ביקורות יין ישראלי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביקורות יין ישראלי 

מאת    [ 01/07/2018 ]
מילים במאמר: 448   [ נצפה 651 פעמים ]

 
 

ביקורת יין – קסטל C בלאן שרדונה

אם אפשר להגדיר במילה אחת את יינות קסטל C לדורותיהם, הרי זה היין היחידי שקונצנזוס אף פעם לא עניין אותו או ריגש אותו. או שאוהבים, או שלא אוהבים. חובבי העץ עטים עליו, חובבי היינות הנקיים והחנפנים לא מסוגלים להריח אותו. גם בשנים בהן היין סבל מתקלה מסוימת, היה קשה לקרוא לה כך, כי היא העניקה רובד נוסף. מה שבטוח ביין, זה שתמיד מדברים עליו בשני קולות, לכאן או לכאן. זה סוג של גויאבה או כוסברה. לא חייבים להכניס לפה, אבל אי אפשר להתעלם, וכדאי שיהיה אחד במקרר.

קסטל C 2016 – מאופיין בריחות פירות הדר מאוד ארומטיים, טרופיות קלה, אפרסק, בפה כרגיל עץ ואלכוהול שנאבקו אחד עם השני. מינרליות טובה שהתפתחה יפה במהלך השנה.

קסטל C 2017 – היין מפתיע ברכותו. בצבע זהוב בהיר. ניחוחות שמזכירים שיטה, יערה, שמתפתחים לעבר אגוזי לוז, עם קצת רמזים של דבש ואגס בשל. על החך, היין המפואר הזה מציע טעמים ארוכי טווח המשתהים זמן רב בטעימה, עם לימון והדרים, שקדים ירוקים, וקורטוב מורכבות מוזרה של אגוז מוסקט. יין עם הרבה מורכבות, אבל כפי שציינתי, בסופו של דבר מפתיע ברכותו לעומת הקודמים לו.

ביקורת יין – סוסון ים שאנין בלאן ג'יימס 2013

שאנין בלאן הוא זן ענבים לבנים שמקורו בדרום אפריקה, ומייצרים ממנו בעולם מגוון רחב מאוד של סגנונות. בישראל מייצרים ממנו שני סגנונות, האחד גרוע והשני עוד יותר גרוע. ואז אודליה חגגה יום הולדת, ואמרה לי 'תביא יין אחר'. אז חיפשתי במקרר היין שלי משהו אחר. היד משכה את השאנין בלאן 2013 של זאב דוניה, ואני אמרתי לעצמי: 'מעניין, גרוע או עוד יותר גרוע?'. כדרך מילוט שלפתי עוד בקבוק שלו, כי היא אודליה לומדת יין, אז מה טוב יותר מלימוד מעשי.

שאנין בלאן ג'יימס 2013 צבוע בזהוב קש, צלול ובוהק, והארומות הן של פרחים לבנים, אפרסק לבן, אגוז מוסקט ואבן גיר רטובה. בפה היין רענן ונקי, עם ניחוחות עדינים של משמש יבש, מלון ירוק ופפאיה, שופע מינרליות וחומציות עסיסית. קלאסיקה של עולם ישן. ואני דופק את הראש בקיר, כי גיליתי עוד סגנון לשאנין בלאן בישראל, וקוראים לו זאב דוניה. אומאמי דוניה, אומאמי.

סוסון ים אלול 2009

בציר 2009 נחשב לבעייתי, כי הוא נושא על גבו כגיבנת את בציר 2008 שהיה אחד מהמשובחים. ב- 2009 היו חמסינים והרבה קימחון (שנה משוגעת, אומרים). אז אלול 2009 נמזג לכוס, ויסלחו לי כל נועלי מגפי הטרואר – בולשיט אחד גדול. "טרואר" שחופן בתוכו אדמה, אקלים, וירוסים, השקיה ועוד, בטל בשישים מול יד מדויקת ואחראית של יינן ביקב. היין עשוי מענבי קברנה סוביניון עם תוספת של 20% פטיט סירה וסירה. בכוס היין צפוף ומרוכז, עם ריחות של פרי בשל (דובדבן) וריבת אוכמניות עטופה באלגנטיות. בפה הפרופיל של העסיסיות הבשלה נשמר נפלא, עם חומציות רבה שמאזנת את הטאנינים ואת ריכוז הפרי שהופך את ה- 2009 למאוד ידידותי. הסיום גמיש, מענג וחמאתי. יין עם נשמה.

שף אלון גונן  קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia  כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו  ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור  בהארץ  און ליין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב