משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל: כיצד מקבלים תעודת עולה, אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת ארעי או ישיבת קבע?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל: כיצד מקבלים תעודת עולה, אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת ארעי או ישיבת קבע? 

מאת    [ 22/04/2018 ]
מילים במאמר: 849   [ נצפה 346 פעמים ]

 
 

כיצד ניתן קבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושב קבע? אם מדובר ביהודים, הרי שלרוב זו משימה פשוטה. חוק השבות מעניק זכות לקבלת אזרחות לכל יהודי או יהודי, בן ליהודי, נכד ליהודי ובני זוגם. אפילו אלמנה ליהודי אוחזת בזכות שבות (ישנם ניואנסים הקשורים לזכות שבות של אלמנות זכאי שבות שאינם יהודים). כדי לממש זכות זו צריך להתכבד להוכיח יהדות או זיקה ליהדות.

אך הזכויות שמעניק חוק השבות מסויגות בחריגים. למשל, יהודי שהמיר את דתו מרצון מאבד את זכותו. בהקשר זה תדיר מתעוררת השאלה אם הצהרתו של מבקש כי הוא נוצרי או מוסלמי אמנם מלמדת על המרת דת מרצון. לעתים מדובר באנשים שלא באמת המירו את דתם, או שלא עשו זאת מרצון, אך אינם מבינים את משמעות הצהרתם.

מוצאים מתחולת החוק גם יהודים ולא יהודים שפעלו נגד העם היהודי. עוד מוחרגת מהחוק קטגוריה של זכאי שבות העלולים לסכן את שלום הציבור. הוראה זו מכוונת לחולים במחלות זיהומיות מסוכנות או פסיכיאטריות קשות וכן בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. שאלה של עבר פלילי המפקיע זכות שבות אינה פשוטה וסוגיה זו פורטה למיקרונים ולנוירונים בפסיקה הענפה של בית המשפט העליון. נציין רק שממש לא כל עבירה מקימה חסם חוקי מפני עלייה לישראל.

בצד המסלול לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות קיימות גם עילות למעמד בישראל עקב זיקה משפחתית. אלה הם מקרים של נינים קטינים ליהודים (בתנאי שהנינים מבקשים להעתיק את חייהם לישראל יחד עם הוריהם זכאי השבות טרם שבגרו) והורים קשישים ובודדים של אזרחי ישראל. במקרים מורכבים שלא עונים לאף קריטריון ולא מזכים בעילה למעמד לפי נהלי משרד הפנים קיים מסלול שיורי של מעמד מטעמים הומניטריים. אך מדובר במסלול ייחודי ששמור למקרים קשים ונדירים יחסית.

 

מעמד בישראל מכוח קשר זוגיות

בהתאם לנהלים ספציפיים של משרד הפנים (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, 5.2.0008; ונוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין, 5.2.0009) זרים הנשואים לאזרחי ישראל או כאלה שמצויים איתם בקשר של ידועים בציבור יכולים לקבל מעמד בישראל במסגרת ההליך המדורג של איחוד משפחות. חשוב עם זאת להבין שזכות זו לא מוענקת "על אוטומט" אלא תמיד כפופה לבחינות שעורך משרד הפנים ביחס לשאלה של כנות קשר הזוגיות. אם נציגי רשות האוכלוסין האמונים על בדיקות אלה יתרשמו בסופו של דבר כי מדובר בקשר פיקטיבי שכל מטרתו לזכות את הזר במעמד בישראל, יופסק ההליך.

מעמד מכוח קשר נישואין

ההליך המדורג במקרה זה נמשך לפחות 5 שנים שבמהלכן מרכז חייהם של בני הזוג צריך להיות בישראל. תחילה יש לטפל בהזמנת בן הזוג לישראל (מאחר שכניסתו אינה תלויה בשאלת הנישואין) ולאחר מכן להתחיל בהליך. את הבקשה יש לתמוך בשורה של מסמכים וראיות המלמדים על כנות הקשר ועל היעדר סייגים כמו עבר פלילי, סכנה לשלום הציבור וכיו"ב. על פי רוב ומבלי לגרוע מדובר במסמכים המלמדים על מצבו האישי של הזר, היעדר עבר פלילי, גילו ועוד. לשם הוכחת כנות הקשר נהוג להציג תכתובות משותפות, תמונות, מסמכים המעידים על מגורים משותפים, אפיקי הכנסה, מכתבי תמיכה מחברים וקרובים ועוד.

אם מסמכי הסף הוגשו כנדרש, השלב הבא בפתיחת הליך איחוד המשפחות הוא הריאיון או השימוע בלשכה האזורית של משרד הפנים.

מעמד בישראל מכוח קשר ידועים בציבור

כאמור, גם למי שאינו נשוי אך מקיים זוגיות אמיתית עם אזרח ישראלי זכות לחיות לצדו בארץ ולהסדיר את מעמדו. במקרה זה ההליך המדורג נמשך לפחות 7 שנים ולו מאפיינים דומים לזה של בני זוג נשואים, הגם שעדיין קיימים הבדלים בין שני הליכים. חלק מההבדלים מאוד משמעותיים עבור הזר, אך נידרש לכך במאמר אחר.

הריאיון

הריאיון או השימוע הוא השלב הקריטי בהליך המדורג. למעשה לממצאי הראיון המשקל הראייתית החשוב ביותר מכלל הראיות שמשמשות את נציגי משרד הפנים בעבודתם. בשונה ממסמכים שכמעט תמיד ניתנים לשליטה אצל בני הזוג, במהלך הריאיון נדרשים המבקשים למסור תשובות ספונטניות לשאלות הרבות שמופנות אליהם בנפרד; וזו כשלעצמה לא תמיד משימה קלה. כל טעות זעירה ואי-דיוק שנובעים מהתרגשות או שכחה עלולים לייצר בעיה ולהיזקף לחובתם.

מה עושים אם משרד הפנים מסרב לפתוח בתיק איחוד משפחות או מפסיק את ההליך?

כאמור, אם נציג רשות האוכלוסין המטפל בתיק בקשה לפתיחת ההליך המדורג מתרשם, בכל שלב משלבי ההליך, כי הקשר פיקטיבי, כי הקשר פקע, כי מדובר בברית אינטרסים ולא בזוגיות אמיתית וכיוצא באלה, עליו לסרב לבקשה ולדרוש מהזר לצאת מישראל בתוך פרק זמן קצר ביותר. במקרים גבוליים שבהם למשרד הפנים ספקות לגבי הקשר אך לא דעה מגובשת, מוסמכים נציגי הרשות לדרוש הפקדה של ערבות כספית בסכום משמעותי.

אך חשוב להבין שלא כל החלטה של משרד הפנים היא בבחינת פסק דין חלוט. לעתים נופלות טעויות עקב חוסר ריכוז של מי מהמבקשים או המראיין, אג'נדה בעייתית, אי-תקינות של מסמך פורמלי כזה או אחר. אלה הן כמובן נסיבות שמצריכות בחינה מחודשת ומקיפה יותר, אך לא בהכרח מצדיקות את הסנקציה הקשה ביותר בדמות ביטול ההליך או סירוב לפתיחתו.

עורכי דין העוסקים בהגירה והסדרת מעמד בישראל והמצויים בנושא משרד הפנים ורשות האוכלוסין יודעים כיצד לבחון סבירות של החלטות המדינה, כיצד לתקוף אותן במקרים המתאימים ולהביא לביטולן. לרבות נדרשת לשם כך עבודה מאומצת ומאוד מהירה, אך מי שפועל נכון יידע במקרים רבים למנוע את הגירוש ולהציל משפחות.

מאמרים נוספים:

משרד הפנים: גם פער גילאים לא מצדיק הרחקה של הזר

עלייה מכוח חוק השבות - מקרים מורכבים

עורך דין בעל משרד במתחם הבורסה ברמת גן העוסק בענייני משרד הפנים, הגירה והסדרת מעמד. מתחם הבורסה, דרך אבא הלל 12, 03-7506474

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב