כיצד מתמודדים עם מפגעי רעש בבית משותף? 

חיים בבית משותף אינם תמיד פשוטים, ולא פעם ידרשו התמודדויות מסוגים שונים. אחת מהן, היא מפגעי רעש. ישנם אנשים שרגישים יותר לרעש מאחרים, וישנם אנשים שאינם מגלים רגישות לשעות מנוחה, או שינה ולכן עלולים לפגוע בשאר הדיירים. כמו כן לעיתים הרעש מגיע ממקום חיצוני לבית המשותף.

היכרות עם אותה מורכבות והרצון ליישר קו ולשמור על סטאטוס קו, מובילה לכך שישנם חוקים ותקנות, שעליהם חל איסור לעבור. העובר על אותם חוקים מסתכן בתביעה, ואם יוכח בבית הדין כי היתה עבירה על החוק, בית המשפט רשאי גם להחליט על ענישה מתאימה. 

אז מה השלבים לטיפול במפגעי רעש? איך נוכל לשמור על איכות חיינו ולהבטיח הגנה ממטרדי הרעש? מה החוקים ששמורים עלינו ומבטיחים לנו המשך אורח חיים תקין? 

בין אם מקור הרעש מגיע מהשכנים, בין אם מעבודות בניה ושיפוצים ובין אם מאולם אירועים קרוב לבית, השלב הראשון בתהליך הוא לפנות אל גורם הרעש בבקשה להפחית את הרעש. במידה וזה לא עוזר ניתן לפנות אל המשטרה כדי שתטפל בנושא. למשטרה יש את הסמכות להגיע למקום, לבדוק אם באמת הרעש חורג מגבולות הסביר ולהטיל קנסות במקרה הצורך. ובמידה והייתה עבירה על החוק גם לפתוח בחקירה פלילית. 

אולם פעמים רבות, תלונות שכאלו לא עוזרות, ומפגע הרעש עדיין ממשיך. מה גם שהרשויות אינן פותחות בהליך פלילי. כשזה המקרה עומדת לזכותכם האפשרות לנקוט בצעדים הבאים. 

במידה והפניה אל הרשויות לא צלחה, והמשטרה לא פתחה בהליך פלילי כנגד מקור הרעש באפשרותכם לפנות לרכזי פניות הציבור במשרד להגנת הסביבה. ישנם מקרים שבהם אזרחים יכולים לפתוח בהליך פלילי כנגד הגורמים למפגע הרעש, במידה והמדינה בוחרת שלא לעשות זאת. 

במסגרת התהליך עליכם להגיש הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתכם לפתוח בהליך פלילי. במידה ולאחר 60 יום מיום שליחת ההודעה לא הוגש כתב אישום מהיועץ המשפטי לממשלה, ניתן להתחיל בתהליך הפלילי. קחו בחשבון שפעולה כמו הגשת קובלנה פלילית הנה מורכבת וכדאי מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מוסמך, ויהיו אפילו מקרים שבית המשפט יחייב אתכם לעשות כן. 

ולסיום, לידיעתכם, המועצה הציבורית למפגעי רעש וזיהום בישראל, היא הכתובת שלכם ויכולה לעזור לכם להתמודד עם ההליך ולקבל את כל המידע לו אתם זקוקים.