לאחר סיום לימודי ההנדסה בטכניון, עבדתי בתע"א בחטיבת הנדסה בצוות פיתוח ה"זהבן", המזל"ט הראשון מתוצרת התע"א שנכנס לשירות בצה"ל. עבדתי בצוות יחד עם המהנדס דני נוי ז"ל שלמד יחד איתי לימודי הנדסה בטכניון, אך היה מבוגר בהרבה ממני. פיתחנו ערוץ קשר דו-צדדי למטרת שיפור תפעול המזל"ט, וכן העברתם של צילומי "טלוויזיה" של המזל"ט לקרון הבקרה. השתתפתי בניסויי הטיסה של ה"זהבן" החל בניסויים בדגם הראשוני ב"מחצית הגודל הנדרש" ועד הניסויים בדגם הסופי המלא. עבדתי במחלקתו של אל טריס וברימן בחטיבת הנדסה. את רעיון המזל"ט בתע"א הגה אל טריס, מהנדס אלקטרוניקה שעלה מארצות הברית והתקבל לעבודה בתעשייה האווירית.
לפני שנים רבות היה נהוג לכנות מזל"ט - מטוס זעיר ללא טייס עבור דגמים קטנים, ומל"ט - מטוס ללא טייס - לדגמים הגדולים יותר. סמנכ"ל התעשייה האווירית לשיווק, משה קרת הוא שהורה לחטיבת הנדסה לפתח את המזל"ט הראשון בשיתוף עם חטיבת כלי-סטיס, ובניהולו של המהנדס ר. רפפורט.
בשנת 1979 הציגה תעשייה האווירית בסלון האווירי בפריס את התמונות של המזל"ט הראשון מתוצרתה ה"זהבן". באותה שנה 1979 נקלט ה"זהבן" (Scout) בצה"ל וביצע משימות לסיור ואיסוף מודיעין. המזל"ט הוכרז כמערכת מבצעית בטייסת 200 בשנת 1981. ה"זהבן" הצטיין במלחמת לבנון הראשונה ושירת בחיל כ- 23 שנה עד להוצאתו משירות ב-2004. כיום כלי זה נקרא "כלי טיס בלתי מאויש" (כטב"מ) והפך לכלי פופולארי במיוחד בצבאות מתקדמים וכבר מאז שנות ה?70 של המאה ה?20 נחשבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום. בשנות החמישים החלו האמריקאים לפתח סוגים שונים של כלי טייס ללא טייס, אבל התמונה השתנתה עם כניסתה של ישראל לתמונה.
בישראל פועלים יצרנים אחדים של כטב"מים, שהעיקריים שבהם:
1. מפעל מלט של התעשייה האווירית לישראל, שהוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם.
2. חץ הכסף, המשותף לחברות אלביט מערכות ואל-אופ. מפעל זה עבר לשליטה מלאה של חברת אלביט מערכות לאחר המיזוג שביצעה עם אל-אופ.
3. רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, המפתחת מיני-כטב"מים.
4. אירונאוטיקס, המפתחת ומפעילה מל"טים מסוגים שונים.
EMIT-UAV.5/ , המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים שונים.
ב-1976 הושק המזל"ט הישראלי הראשון ומאז נחשבת ישראל לחזקה בתחום. כבר ב-2013 הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות.
