ההיסטוריה של האקופונקטורה הקוריאנית
מחטי האקופונקטורה הם אביזר רפואי שנעשה בו שימוש לריפוי מחלות ע"י הקזת דם וגירוי נקודות מסוימות בגוף האדם ובבעלי חיים.
בתקופה הפרהיסטורית, נעשה שימוש בקצוות החדים של אבנים ובתקופות מאוחרות יותר, אנשים התחילו להשתמש בעצמות של בעלי חיים ובשברים קטנים של חרסינה. לאורך השנים, פותחו מחטים העשויות נחושת ופליז ובהמשך גם מחטים העשויות מזהב וכסף.
למרות זאת, מחטים העשויות מנחושת ופליז עלולות להישבר בקלות, להחליד ולהזדהם ע"י Clostridium tetani
Clostridium tetani - (סוג של בקטריה / חיידק בעל צורה מאורכת המתקיים ללא צורך בחמצן).
בשנות השישים, הומצאו המחטים העשויות מפלדת אל-חלד דבר שמנע היווצרות חלודה או שבר. כיום, המחטים עשויות מחומרים מיוחדים המעניקים להם תכונות מיוחדות כגון: חדות גבוהה, גמישות, חוזק ואינם מחלידות.
מתי נעשה לראשונה שימוש במחטים?
התיעוד ההיסטורי מלמד כי הדבר התרחש בזמן שושלת Han הסינית. ידוע כי השימוש באקופונקטורה נעשה ידוע ונפוץ יחסית לאחר שנכתב ה- Nei-Jing (ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב) בשנת 200 לפני הספירה. משמעות הדבר שהשימוש במחטי אקופונקטורה לצורך טיפול רפואי, נמשך כבר למעלה מ- 2200 שנה.
השוואת האקופונקטורה למדעים ותורות רפואה אחרים, לא כל שכן רפואה מערבית, אפילו אלה שהם בסמיכות גיאוגרפית יחסית כגון: רפואה הודית או רפואה ערבית, לא נמצאו עקבות לאקופונקטורה. במילים אחרות, אקופונקטורה היא מאפיין ייחודי של הרפואה הקוריאנית המייחדת אותה מתורות רפואה אחרים.
ניתן לסכם את השפעת האקופונקטורה על הרפואה כמקור והבסיס לרעיון המרידיאנים, התפתחות האבחון בהתאם לדופק, גילוי נקודות הגוף (נקודות האקופונקטורה) כנקודות הריפוי.
היסטורית האקופונקטורה הקוריאנית
חפירות אריכיולוגיות שבוצעו בקוריאה, גילו כי אקופונקטורה ה"אבן" (שימוש בקצוות חדים של אבני צור וכו') אשר ניתן לכנותה כהתחלת האקופונקטורה, הייתה בשימוש בקוריאה. במהלך תקופת Silla, הפרסום הרב אודות האקופונקטורה הקוריאנית חצה את הים והגיע ליפן. בשנה התשעית של המלך Seon Duk יפני בשם Ki Ha Byun Nam Ma הגיע
ל- Sila על מנת ללמוד אקופונקטורה ובהמשך התפרסם ביפן כמומחה בתחום.
במהלך שושלת Geryeo, אקופונקטורה הייתה חלק מהמבחנים של עובדי הציבור. כך שכל תלמידי קונפוציוס (פילוסוף סיני שחי במאה החמישית לפני הספירה) נדרשו ללמוד אקופונקטורה מתוך ה- Neijing.
עיקר השימוש באקופונקטורה נעשה בתקופת שושלת Joseon.( 1392 - 1910). הטיפול באקופונקטורה לא היה יקר, קל לשינוע ולפעמים יעיל יותר מרפואת החליטה. מסיבות אלה, לאורך ההיסטוריה האקופונקטורה התקבלה בחיוב. עבור הכפריים הטיפול היה הכרחי בדיוק כמו עבור פקידי הממשלה.
מהסיבות הללו, בתקופת שושלת Joseon האקופונקטורה פרחה ובמיוחד בעזרת Heo Jun ובהמשך בהשפעתו של Heo Im שהיה רופא ממשלתי ומומחה לאקופונקטורה שכתב את הספר: "הניסיון באקופונקטורה של Heo Im" – ספר האקופונקטורה הראשון שפורסם בקוריאה.
Heo Jun כתב ופירסם ספר שכלל את תיאורית האקופונקטורה. גל הפרסומים נמשך עד לתקופה המאוחרת של שושלת Joseon, דבר שהשפיע רבות על אנשים שונים כגון: Lee Hyung Ik שהיה מומחה לשיטתו של הנזיר הקוריאני המפורסם Sa Am שפיתח שיטה מקורית לטיפול באקופונקטורה.
Lee Kyung Seok ( 1595-1671) שכתב את האפילוג עבור "ניסיון האקופונקטורה של Heo Im" אמר "מאז התקופה הקדומה, האנשים בארץ הזו נלחמו במחלות בעזרת שיטה שנקראת אקופונקטורה. לכן, הביטוי "טופל בעזרת אקופונקטורה, מוקסה" נעשה נפוץ מאוד בין כולם. הדבר כולל מגוון גדול של אנשים מהכפריים ועד למלך".
ללא ספק, הפרסום והפופולאריות הגדולה של האקופונקטורה היא הודות לאותם אישים כגון: Heo Jun, Heo Im, Saam.
שיטת האקופונקטורה, נוחה לשימוש, ללא תופעות לוואי, אינה גורמת לכאבים נתקבלת בהתלהבות ע"י מטופלים בעולם כולו, ניתנת לשימוש בקלות ובמהירות. לפעמים, מהסיבות הללו, ישנם מגזרים או מומחים אחרים המטילים ספק ביעילותה של השיטה.
