בית הספר העיוני מחטיא את מטרת החינוך
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בית הספר העיוני מחטיא את מטרת החינוך 

מאת    [ 13/10/2018 ]
מילים במאמר: 683   [ נצפה 956 פעמים ]

 
 

מטרת העל של החינוך היא להכין את התלמידים לחיים. חוק החינוך הממלכתי פירק את מטרת העל של החינוך למספר מטרות משנה:

1. פיתוח התכונות האישיות של התלמיד (למשל: "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית,  מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים").

2. רכישת ערכים תרבותיים (למשל: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן  למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו  התרבותית ואת לשונו").

3. עידוד השתלבות חברתית (למשל: "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים  ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה,  התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל").

4. פיתוח כלים להצלחה בחיים (למשל: "לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים,  ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו  להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית").

ההנחה מאחרי המודל של בית ספר עיוני הוא שיש ללמד את התלמידים תוכני לימוד בסיסיים ולאחר מכן בחייהם הם יסתדרו על סמך מה שלמדו.  על בסיס ההנחה הזאת צומצמו בשנות הלימודים הראשונות ונמחקו בשנות הלימודים האחרונות מתוכניות הלימודים של בית הספר כל המקצועות "המעשיים" שאינם עיוניים (למעט חינוך גופני שנשאר ומה שקיים אינו כולל את תרבות הגוף שהיא שמירה על בריאות גוף ונפש).

 במטרה הרביעית בחוק החינוך יש דרישה מפורשת להקנות לתלמידים את מיומנויות היסוד שיידרשו  להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית. בני אנוש אינם מסוגלים לרכוש מיומנויות חיים באופן עיוני אלא רק על ידי תרגול מעשי חוזר ונשנה ולמידה מטעויות. בנספח ניתן למצוא רשימת ציפיות של מעסיקים מעובדים  שהם רוצים להעסיק. ניקח כדוגמא את המיומנות החשובה ביותר להעסקת אדם צעיר: "יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו". בבית ספר עיוני סטנדרטי תלמידים אינם יכולים לפתח את המיומנות החשובה הזאת (וגם אחרות) ואחר כך מתקשים למצוא תעסוקה מכובדת בשכר טוב. תלמיד יכול לסיים בית ספר עיוני בהצטיינות בצורה פסיבית (להקשיב, להכין שיעורי בית ולענות על שאלות שיש להן רק תשובה אחת נכונה) וכבוגר לחוות קשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה כי הוא חסר את מיומנויות היסוד הנדרשות על ידי מעסיקים. זה פגם יסודי במודל של בית הספר העיוני, והוא לא מוגבל לקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה אלא גם לשאר מעגלי החיים שאדם נמצא בהם במהלך חייו (מעגל החיים האישי כפרט, מעגל החיים במסגרת משפחה, המעגל הקהילתי חברתי [מקומי, לאומי ובינלאומי] ומעגל הרשתות הדיגיטליות והמדיה). כדי להצליח בכל אחד מהמעגלים האלה אדם צריך להיות מצויד במיומנויות מסוימות ואלה אינן נרכשות במהלך השהייה בבית ספר עיוני.

 המסקנה העולה מהניתוח היא שיש לשלב בתוכניות הלימודים פעילויות המפתחות מיומנויות נדרשות לחיים (ובמקביל לצמצם לימודים עיוניים שאינם מכוונים ליישום של מטרות החינוך). על התלמידים להיות פעילים חלק גדול של זמן השהייה בבית הספר, כי פעילויות מפתחות כישורים נדרשים לחיים (כפי שנדרש בחוק החינוך). דוגמא: בתקשורת עם אנשים אחרים אדם נדרש היום להציג עמדה או נושא לפני אנשים אחרים. כהכנה לחיים יש לוודא בבית הספר כי כל תלמיד יתרגל הצגת עמדה או נושא.

 נספח: דוגמאות של ידע ומיומנות הנדרשים להצלחה במעגל התעסוקה:

בארה"ב קיימת התאחדות לאומית משותפת לקולג'ים ולמעסיקים בשם NACE  אשר מידי שנה עורכת סקרים אצל מעסיקים על הידע והכישורים של מועמד להעסקה שהם ירצו להעסיק. להלן הרשימה שפרסם NACE לשנת 2013 של 10 הכישורים הנדרשים ביותר, כאשר המיקום ברשימה משקף את מידת החשיבות של הכישור הנדרש:

1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו 

2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית

3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות

4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.

5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע

6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע

7. ידע טכני הנוגע לעבודה

8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב

9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים

10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים

כדאי לשים לב ששש הדרישות החשובות ביותר הן מיומנויות אישיות וידע טכני הנוגע לעבודה ממוקם רק במקום השביעי בדרגת החשיבות בעת קבלה לעבודה. כמובן ישנם עוד כישורים חשובים לצורך העסקה כגון היכולת להתמודד נפשית עם כישלון ולהמשיך לתפקד ועוד. כדאי גם לשים לב לכך שלא מספיק להתייחס רק למה שמעסיקים חושבים היום וחשוב גם לנסות לחזות איך ייראה שוק התעסוקה בעתיד. למשל קן רובינסון מדבר על חשיבות היצירתיות של עובד בשוק התעסוקה בעולם משתנה במהירות כדרישה הכרחית להצלחה בשוק התעסוקה העתידי.

ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב