כיצד בוחרים קופת גמל? 

כיצד בוחרים קופת גמל?

בבואנו לבדוק ולבחון תוצאות של קופות גמל וקרנות השתלמות עלינו להתייחס למספר פרמטרים מרכזיים:
1. תשואות הקופה.
2. רמת הסיכון : סטיית תקן והרכב נכסים ומסלול הקופה ( סולידי, כללי, מנייתי).
3. הרכב נכסים ומסלול הקופה/ מדיניות ההשקעה של הקופה
4. שיעור הנכסים הלא סחירים מתוך כלל הנכסים של הקופה
5. מדד יעילות - מדד שארפ
6. היקף נכסים מנוהל
7. וותק
8. יציבות הגוף העומד מאחורי הקופה
9. מוניטין וותק
10. שירות הלקוחות וזמינות המידע.

1. תשואות הקופה
התשואה בקופה מהווה את שיעור הגידול / הקיטון בנכסי הקופה. ככל שהתשואה גבוהה יותר כך שווי נכסי הקופה עולה. יחד עם זאת חשוב מאוד להבחין בין סוגי תשואה שכן התשואה אשר מקבל החוסך איננה בדיוק התשואה עליה מדווחת הקופה:

סוגי תשואות:
תשואה נומינלית - תשואה אשר איננה מגלמת בתוכה את שיעור האינפלציה.
תשואה ריאלית - תשואה נומינלית בניכוי שיעור האינפלציה.
תשואה ברוטו - תשואה לפי ניכוי דמי ניהול שגובה הקופה.
תשואה נטו - תשואה בניכוי דמי הניהול שגובה הקופה.
בפועל לצרכנים השונים חשובה התשואה הריאלית נטו שכן שיעור תשואה זה מצביע את כוח הקנייה של החיסכון בקופה לאחר ניכוי עליית המדד ודמי הניהול שהקופה גובה. מצד אחד ישנן קופות גמל בהן שיעור דמי הניהול הינו נמוך ביותר אך התשואה לצרכן נמוכה אף היא כך שאם נבדוק את שיעור התשואה לצרכן נטו נגלה שיעור גידול נמוך, מצד שני ישנן קופות גמל בהן שיעור דמי גבוה יחסית אך התשואה לצרכן גבוהה יותר. חשוב לדעת כי עפ'י תקנות קופות הגמל שיעור דמי הניהול המקסימאליים הוא 2% לשנה.

התקופה אליה מתייחסת ההשוואה - קופות גמל רבות בוחרות תקופה מסוימת להשוואה מול המתחרים שכן דווקא בתקופה זו תוצאותיהן היו טובות יותר.
חשוב לוודא כי פרק הזמן אשר נבחן הינו ארוך יחסית ( לפחות שנה) וכי מדובר על השוואת קופות באותו מסלול.
ככלל רצוי לא להתייחס לתוצאות הקופה בשנת פעילותה הראשונה הן בגלל ריבית הקופה והן בגלל ההיקף הזניח של הנכסים המנוהלים בשנה זו. אלה היו מהסיבות בגללן אסר משרד האוצר לקופת לפרסם את תוצאותיה בחצי השנה הראשונה שלה.

2. רמת הסיכון
לרב נוטים המפיצים להדגיש את התשואה הגבוהה בקופת הגמל ולהתעלם מרמת הסיכון אשר לקח מנהל הקופה על מנת להשיג תשואה זו. בבואנו לבחון את רמת הסיכון בקופה חשוב לבדוק את הפרמטרים הבאים:
סטיית תקן / תנודתיות:
סטיית התקן הינה מדד סטטיסטי לבחינת תנודתיות תשואות הקופה. המדד בוחן את המרחק של התשואות החודשיות של הקופה את מול התשואה הממוצעת שלה באותה תקופה. חשוב לציין כי ככל שמספר הדגימות רב יותר כך הקירוב של התנודתיות טוב יותר. בכל מקרה אין לבחון תנודתיות של קופה בתקופה הקצרה מ24 חודש . ככלל נהוג לחשוב כי ככל שסטיית התקן גבוהה יותר כך הקופה מסוכנת יותר.

הבעייתיות של סטיית התקן הרגילה באה לידי ביטוי בדוגמא הבאה: נניח שקופה א' משיגה אך ורק תשואות חיוביות ואילו קופה ב' משיגה גם תשואות חיוביות וגם שליליות. ייתכן בהחלט מצב בו סטיית התקן של שתי הקופות תהיה זהה שכן סטיית התקן מקבלת ביטוי כערך מוחלט (לא שלילי).
אם כך, כיצד יכול להיות מצב בו קופה אשר גם מפסידה זהה לרמת הסיכון של קופה שרק מרוויחה??!!
הדבר נעוץ בשיטת החישוב של סטיית התקן אשר לוקח בחשבון את כלל הדגימות של הקופה.

3. הרכב נכסים ומסלול הקופה/ מדיניות ההשקעה של הקופה
ניתן להסיק ממסלול הקופה האם שיעור אחזקתה במניות גבוהה או נמוך יחסית. את מירב קופות הגמל ניתן לחלק לשלושה מסלולים: סולידי , כללי , מנייתי. ככלל ככל שמרכיב המניות בקופה גבוה יותר כך הקופה מסוכנת יותר.

4. שיעור הנכסים הלא סחירים מתוך כלל הנכסים של הקופה
השקעות לא סחירות הן השקעות אשר מהן הקופה איננה להיפטר אם היא סבורה כי צפויה בהם ירידת מחירים. יש יתרון להחזיק נכסים סחירים שכן את אלו ניתן למכור באופן חופשי בשוק. נהוג לייחס להשקעות לא סחירות משקל מסוכן יחסית.

5. מדד יעילות - מדד שארפ
מדד שארפ הינו מדד המקובל בעולם בכל הנודע לבחינת היעילות בה משיגה קופת הגמל את תשואותיה ביחס ליחידת סיכון. מדד שארפ מחושב ע'י חלוקת תשואה הקופה בסטיית התקן שלה. ככל שיחס זה גבוה יותר כך הפיצוי ( התשואה) אשר מניבה הקופה כנגד כל יחידת סיכון(סטיית תקן)טוב יותר.
בבואנו לבחון קופת גמל אנו נבקש לבדוק מהו מדד שראפ שלה וככל שהמדד גבוהה יותר כך ביצועי הקופה טובים יותר. גם כאן כמו בסטיית תקן ככל שפרק הזמן אשר ניבחן את המדד ארוך יותר כך התוצאה תשקף נכונה יותר את מדד.

6. היקף נכסים מנוהל
יכולתה של קופת גמל להחזיק היקף נכסים מכובד ולהשיג תשואות טובות היא בהחלט קריטריון אשר צריך להביא בחשבון. קופות רבות מדווחות על ביצועי מעולים אך כאשר בוחנים את היקף הנכסים אשר הן מנהלות מגלים כי מדובר במיליוני שקלים בודדים או עשרות מיליוני שקלים בלבד. בנקודת זמן זו חשוב לציין כי בשוק קופות הגמל מנוהלים נכסים בשווי שלמעלה מ 245 מיליארד ?!!. קופה אשר מנהלת מתחת ל 100 מיליון - נחשבת כקופה קטנה ואנו נרצה לבחון את יכולתה להשיג תשואות כאשר היא תנהל היקף נכסים רב יותר.

7. וותק
הוותק של קופת גמל מהווה מרכיב חשוב בבואנו להחליט את מנהל קופת הגמל שלנו, ככל שניסיון הקופה ארוך יותר כך ניתן לבחון את ביצועי הקופה בפרק זמן ארוך יותר דבר אשר עשוי להצביע על יכולתה של הקופה להניב תשואות הולמות לאורך זמן ולא על פני תקופה קצרה. מכיוון שקופת גמל וקרן השתלמות הינם נכסים אשר מנוהלים לפרק זמן בינוי וארוך חשוב לבדוק את ביצועי הקופה לאורך זמן ולא לתקופות קצרות של חודשים בודדים.

8. יציבות הגוף העומד מאחורי הקופה
קיימת חשיבות לגוף העומד מאחורי קופת הגמל (מיהו הבעלים של חברת הניהול), כדאי לבדוק האם מדובר בגוף בעל מוניטין חיובי לאורך זמן, בעל איתנו ויציבות פיננסית, הישגים בניהול השקעות ובמתן שירות איכותי ללקוחותיו.

9. מוניטין וותק
המוניטין והוותק שצברו מנהלי ההשקעות של הקופה ובעלי הקופה בתחומי ניהול הכסף וההשקעות גם במסגרות מחוץ לקופות הגמל, כלומר האם מאחורי מנהל הקופה עומד בית השקעות בעל הישגים בניהול תיקי השקעות ללקוחות פרטיים ומוסדיים, ניהול קרנות נאמנות, ניהול והפצת מכשירי השקעה שונים ומגוונים.

10. שירות הלקוחות וזמינות המידע
יש לברר עם נציג קופת הגמל או הסוכן הפנסיוני האם קיימת היערכות מתאימה בתחומי המחשוב והתפעול של קופת הגמל, מהי זמינות המידע- האם ניתן לשלוף אינפורמציה מהאינטרנט, האם ניתן לשייך את הקופה לבנק בו מתנהל חשבון העו"ש של העמית.
וחשוב ביותר, האם השירות מקצועי ומהיר לסוכן, למבוטח ולמעסיק.