עבירות הלבנת הון, חילוט כספים ורכוש
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עבירות הלבנת הון, חילוט כספים ורכוש 

מאת    [ 24/03/2021 ]
מילים במאמר: 2325   [ נצפה 175 פעמים ]

 
 

 

פעולות האסורות לפי חוק איסור הלבנת הון

עשיית פעולה בכסף שמקורו בפשיעה חמורה, סמים, העלמת מיסים וטרור – אלו נחשבות "עבירות המקור"-  במטרה להסתיר ולערבב אותו יחד עם כסף חוקי או רכוש חוקי, כל זאת כדי להסוות את המקור הבלתי חוקי של הכסף – פעולות כאלה נחשבות "הלבנת הון" לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000.

במילים אחרות, הלבנת הון היא סדרת פעולות (או שרשרת של פעולות) שהופכות את ההון השחור, לאחר הסוואת וטשטוש המקור הפלילי של אותו הון, להון לבן, שהוא כביכול חוקי ולגיטימי.

פעולות ההלבנה, הן פעולות פיננסיות שנועדו לטשטש ולהסתיר לא רק את מקור הכסף, שהושג באופן בלתי חוקי, אלא כמובן גם את זהות המבצעים והיעד (הלבן והחוקי) אליו מועבר ההון השחור. כך אנו מוצאים כי שרשרת פעולות הלבנת הון מבוצעת ע"י מלביני ההון כדי להטמיע את "ההון השחור" ברכוש חוקי וכשר, או לחילופין להפקיד אותו במוסדות הפיננסים החוקיים במדינה (כגון נותני שירותי אשראי, ניכיון שטרות או החלפת מטבעות, וכמובן בנקים וחברות ביטוח), או העברתו לצדדים שלישיים ואף לאנשי קש או חברות קש שכביכול הן לגיטימיות ורחוקות מהתחום בו הושג ההון השחור.

 עבירות המקור

"עבירות המקור" היו בעבר סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, פשיעה מאורגנת, רצח, עבירות שוד ורכוש, גניבת רכב, הימורים, זיוף והפרת זכויות יוצרים, סרסרות וזנות, שימוש במידע פנים ותרמית בניירות ערך. אלא שהחל משנת 2016 בסדרה של תיקונים לחוק איסור הלבנת הון נוספו לעבירות הפשיעה המסורתיות הללו גם עבירות מס חמורות (עבירות מהותיות) או כאלה שנעברו בסכומים משמעותיים, כגון: הפצה ו/או קיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום של מעל 170,000 ש"ח לשנה או 480,000 ש"ח במשך 4 שנים - לפי חוק מע"מ, השמטת הכנסה מעל 1 מיליון ש"ח לשנה או 2.5 מיליון ש"ח במשך 4 שנים - לפי פקודת מס הכנסה, וגם עבירות על חוק מיסוי מקרקעין כגון אי-דיווח על עסקאות מקרקעין, או דיווח כוזב על עסקאות מקרקעין ו/או השמטת השווי האמיתי של עסקאות מקרקעין כאשר מדובר על לפחות 1.5 מיליון ש"ח.

כלומר, בנסיבות מסויימות נקבע שעבירות המס נחשבות כעבירות מקור, המשמשות בסיס להעמדה לדין בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון, בנוסף לעבירות המס עצמן.

פועל יוצא מכך שהמדינה יכולה להעמיד לדין פלילי את עוברי עבירות המס לא רק בגין עבירות על חוקי המס אלא גם על חוק איסור הלבנת הון אשר ענישתו חמורה יותר, ובין היתר מקנה זכות למדינה לפעול גם במישור הכלכלי נגד עוברי העבירות באמצעות חילוט כספי העבירה, כל זאת בנוסף להליכי המס האזרחיים כמובן שנמשכים במקביל להליכים הפליליים.

פעולה ברכוש אסור

"רכוש אסור" לפי הגדרת החוק לאיסור הלבנת הון, הוא רכוש א. שמקורו במישרין או בעקיפין בביצוע אחת או יותר מעבירות המקור, ב. רכוש ששימש לביצוע עבירות המקור, ג. רכוש שאיפשר את ביצוע עבירות המקור, ד. רכוש שבו עצמו נעברו עבירות המקור.

העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הן בעיקרן משני סוגים:

א. העבירה החמורה ביותר – היא איסור לעשות פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה (רכוש אסור), כאשר מטרת הפעולה להסתיר ולהסוות את מקורו הפלילי של הרכוש – ובלשון החוק, כאשר ביצוע הפעולה ברכוש אסור נעשית במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, אז העונש הצפוי לעובר העבירה הוא חמור יותר – מאסר 10 שנים. עבירה זו נכללת בסעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון.

ב. עבירות שיבוש ומניעת דיווח אף היא עבירת הלבנת הון אך בחומרה פחותה – וחלה על מי שעושה פעולה ברכוש שמטרתו שיבוש או מניעת הדיווח, או המוסר מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח, עובר עבירת הלבנת הון לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון שדינה 5 שנות מאסר.

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

עבירה נוספת, שחומרתה בין שתי עבירות הלבנת ההון לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, היא עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון של איסור ביצוע עסקאות ברכוש אסור, בידיעה שהוא רכוש אסור. העובר על איסור זה העונש הצפוי לו הוא 7 שנות מאסר.

חשוב להדגיש כי ענישה זו, לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, מתווספת ומצטברת לענישה בגין ביצוע עבירות המקור עצמן, דהיינו היא בנוסף ובמצטבר לעונש החל בגין עבירות המס (עבירות המקור) שיצרו את הרכוש האסור.

גם אזרחים מן השורה ואנשי עסקים עלולים להיכשל בעבירות איסור הלבנת הון

פעולות אסורות רבות בשרשרת שלבי הלבנת ההון מבוצעות לעיתים קרובות גם ע"י אנשים "נורמטיביים" כביכול ואנשי עסקים, שאינם מודעים לעובדה כי עבירות הלבנת הון אינן מיוחסות רק לחברי ארגוני פשע, אלא גם לבעלי עסקים שמבצעים עבירות מס בכספים שלכאורה מקורם בפעילות חוקית, כלומר; מעלימים הכנסות, או מקזזים חשבוניות פיקטיביות, או לא מדווחים על השווי האמיתי של עסקאות הנדל"ן שמבצעים, וכדומה.

כיוון שכיום אישומים בביצוע עבירות הלבנת הון מוגשים גם נגד אנשים נורמטיביים, ממולץ מאד להתייעץ עם עורכי דין בעלי ניסיון והתמחות בתחום עבירות איסור הלבנת הון, וזאת בכל מקרה בו ישנה מעורבות או חשד לביצוע עבירות מס.

חובת דיווח על הכנסה או הוצאה של כספים לישראל

בענין זה של הפרת חובת הדיווח בכניסה או ביציאה מישראל, לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, חשוב לציין כי במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון מוטלת חובה על כל אדם הנכס לישראל, או היוצא ממנה, עם כספים, דהיינו; כסף מזומן, המחאה בנקאית, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכרטיסי תשלום, לדווח עליהם בעת הכניסה לישראל, או בעת היציאה מישראל, כאשר השווי של כל אחד מאמצעי התשלום הללו, או השווי הכולל במצטבר, הוא בסכום ‎50,000 ש"ח ומעלה.

ואילו בכניסה או ביציאה משטחי עזה, או דרך מסוף מעבר גבול יבשתי למצרים או לירדן, הינו 12,000 ש"ח ומעלה (שוב מדובר שווי של כל אחד מאמצעי התשלום הללו, או השווי הכולל במצטבר).

העובר על חובות הדיווח הללו צפוי לעונש של עד 6 חודשי מאסר בפועל.

גם בעלי מקצוע כמו בנקאים, רואה חשבון ועורכי דין עלולים להיכשל בעבירות הלבנת הון

במסגרת שרשרת הלבנת ההון האסורה, עלולים להימצא כאמור גם אנשי מקצוע שעיסוקם השוטף הוא טיפול בכספים, נכסים ורכוש, דהיינו; בנקאים, חלפנים, נותני שירותי אשראי, שירותי ניכיון שיקים, אנשי כספים, ואף רואי חשבון ועורכי דין, שחשופים מעצם עיסוקם למצבים בהם הם עצמם מבצעים פעולות שונות בכספים נכסים ורכוש של לקוחות, אשר עלולים להתברר כ"רכוש אסור" וזאת בלי ידיעתם, ו/או לא מדווחים כנדרש על אותן פעולות, ובכך מבצעים עבירות של הלבנת הון (אם כי במדרג הנמוך של העבירות).

 

חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון

סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע "חילוט פלילי" - כאשר מורשע אדם בעבירות על חוק איסור הלבנת הון (להלן – המורשע), מחויב בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר שנקבע, לצוות על חילוט רכוש שהוא בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, או הרכוש ששימש או איפשר את ביצוע העבירה ו/או בשווי הרכוש שהושג כשכר ביצוע העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה.

יתרה מזו, אם לא נמצא רכוש במלואו של אותו מורשע (שביצע את עבירת איסור הלבנת הון) אפשר לצוות על חילוט מתוך רכוש של אדם אחר, שקיבל את הרכוש בלי תמורה, או שהמורשע הוא שמימן את רכישתו – זו דרך המלך לפי החוק. כלומר אי-חילוט הרכוש של המורשע בעבירות איסור הלבנת הון הוא החריג לכלל הזה – וזה יקרה אך ורק "מנימוקים מיוחדים" שיפורטו ע"י בית המשפט.

סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון קובע "חילוט אזרחי" סמכות שמוקנית רק לבית המשפט המחוזי ובהליך אזרחי  - וזאת כאשר האדם שחשוד בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון אינו נמצא בישראל באופן קבוע, או לא ניתן לאתרו ולכן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או שהרכוש שהושג בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון התגלה רק לאחר ההרשעה (כלומר לא התגלה ולא חולט קודם לכן).

חובת החילוט הפלילית ורשות החילוט האזרחי היא כלי עזר עוצמתי ודורסני ביותר המאפשר לתביעה לחלט, להחרים ולתפוס כספים, חשבונות בנקים, נכסי נדל"ן וכל רכוש אחר שמקורו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון לרבות כאמור כספים שהועלמו, הוסתרו, ולא דווחו לרשות המיסים ו/או כספים ששימשו להקטנת חבות המס האמיתית היתה חלה על אותו נישום במס הכנסה או עוסק במע"מ.

חשוב לשים לב כי חובת החילוט הפלילית למעשה חלה פעמים רבות גם על רכוש חוקי שהושג מפעילות חוקית או שאינו קשור כלל לעבירות הלבנת ההון, וזה נעשה בכל המקרים שבהם לא נמצא "הרכוש האסור" במלואו ולכן במקרים הללו צו החילוט ניתן על רכוש אחר שהוא דווקא חוקי בגובה השווי של הרכוש האסור. כלומר המבחן הוא מבחן של שווי הרכוש שמחולט ולאו דווקא זהותו (אם הושג ממקור פלילי או ממקור חוקי). יש עדיין מחלוקת שטרם הוכרעה בפסיקה ביחס למה הוא אותו "שווי", האם הוא כפי עמדת התביעה סכום ברוטו (כמו המחזור של הפעילות האסורה) או כעמדת הסנגוריה סכום נטו (הרווח שהופק).

על חשיבותו ותכליתו של הליך החילוט ניתן להביא מדברי כב' השופט נעם סולברג בפסק דין של בית המשפט העליון ע"א 6212/14 מ"י נ' אשרף ג'סארי –  ראו סעיפים 5 עד 8 לפסק הדין :

5 .ראש לכל: חשיבות רבה נודעת להליך החילוט, על רקע תכליתו. החילוט נועד למנוע מצב בו חוטא יצא נשכר, להוציא בלעו הבלתי-חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות, ולהרתיע (ע"א 12/7025 קמור רכב (1990 (בע"מ נ' מדינת ישראל (2014.5.25 ;(בש"פ 07/6817 מדינת ישראל נ' סיטבון (2007.10.31 ;(ע"א 05/3343 טאהא נ' מדינת ישראל (2008.3.4 ;(ע"א 03/9796 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5 (397 ,421) 2005 .((החילוט נועד גם לחסום ניסיון של עבריינים 'לערבב' בין התחומים – רכוש 'פלילי' ברכוש 'תמים', ובכך 'להלבין' כספי פשיעה עד שלא יוודע כי באו בקרבה של מערכת כספים לגיטימית.

6 .לחילוט נודעת גם תכלית מעין-עונשית (ע"א 93/1982 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3 (238) 1994 ,((כדי שידע העבריין הכלכלי אל-נכון כי הסיכון המקסימלי הצפוי לו, אינו רק החלטה שיפוטית המאלצת אותו להיפרד מפירות שהפיק מביצוע העבירה, אלא כי הוא נתון בסיכון של פגיעה כלכלית בעקבות ביצוע העבירה באמצעות כלי החילוט שהמחוקק העניק לרשויות האכיפה. אין לאפשר לעבריינים להבריח נכסיהם לקרובי משפחתם ולמכריהם כדי להימנע ממימוש החילוט.

7 .זאת ועוד, כטענת ב"כ המדינה, לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית. הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסויימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי. אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו.

8. משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה 'עורבבו' עם כספים כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף ה'נקי' לבין הכסף ה'מלוכלך', ומתחייבת מסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה רכוש אסור אשר ניתן לחלטו (ע"פ 07/2333 תענך נ' מדינת ישראל 2010.7.12(.  "

חילוט זמני

החוק מאפשר למדינה (רשויות החקירה והתביעה) להשתמש בהליכי חילוט זמניים כדי למנוע הברחת נכסים ולהבטיח את ביצוע החילוט, כלומר מדובר על תפיסה של רכוש באופן זמני כבר בשלב תחילת החקירה ועד ההכרעה בהליך המשפטי. הלכה למעשה, כדי להבטיח את יכולת החילוט של המדינה במקרה של הרשעה, כלומר בסוף ההליך הפלילי, משתמשת המדינה כדבר שבשגרה, בסעד ביניים של "חילוט זמני", אשר מתחיל מיד עם פתיחת החקירה הגלויה והמעצרים ונמשך עד לתום ההליך המשפטי בהרשעה פלילית או זיכוי. במקרה של הרשעה פלילית הופך החילוט הזמני לחילוט קבוע וסופי. במקרה של זיכוי, החילוט הזמני מבוטל כמובן.

בענין זה ראוי לציין כי הפסיקה הכירה במקרים בהם גובה הכספים שחולטו בהתאם לחוק איסור הלבנת הון הוכרו כהוצאה מוכרת במס הכנסה באופן שהקטין את חבות המס הסופי שאותו נאלץ המורשע לשלם.

הליכי החילוט הזמני משתקים את היכולת הכלכלית של החשודים

בפועל כיום מבקשות רשויות החקירה, כדבר שבשגרה, מבתי המשפט צווי חילוט זמניים לתפיסת רכושם ונכסיהם של החשודים ובאפן די רחב וגורף. צווי החילוט מתבקשים יחד עם צווי המעצר והחיפוש כבר בשלב החקירה הסמויה, כאשר רשויות החקירה מבקשים לכלול רכוש רב ורחב ביותר במסגרת הצווים, לא רק כספים בחשבונות הבנקים אלא גם על כלי רכב ונכסי נדל"ן.

הליכי החילוט הזמני שמוחלים מכוח חוק איסור הלבנת הון הפכו לכלי מפלצתי ודורסני כלפי חשודים ונאשמים בהליכים הפליליים, במיוחד כאשר לפי פרשנות התביעה היא מבקשת לחלט רכוש בשווי של מחזורי הפעילות האסורה, שלעיתים קרובות אינו עומד בשום פרופורציה ל"הנאה" נטו שהושגה מאותה פעילות.

כיום רוב החשודים בביצוע עבירות של הלבנת הון מגלים כי מלבד החקירה והמעצרים שלהם, הוטלו גם צווי חילוט זמניים על כלל האמצעים הכלכליים שלהם ושל בני זוגם המשתקים את היכולת הכלכלית שלהם באופן מיידי ולתקופה ממושכת, מוקפאים חשבונות הבנקים הן של המשפחה והן של העסק, כרטיסי האשראי מפסיקים לעבוד, הוראות קבע מסורבות, מכוניות פרטיות של בני המשפחה מוחרמות ומחולטות, כל זאת מבלי שעדיין הוכח דבר ולמרות שעומדת להם "חזקת החפות".

הליכי החילוט הזמני הללו הם אמצעי לחץ אדיר על כל חשוד שנעצר ונחקר בעבירות הלבנת הון, המתווסף כמובן ללחץ הטבעי של הליכי המעצר החקירה והבידוד של אותו חשוד.

מומלץ כבר בשלב זה של פתיחת החקירה הגלויה והטלת צווי חילוט זמני, לפנות מיידית לעורך דין בעל ניסיון והמתמחה בעבירות הלבנת הון, כדי שיפעל מיידית לבדיקת היקף החילוט שהתבקש לעומת צווי החילוט שניתנו, לרבות באמצעות בית המשפט המתאים, ועד כמה אפשר לצמצם את היקף הרכוש והכספים שנתפסו כדי לאפשר לאותו חשוד להמשיך לפעול באופן מושכל כדי להתגונן מפני החשדות נגדו בלי חשש ומורא כלכלי, כאשר חזקת החפות עומדת לזכותו כל העת.

========================

אנו משרד עורכי-דין מתמחה בתחום דיני מיסים, עבירות מס והלבנת הון, תאגידים, משפט מסחרי ואזרחי, עסקאות מקרקעין, רישוי חברות כח אדם, חברות שמירה וחברות ניקיון, ייעוץ וליווי משפטי שוטף של הלקוחות מזה כ- 30 שנה.

כמשרד בוטיק, השירות המשפטי ללקוחות מאופיין ביחס אישי, נאמנות וטיפול מקצועי ומסור בכל לקוח ולקוח, כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

המשרד בעל ניסיון רב ומסייע ללקוחות החשודים או נאשמים בביצוע עבירות מס טכניות, עבירות מס מהותיות ועבירות איסור הלבנת הון ופעולות ברכוש אסור לרבות חילוט כספים ורכוש, ומטפל במגעים עם רשות המיסים כדי "להסיר מחדלים" ולהקל על העונש, ומגיש בקשות להמרת האישומים בקנס מינהלי, או בכופר כסף (בכל שלב), ומסייע ללקוחות להגיע להסדרי טיעון מקילים.

מדוע לבחור בנו ? בזכות הניהול הנכון והחכם של ייצוג הלקוחות, ובמיוחד בתחומי התמחות של המשרד.

בזכות היכולת כמשרד בוטיק אינטימי, להעניק ללקוחות המשרד תשומת לב מרבית, יחס אישי, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור.

בזכות ניסיון רב שנים, ידע, חשיבה יצירתית ויכולת להבין את הצרכים האמיתיים של הלקוחות.

בתחום המסחרי רוב לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו ע"י לקוחות ותיקים, מפה לאוזן, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.

עורך דין שי הראל בעל ניסיון רב בתחום דיני מיסים מזה כ- 30 שנה, מכהן כחבר בועדות מיסים שונות של לשכת עורכי-הדין, ומפרסם מאמרים רבים בדיני מיסים, שנכללו בפרסומים מקצועיים שונים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב