"אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט, אתה לא יודע איך אתה יוצא ממנו". אמירה זו שגורה היטב בקרב עורכי דין ללקוחותיהם בטרם תחילת הליך משפטי. קשה שלא להסכים עם אמירה זו. הליך משפטי הוא לא נוסחה מתמטית, בעיקר כאשר לשופט יש שיקול דעת נרחב בקביעת סכום הפיצוי. הליך הגישור נותן מענה לבעיה זו ואחרות הקיימות בהליך המתקיים בבית המשפט. כך גם, ואף ביתר שאת, בתביעות לשון הרע.
מאפיין מרכזי בתביעות לשון הרע הוא האמוציות הנלוות להליך. פגיעה בשם הטוב היא לא דבר של מה בכך. מדובר בפגיעה בבסיס מהותו של האדם או התאגיד. הרגשות רק מתעצמים כאשר מדובר בצדדים בעלי מערכת יחסים קבועה, כגון: במסגרת יחסי עבודה, יחסי משפחה, יחסי שכנות וכו'. בהליך המשפטי לא תינתן לצדדים האפשרות לדון במקור הסכסוך ולשקם את מערכת היחסים, זאת לעומת הליך גישור אשר מאפשר לצדדים להגיע לפתרון מיטבי בהתייחס לאינטרס של כל צד. כחלק מהפתרון, קיימת האפשרות ליישב את ההדורים ולעזור לצדדים לחזור ולקיים מערכת יחסים תקינה.
לעיתים קרובות הסעד המבוקש על ידי התובע בהליך לשון הרע הוא התנצלות. על פי החוק וההלכה, בית המשפט אינו מוסמך לחייב נתבע בפרסום התנצלות. לשון החוק מכתיבה תיקון או הכחשה בלבד. תובע אשר מחפש התנצלות, מוטב לו לפנות להליך של גישור בו יוכל לקבל סעדים נוספים מאלה המוכרים בחוק.
יתר על כן, הליך בבית המשפט הוא פומבי וללא צו איסור איסור פרסום כאשר כל תוכנו של ההליך חשוף לעיני הציבור. כך למשל ייתכן מצב בו העיתונות תסקר את הליך התביעה והחשיפה של הציבור לפרסום המשמיץ רק תגדל. לעומת זאת, הליך גישור הוא סודי ותוכנו חשוף לצדדים המתגשרים בלבד. כך תפוצת הפרסום המשמיץ אינה מתרחבת.
סיבה נוספת לתובע בתביעת לשון הרע להסדיר את הסכסוך בהליך גישור הינה האפשרות של הנתבע להביא בבית המשפט ראיות לשמו "הרע" של התובע. אפשרות הנתבע להוכחת המוניטין של התובע אינה מוגבלת לנושא מושא ההליך וניתן לפרוש את היריעה באופן רחב ביותר. כיוון, כאמור, כל ההליך המשפטי מתנהל בדלתיים פתוחות, יעדיף התובע שלא יפורסמו לציבור אמירות נוספות המכפישות את שמו.
לגישור קיימים יתרונות נוספים, אשר אינם ייחודיים לתביעות לשון הרע כגון: סיום הסכסוך במהירות, בהוצאה כספית קטנה בהרבה ושליטה של הצדדים על אופן התנהלות הליך הגישור ועל תוצאתו.
נוסיף לכל האמור את העובדה שסכומי הפיצויים הנפסקים בבית המשפט בתביעות לשון הרע אינם גבוהים במיוחד, בעיקר ביחס לסכומים הנתבעים בכתב התביעה, ואנו מגיעים למסקנה שהליך הגישור הינה הדרך העדיפה לפתרון סכסוכי לשון הרע.
עו"ד עירית בלכר- גרוסמן הינה מגשרת מוסמכת העוסקת ביישוב סכסוכים בנושאי לשון הרע וזכויות יוצרים.
