מי ידאג לעזבון טרם מינוי מנהל עזבון?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מי ידאג לעזבון טרם מינוי מנהל עזבון? 

מאת    [ 17/06/2021 ]
מילים במאמר: 741   [ נצפה 226 פעמים ]

 
 

עד תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אחרי שאדם הלך לעולמו ל"ע, נותר עזבונו מוקפא מבחינה משפטית. הקפאה זו היתה מופשרת באחד משלושה מצבים: הראשון - מינוי מנהל עזבון על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי רשם הירושה; השני - בהינתן צו ירושה; השלישי- בהינתן צו קיום צוואה (במקום צו ירושה).

הבעיה המשותפת בכל שלושת המצבים האמורים היא פרק הזמן שמיום הפטירה עד שאחד משלושת המצבים הללו מתקיים בפועל. בפרק זמן זה עלול העזבון לספוג נזקים גדולים כתוצאה מהזנחת הטיפול השוטף בו, בפרט בעזבון הכולל נכסים דינמיים (החוק נוקב במילים "נכס מושכר של האדם או עסק הדורש ניהול שוטף", אך סביר שהפרשנות התכליתית תחול גם על נכסים פיננסיים דינמיים).

אמנם, החוק מאפשר מינוי מנהל עזבון זמני, באופן מהיר לפי ערך, אלא שנדרשת הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. מה קורה כשאין בן משפחה או בעל עניין שיגיש את הבקשה. הבעיה מתעוררת בצורה אקוטית במצב שנפטר אדם ערירי, או אדם שקרובי משפחתו אינם יכולים לדאוג אפילו לעצמם. הדבר נעשה שכיח יותר ויותר עם תוחלת החיים העולה. לדוגמה: אדם נפטר בגיל מבוגר, רעייתו נפטרה לפניו, או שהיא לא כשירה משפטית (לדוגמה: שהיא במצב דמנטי), וילדיו מתגוררים בחו"ל, או שלא היה ביניהם קשר סמוך לפטירה, או שקיים סכסוכך בין בני המשפחה ואין הסכמה על זהות מנהל העיזבון. אפילו בהינתן שהנפטר ציווה בצוואתו הוראות ברורות בנדון, הצוואה חסרת תוקף כל עוד לא ניתן צו לקיומה.

הפתרון החדש - בייפוי כוח מתמשך

תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (תיקון שנחקק בשנת 2016) קבע פתרון לבעיה זו. הפתרון עוגן במסגרת הפרק השני1 לחוק, העוסק ב"יפוי כוח מתמשך". מדובר בהסדר שמאפשר לאדם למנות מיופה כוח מתמשך, אחד או יותר (בסמכויות ביחד או לחוד), שיקבל עבורו ההחלטות, אם וכאשר הוא לא יוכל לקבל את ההחלטות בעצמו.

בסעיף 32כד(ב) לחוק הוסמך מיופה כוח, שמונה לטפל בנושאי רכוש, למלא את תפקידו גם במשך 90 יום אחרי פטירת הממנה, למטרות מסוימות שהחוק קבע, כדלהלן:

32כד(ב). במקרה של פטירת הממנה, יהיה מיופה הכוח לענייני רכוש מוסמך, אלא אם כן הממנה קבע אחרת, וכל עוד אין גורם אחר שהוסמך כדין לטפל באותם עניינים ולמשך תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אף בלא פנייה לבית המשפט לנקוט פעולות אלה:

(1)   לשלם מכספי הממנה תשלומים שוטפים בעבור שירותים שניתנו לו או הקשורים ברכושו בתקופת תוקפו של ייפויי הכוח;

(2)   לשלם מכספי הממנה הוצאות סבירות לקבורה ואבלות; הוצאות כאמור ישולמו לפי המקובל בנסיבות העניין או בהתאם להנחיות שנתן בעניין הממנה;

(3)   לנהל נכס מושכר או עסק הדורש ניהול שוטף.

32כד(ג). התעורר צורך בביצוע פעולות החורגות מהאמור בסעיף קטן (ב) לשם שמירת טובת הממנה או רכושו, ובנסיבות מיוחדות לשם מניעת נזק לעיזבונו, בית המשפט רשאי להורות שמיופה הכוח לענייני רכוש יהיה חייב ומוסמך לבצען, והכול בהתאם להוראות שיקבע ולתקופה שיקבע.

בתיקון 18 לחוק, גם אפוטרופוס לרכוש הוסמך לטפל בהוצאות הפטירה ובשמירה על נכסים, בדומה להרשאות למיופה כוח מתמשך (כמפורט לעיל). אלא שלמינוי אפוטרופוס יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, טרם הפטירה. בקשה כאמור מוגשת, בדרך כלל, רק לאחר שהאדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס נעשה בלתי כשיר לקבל החלטות לעצמו. כלומר, בזמן שיש לאדם הבנה שליטה על החלטותיו, לא ניתן למנות לו אפוטרופוס. לפיכך, הפתרון המצוי בשליטתו של כל אדם, בעל כשירות משפטית, בכל גיל, הוא מינוי מיופה כוח מתמשך, שאינו טעון הסכמת גורם רגולטורי כלשהו.

במצב שהנפטר מינה מיופה כוח מתמשך (לענייני רכוש), מיופה הכוח חייב לדאוג לחלופה כלשהי להמשך הטיפול בעזבונו של הנפטר, עד שימונה מנהל עזבון, או עד שיוצא צו ירושה או צו קיום צוואה. החלופות הריאליות הן בקשה להאריך את תקופת 90 הימים, או  הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני.

תהליך מינוי מיופה כוח מתמשך

עריכת מסמך מינוי מיופה כוח מתמשך, והתהליך הנלווה לו, מתבצע על ידי עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

מדובר בתהליך פשוט יחסית, שכן אין צורך להגיש בקשה לרשם כלשהו או לבית המשפט. בסמכות עורך הדין לערוך את המסמך, על פי הנחיות הממנה והסכמת מיופה הכוח (אחד או יותר), ולהפקידו, באופן חד צדדי, באתר האפוטרופוס הכללי. רק במקרה שנפלו פגמים במסמך, עשוי האפוטרופוס הכללי לחזור לעורך הדין  ולהורות לו לתקן את הפגמים.

יפוי הכוח המתמשך מוכר ומכובד במערכות הבריאות, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בנקים, גופים פנסיוניים, חברות ביטוח, וכיו"ב.

יפוי הכוח המתמשך הוא חלופה מלאה ועדיפה על מינוי אפוטרופוס. אחד ההבדלים הבולטים בין שני סוגי ההסדרים הללו הוא שמינוי אפוטרופוס נעשה (בדרך כלל) לאחר שאדם איבד את יכולתו לקבל החלטות בעצמו. לעומת זאת, מינוי מיופה כוח מתמשך נעשה דווקא כשהממנה צלול בדעתו ויכול לקבל החלטות באופן חפשי, לפי רצונו.

 

 

יוסף לבנהרץ, עו"ד, בורר ומגשר


לפרטים נוספים על הסדר יפוי הכוח המתמשך ניתן לפנות לכותב בטל': 03-7487773, או באמצעי קשר אחרים המפורטים באתר.


 


 


 


 


 


 


 


 


 
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב