בעת פטירתו של אדם, יועבר ממונו לקרוביו, על פי מעגלי הקרבה המוכרים בדין הישראלי, אלא אם הנפטר הותיר אחריו מסמך המורה על חלוקה בדרך אחרת. במאמר זה נסקור: מהו החוק הישראלי הנוגע לצוואות וירושות, מהי ירושה, מהי צוואה ואלו סוגי צוואות קיימים.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
החוק הישראלי בעניין צוואות וירושות:
החוק הישראלי המסדיר את ענייני הירושות והצוואות בישראל, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה עוסק בהגדרות של מהן צוואות וירושות, מתי אלו ייחשבו כתקפות ותקינות, מיהם אותם יורשים על פי דין, באילו מקרים יהיה ניתן להתנגד לצוואה או לירושה, ומהן הסמכויות הניתנות לכלל הגורמים העוסקים בנושא זה, לרבות בתי המשפט ובתי הדין.
מהי ירושה:
בחוק הירושה, כאמור, בסעיף הראשון, מוגדר כי עזבונו של נפטר עובר ליורשיו על פי דין. בסעיף 10, מסדיר החוק מיהם אותם יורשים על פי דין. אלו מוגדרים על ידי החוק, כבן או בת זוגו של המנוח וילדיו, כמעגל ראשון. יש לציין כי חוק הירושה אינו מגדיר בן או בת זוג כנשוי או נשואה, אלא מכיר גם בידועים בציבור. במידה ולמנוח אין בת זוג או ילדים, רכושו יעבור להוריו ולאחיו וכך הלאה. במידה ומדובר בנפטר ערירי, ללא כל קרובים, וכאשר לנפטר אין צוואה ייעודית, הדין הוא כי רכושו יועבר לאוצר המדינה.
מהי צוואה ומהם סוגי הצוואה הקיימים:
צוואה היא מסמך משפטי, מחייב, הנערך ע"י אדם, עוד בחייו, אשר במסגרתו הוא מצווה על חלוקת רכושו לאחר מותו, וזאת על פי רצונו האישי ולא בהתאם לחוק הירושה. את הצוואה ניתן לערוך באחת מהדרכים הבאות, כפי שמתאר חוק הירושה: צוואה בכתב, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה, כדלקמן:
צוואה בכתב – זוהי הצוואה הנפוצה וגם הפשוטה ביותר. מדובר בצוואה שעל המצווה לערוך בכתב ידו, עליה לכלול את תאריך עריכת הצוואה ואת חתימת המצווה.
צוואה בפני עדים – צוואה הדומה לצוואה בכתב. זו, צריכה להיערך בפני עדים, גם היא בכתב, ועליה לכלול את תאריך עריכתה של הצוואה ואת חתימת המצווה. על העדים לחתום גם כן על הצוואה, וזאת כראייה לכך שהיא נערכה בפניהם כדין. בדבר העדים, ישנה חשיבות לכך שאלו יהיו עדים שאינם נהנים מהצוואה. זאת אומרת שחלק מהרכוש לא עובר אליהם, גם לא בעקיפין. לדוגמא: במידה ובצוואה ניתן חלק מהרכוש לבן המנוח, אזי אשתו של הבן לא תוכל לשמש כעדה, וזאת משום שהיא נהנית, בעקיפין.
צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות היא צוואה שאותה מגיש המצווה לאחד מן הבאים: רשם הירושה, בית המשפט לענייני משפחה, בית דין דתי (כמו למשל: בית הדין הרבני או השרעי). מתן הצוואה האמורה, הינו לתת תוקף לצוואה, לגורם בעל סמכות, ובכך להבטיח שאין בעיית מימוש הצוואה האמורה. חשוב לציין, כי מעמד הקראת הצוואה צריך להיות ברור ומובהק. לא יהיה ניתן להחשיב הצהרה בהליך אחר, מול אותן ערכאות, כצוואה.
צוואה בעל פה – מדובר בצוואה חריגה, המתקיימת רק בנסיבות שבהן המצווה נמצא על ערש דווי, כלומר, לקראת מותו, בגסיסה. להלן, מספר תנאים מצטברים, המחייבים לקיומה של צוואה בעל פה: (1) על המצווה להיות במצב רפואי, אשר עשוי להביא לסיום חייו בטווח של מספר ימים, או לפחות להאמין בכך. (2) על המצווה לומר את צוואתו בעל פה, בפני שני עדים. (3) על העדים לערוך זיכרון דברים בעת הקראת הצוואה. (4) במועד קרוב ככל שניתן להקראת הצוואה, על העדים לפנות עם זיכרון הדברים לרשם הירושה, ולהפקיד אצלו את זיכרון הדברים. (5) במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, הצוואה תבוטל.
סיכום:
בכל הנוגע לצוואות וירושות, יש להכיר כי גם במקרים לכאורה ברורים, של ירושה המחולקת על פי דין, יתכן ותהיינה השגות בנוגע לדרך החלוקה, וזאת על ידי התנגדויות לצו הירושה, וגם כאשר קיימת צוואה, שלכאורה אמורה להסדיר את המחלוקות לאחר מותו של המצווה. אי לכך, בכל פנייה לקיום צו צוואה או ירושה, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.
