איך להפוך את המצפון לכלי שימושי? 

ייסורי מצפון כשלעצמם הם השתעשעות שלנו ברגשותינו, הלקאה עצמית ובעצם הקלה עצמית עם האמונה שעונש הייסורים הם בעצם התשלום על שעשינו. יש ביכולתנו להפוך את המצפון לכלי יעיל בחיינו.

איזו תועלת יש בו במצפן אם אין הוא מאפשר לנו למצוא את הדרך היעילה אל היעד במסענו?
המצפון הפנימי שיש בכל אחד מאיתנו (שהרי לכולם יש בדגם כזה או אחר גם אם לעיתים נדמה שיש החסרים אותו) גם הוא ימלא תפקידו ביעילות אם רק נדע איך להשתמש בו.
לא פעם אני שומעת את הביטויים "ייסורי המצפון האלה הורגים אותי", "מה אני אעשה עם ייסורי המצפון", "למה מצפון וייסורים מגיעים בחבילה אחת?". אני מאמינה כי זוהי חבילה שניתנת לפירוק. שני המושגים האלו, כאשר מגיעים הם יחד, אינם משמשים אותנו נכונה בדרכנו אל ההצלחה, אל תחושת הסיפוק בחיינו.
יש בנו היכולת להכיר מחדש את אותו מצפן פנימי, לאפס אותו, להסיר ממנו את אבק התקיעות, ולהשתמש בו בתבונה וביעילות.

מתאמנת שהיא אמא צעירה אמרה לי כי היא מלאה בייסורי מצפון על כך שאינה מקדישה מספיק זמן לבנה ובהזדמנות אחרת אמרה כי לפחות פעם בשבוע היא בקניון בחיפוש מתנה לבנה. בתהליך האימוני הגיעה אותה אם להבנה כי שני המשפטים האלו שייכים לאותו שיר.
ייסורי המצפון, אם לא נדע כיצד לטפל בהם, יהוו חותמת תמידית לאי ההצלחות שלנו, לתחושת הכישלון.
אותה אם צעירה, מצהירה בפני עצמה עשרות פעמים ביום "אני אמא לא טובה", וכך היא משמנת את אותה מכונה של אמהות לא טובה כפי שהיא מגדירה אותה. אין כאן היבט שיפוטי, שהרי באופן אובייקטיבי אותה אם יכולה להיות גם אם השנה, אך הנקודה המשמעותית היא כיצד היא רואה עצמה.
מה עושה אותה אם? במקום לטפל ביעילות בכיוון שהראה לה מצפונה, הרי שהיא מטפלת בייסורי המצפון עצמם. אין היא מטפלת בחלק החשוב של תחושותיה והוא "כיצד אני יכולה לשפר את תפקודי כאם".
את אותו זמן שהיא מקדישה בחבישת הפצע הפתוח שלה, יכלה להקדיש לבנה, כך ששניהם היו יוצאים נשכרים וממשיכים בצעידה קדימה.

רבים מהאנשים מוצאים נחמה בשיתוף אדם אחר במצפונם המיוסר. בחיפוש אחר מישהו שיגרש את ההרגשה ויאמר שהוא עושה פיל מעכבר. אם נשים ליבנו לעניין נגלה כי זוהי רק חבישה זמנית. אם לא נשנה את ההתנהגות או המעשה שהביא לייסורים, הרי שלא נוכל להתקדם.
פרוק הייסורים וטיפול בהם, יוכלו לקדם אותנו ביעילות.


אני מציעה את התהליך הבא לשם אותו פרוק וטיפול, כאשר מופיע המצפן הפנימי שלנו ומתריע על סטייה מהדרך.
את השיטה אדגים כפי שהוצעה לאותה מתאמנת ובוצעה על-ידה עם תוצאה מוצלחת:

1) איזו אמונה לגבי עצמי מחזקים ייסורי המצפון?
2) מה במעשיי גורם לאותה הרגשה שהפכה לאמונה?
3) היפוך המשפט בסעיף 1
4) אילו פעולות יחזקו את המשפט בסעיף 3?
5) לבחור כצעד ראשון פעולה אחת מאלו בסעיף 4
6) לאחר ששיניתי את אמונתי בעזרת אותה פעולה שבחרתי, לבחון מחדש את תחושותיי ולבחור האם לאמץ פעולה נוספת מסעיף 4. המטרה היא להצליח ולעמוד ביעד, ולו הקטן ביותר ולהימנע מ"תפסת מרובה לא תפסת".

הדגמה המבוססת על דוגמת האם הצעירה:
1) אני אמא לא טובה
2) אינני מקדישה די זמן לבני
3) אני אמא טובה
4) ?להקדיש רבע שעה לפני השינה לסיפור
-לאכול ארוחת ערב משותפת
-להפוך את המקלחת לחוויה ולא ל"פעולה מנקה" בלבד
-לצאת פעם בשבוע שעה לפני מהעבודה
5)אתחיל בהקראת סיפור לפני השינה
6) עבר שבוע ואני מקריאה בכל לילה סיפור לבני. הרגשתי כאמא השתפרה ובני מרוויח גם הוא. מחר נקנה יחד צעצוע חדש לאמבטיה כדי להפוך את הרחצה למהנה.

במקרה זה, כמו במקרים רבים מתקיים דו שיח תמידי בין הפנימי לחיצוני, בין התחושות שלנו שמתורגמות למעשים ולהיפך- מעשים שמתורגמים לתחושות.