הימנון התקווה, הוא שיר, שנכתב על ידי משורר מסויים, ואמור לייצג ולאחד, את המדינה מבחינה רגשית מסויימת. אבל, המשורר, שכתב את השיר, הוא אדם ,ולכל אדם, יש אג'נדה, וראיית עולם, שבדרך כלל, איננה מקובלת על כולם. גם אם לא רואים מייד, את האג'נדה הזאת, היא מבצבצת בין השורות, ומשפיעה רגשית. על תומכי הא'גנדה - באופן חיובי, ועל מתנגדיה - באופן שלילי. השיר, מאד מתפרסם, ואנשים נאלצים לשמוע אותו, גם אם הם לא רוצים, ולכן -יוצא שההימנון מקדם חלק מהאנשים, ופוגע - באחרים.
מהסיבה הזאת, כדאי מאד לפענח את המשמעות הנסתרת של השיר, על מנת לבלום את השפעתו התת מודעית, במידה ומשמעות זו, מנוגדת. אבל נתחיל במוסיקה של השיר. המוזיקה, היא מוזיקה עממית אירופאית, שנלקחה על ידי מלחין יהודי, וצומדה למילות השיר. אין למגינה זו, קשר כלשהו ליהודות, ומתוקף היותה זרה, אבל בדומה כל מנגינה, היא "באה עם רוח", ייתכן מאד, שאנשים אנטישמיים למדי, שלא חולקים את ראיית עולמינו, כתבו מוזיקה זו. על פי סקר דעת קהל, ההימנון, זה לא מנגינה שכולם אוהבים, משמע - היא קלוקלת, וזה אומר, שיש בה ניגוד חמור, בין המילים, שהם מילים של יהודי, לבין המנגינה, שהיא מנגינה נוכרית, שאנחנו אימצנו, מסיבה בלתי ידועה. הכי טוב, היה אם היה מלחין יהודי, ישראל, שהיה מלחין מנגינה ייחודית, להימנון, ואז - בטוח שלא היה משמעות צידית בלתי רצוייה, כמו האשמה, שהשיר מועתק, או אהדה מוגזמת מצד מדינת ישראל לטובת חבל ארץ זר באירופה, שבו הומצאה המנגינה.
הדבר, שמציל במקצת, אלו המילים. אבל, אם נתרכז טיפה, במשמעויות הנסתרות, נגלה, שהשיר - מדבר על מין, בין אם במתכוון, ובין אם לא. "כשבלבב פנימה" - כשהלב רוצה מאד להיכנס פנימה לתוך אישה, נפש יהודי, שהיא לפי הקבלה - אישה, שבה עסק מחברה של התקווה (הגבר הוא נשמה, ולא נפש) הופכת להומיה, שזה אומר שהיא הומה, מלאת רעשים, מוזיקה, או מדברת הרבה. הלאה, המשורר מזמין את יהודי העולם, לבוא ארצה, ואז יש שני סילופי לשון מכוונים, כי זה לא "עין" אלא "זין", ולא "ציון" אלא "זיון", צופיה - לבוא לראות את הסרט האירוטי שהיתחולל בארץ. הסרט האירוטי הזה, הוא כנראה היחסים בין בני אדם במושבות היהודיות באותה התקופה. "התקווה בת שנות אלפיים", ולא "התקווה של שנות אפליים", מכיל השמה מלאכותית ומגמתית של המילה "בת", ואפשרות קלה של הבנה חלקית, שהתקווה של כל בן היא "בת". זה מאד תואם את גישת היהדות, בגלל העצמה מכוונת של הזוגיות שבה. כמו שאנחנו יודעים, יהדות, תמיד מנסה לפגוע בגבר, ולהראותו כלא מסוגל לחיות בלי אישה. אבל זה אבסורד מוחלט, וגבר חי בלי אישה - הרבה יותר טוב. הארץ הזאת. היא בהחלט "ארץ זין", כי מצב כזה, של תלות , שמושג באופן מכוון על ידי לחץ חברתי, זהו בדיוק, מצב "זין..." מסקנה: מילות ההימנון הן מגמתיות ואף פמיניסטיות, כי לגרום לגברים להיות לא אדונים לעצמם, ושכל תקוותם היא "בת", זהו צעד של שטיפת מוח חמורה, ופוגענית, ברוח ברית המילה היהודית, בת שנות האלפיים, שפוגעת בכוונה תחילה, באבר המין הגברי, ומשאירה צלקת רגשית, ואיום תודעתי של סכין, על אבר מינו... למרות, שאפילו התורה עצמה, אוסרת על העברת תער בגוף האדם, וזה בדיוק מוכיח את הטענה, שהחוקים שבה, הם ניסיון הדורות, על מנת לא לטעות שוב, ובהחלט - לא לחזור באופן דוגמתי, ולמלא עד הפסיק את מה שכתוב בה, כשהיא עצמה. לכן, יש להחליף את ההימנון במילים רציונליות, ולא נגועות בשטיפת מוח פרימיטיבית, שנכתבו לפני זמן קצר, בעידן המחשבים, ולא על נייר מקומט לפני שנה, על ידי גבר הנרדף על ידי הדת.
