסים, הידוע יותר בשמו כ"כבילות" (כאשר המדינה כובלת את עצמה לשיעור מכס מקסימלי), ובמצב זה, חל איסור על המדינה להטיל מכס בשיעור העולה על שיעור הכבילה. באתר משרד הכלכלה צוין לגבי הכבילות, כי הן: "פתוחים לכל ומהווים התחייבות משפטית בינלאומית שלא ניתן לחרוג ממנה"[3].

גם באתר הארגון הסחר העולמי, הכבילה, המכונה Tariff binding, מוסברת באופן הבא[4]:

"Commitment not to increase a rate of duty beyond an agreed level. Once a rate of duty is bound, it may not be raised without compensating the affected parties".

שיעורי מכס של 999%, על מריצה, או על כל מוצר אחר, חורגים מתקרת המכס שאליה מחויבת מדינת ישראל, על כן עשויים להוות הפרה של ההסכם הבינלאומי, ולסבך את מדינת ישראל מול ה-WTO.

למיטב ידיעת הכותב, ישראל הצטרפה לארגון הסחר העולמי בשנת 1995, ועד היום, לא הוגשה כנגד ישראל תלונה רשמית שהצריכה דיון משפטי ב-WTO, אלא ישראל הייתה מעורבת בסכסוכים, כ"משקיפה", בלבד.

 


    • ·      ד.הטלת מכס על מריצות עשויה לפגוע בציבור כולו;

הכותב מניח, כי אין ייצור מקומי של מריצות בישראל, ואם כיום, בשנת 2021, על אף ההתקדמות הטכנולוגית, עדיין נעשה שימוש במריצות על ידי חקלאים, הרי שמדובר במריצות מיובאות מחו"ל.

במידה ושיעור המכס על מריצות יעלה, הרי שקיימת אפשרות שייפסק יבוא של מריצות בשל חוסר כדאיות כלכלית, או שהדבר יביא לעליית מחירים בתחום החקלאות, בשל המכס שמוטל על מריצות, דבר שיפגע בחקלאים, ובסופו של דבר, בכולנו.

 

[הסתייגויות לחוק יסוד הכנסת, כפי שהוגשו ע"י ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ביום 4.7.21[5], על פי הפרסומים נראה כי ההסתייגויות כבר נדחו ע"י ועדת החוקה של הכנסת[6]].

 

 

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא יצוא וסחר בינלאומי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב