שלום לתמימות החטא הקדמון הוא 'הנפילה הגדולה'
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שלום לתמימות החטא הקדמון הוא 'הנפילה הגדולה' 

מאת    [ 16/04/2008 ]
מילים במאמר: 891   [ נצפה 2511 פעמים ]

 
 

מבחינה לוגית חטא אדם הראשון לא יכול היה להתרחש, כי אי אפשר להסביר מה גרם לאדם להמרות את פי ה' לפני שטעם מפרי עץ הדעת, שכן כידוע רק בעקבות הטעימה נוצרה בו היכולת לחטוא. אך הבעייתיות של החטא גדולה בהרבה מאשר הסתירה הלוגית הזו, מדובר בפרדוקס מהותי. חטא אדם הראשון כקו פרשת מים ששינה מהותית את כללי המשחק האנושיים הוא תעלומה; כיצד האדם  הראשון הצייתן יכול היה להפוך פתאום לחוטא. העובדה שזה בכל זאת קרה מסמלת את פרדוקס הבלתי אפשריות שבאבולוציה האנושית. שבירת הכללים שהתרחשה בחטא אדם הראשון היא היא 'הנפילה הגדולה' של האנושות. הסבר חלקי לכך ייתכן וניתן למצוא ב'תורת הקטסטרופות' המתמטית שפותחה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

 השפעת החטא: רבות נכתב אודות השינוי המשמעותי שעברה האנושות בעקבות חטא אדם הראשון, החל מהתיאור הציורי של תום עידן ההתערטלות, דרך התיאור הפסיכולוגי של דעיכת התמימות ולידת הבושה וכלה בתיאור הרוחני של שינוי התודעה ממושגי 'האמת והשקר' הפשוטים למושגי 'הטוב והרע' המורכבים. כך למשל, בהתייחסו ללשון המקרא "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (בראשית ב') מסביר הרמב"ם  את השינוי בתודעת האדם: "בשכל הוא מבחין 'אמת ושקר', וזה השכל היה מצוי בו שלם וגמור. ואילו 'מגונה ויפה' הם מהמפורסמות ולא מן המושכלות... אנו אומרים על 'הנכון וכוזב' - 'אמת או שקר' ועל 'היפה ומגונה' - 'טוב ורע' והנה בשכל מכיר האדם את האמת מן השקר..." (מורה נבוכים, חלק א'). ברצוני להציע הסבר להתכנות השינוי שהתחולל בחטא באמצעות כלים מדעיים.

הפיסיקה הקלאסית: מאז ומתמיד הורגלנו ליציבות וקביעות. אנו דורכים על  קרקע מוצקה ומאמינים שלעולם היא תשמש לנו כמשענת. אנו יודעים שאחרי החורף יגיע הקיץ, יהיה חם ותזרח השמש וכך יהיה לעולם. אנו מאמינים שהעולם סביבנו אינו יכול להשתנות פתאום ולפי זה אנו מתכננים את מעשינו. ההשקפה של היציבות והקביעות התבטאה גם במדע במאה ה18 כאשר התפתחה הפיסיקה הקלאסית. לפי הגישה הקלאסית את כל מה שקורה ניתן לתאר בעזרת פונקציות מתמטיות רציפות וחלקות. פונקציות כאלו מתאפיינות בכך שכשמשנים במידה זעירה את המשתנים שלהן הן משתנות בהתאם במידה זעירה. כך גם מלמד בדרך כלל הניסיון, כשמגדילים במידה מועטה כוח שמופעל גם התוצאה שלו גדלה במידה מועטה וכשמגדילים אותו במידה רבה גם התוצאה גדלה במידה רבה.

תורת הקטסטרופות: אך לכלל היציב הזה ישנם יוצאים מן הכלל ואנו עדים יומיום לאין ספור תופעות בהן שינוי קטן גורם לתוצאות דרמטיות כמו אבן קטנה שגורמת למפולת עצומה. המדע גילה תופעות רבות שמשתנות בצורה דרסטית כתוצאה מהשפעות מזעריות ואכן באמצע המאה ה20 פותחו תיאוריות מתמטיות ופיסיקליות המסבירות את התנהגותן של תופעות אלו. אחת מהן פותחה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ונקראת 'תורת קטסטרופות או סינגולאריות'. לשם הבנת תורה זו נגדיר את המושג 'קטסטרופות' כשינוי חד הנוצר כתגובה פתאומית של המערכת לשינוים מתונים של התנאים החיצוניים. בשפה מתמטית נתאר פונקציה חלקה ורציפה עם קיפול במרחב רב מימדי. ההיטל של הפונקציה על מרחב בעל פחות מימדים יוצר פונקציה בעלת נקודת שבירה המכונה נקודת קטסטרופה. מכאן רואים שיתכן מצב שפונקצית המקור במרחב רב מימדי היא חלקה ורציפה, אבל ההיטל שלה על מרחב בעל פחות מימדים מכיל נקודת קטסטרופה וכך ניתן להסביר סתירות בתופעות טבע ותהליכים סוציולוגיים ופסיכולוגיים בלתי פתורים רבים[1].

התפתחות קטסטרופאלית: אחד ההיבטים המעניינים של תורת הקטסטרופות הוא היכולת לנבא את ההתנהגות של מערכות בלתי ליניאריות שונות. אם נתאר את עולמנו כמערכת בלתי ליניארית (מורכבת) נוכל 'להסביר' את התפתחות האנושות לאור התיאוריה הזאת. כך, למשל לפני שני עשורים הסיק המתמטיקאי הרוסי הידוע Arnold שורה של מסקנות לגבי מערכות אי-ליניאריות הנמצאות במצב יציב 'רע' ושקיים עבורם מצב יציב אחר 'טוב' יותר, מסקנות מתמטיות תיאורטיות שנראות כהשקפות על החיים מעשיות לחלוטין וכך הוא מפרט בספרו Catastrophe theory: תנועה עקבית לקראת מצב טוב יותר מביאה מיד את המערכת למצב רע יותר. תכיפות הופעת הרע גדלה ככל שצועדים למצב טוב יותר. בזמן התנועה ממצב רע לטוב יותר גדלה התנגדות המערכת לשינוי המצב. ההתנגדות המקסימאלית מושגת לפני המצב הרע ביותר (נקודת קטסטרופה) שדרכו המערכת צריכה לעבור על מנת להגיע למצב טוב יותר. אחרי שהמערכת עוברת את המצב של ההתנגדות המקסימאלית עדיין הרע ממשיך להתגבר. בהתקרבות המערכת למצב הרע ביותר, החל מרגע מסוים ההתנגדות קטנה ונעלמת כליל והמערכת עוברת למצב טוב. ככל שהמערכת מורכבת  יותר, עוצמת הרע גדלה, וככל שהטוב הסופי גדול יותר, גם הרע גדול יותר. מערכת פשוטה תעבור למצב טוב יותר ללא נפילה לרע. במערכות מורכבות לא יתכן לעבור למצב טוב יותר מבלי לעבור את נקודת הקטסטרופה.

 

לא לחינם הבהיר החכם באדם ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", החטא אימננטי להתפתחות האנושות היות ומדובר בסוג של מערכת מורכבת ולחלוטין לא ליניארית וממילא התפתחות האדם כרוכה בהכרח בנפילות ובחטא. חטא אדם הראשון גרם לטרנספורמציה באנושות מפשטות למורכבות, מתודעת 'אמת ושקר' לתודעת 'טוב ורע' שאפשרה את החטא. כיצד יכולה הייתה להתרחש הטרנספורמציה הזו? כיצד יכול היה להתרחש חטא אדם הראשון ששינה את 'כללי המשחק' האנושיים? בממד שקולטות עינינו הצרות זו אכן פרדוקס.

 

[1] כמאמר מוסגר בעזרת תורת הקטסטרופות אפשר "להסביר" תחילת הזמן בבריאת העולם. במאמר הקודם ("אני ה' לא שיניתי לאור המדע") הסברתי כיצד ניתן להתייחס לעולמנו כדימות (  (IMAGE(או היטל) של אלוקות. לאור האמור ניתן לטעון לפי תורת הקטסטרופות שלמרות שאלוקים ברא את העולם בנקודת זמן מסוימת  (מבחינה מתמטית ניתן לראותה כנקודת קטסטרופה) לגבינו, במקור, שהוא האלוקןת , לא היה שום שינוי (פונקציה חלקה ורציפה). בלשון בעל התניא "אין שום שינוי כלל לפניו אלא אל הברואים המקבילים" (שער הייחוד והאמונה).  לפי זה אין שום משמעות מבחינתנו "להבין" את האלוקים, הכוונה מלמעלה למטה, שאין לנו תפיסא בו כלל 

 
דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail shemer@gii.co.i
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב