על מציאת איזון עבודה-חיים או: גם לגרוטאות מותר!
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על מציאת איזון עבודה-חיים או: גם לגרוטאות מותר! 

מאת    [ 25/02/2016 ]
מילים במאמר: 763   [ נצפה 1305 פעמים ]

 
 

ביום שישי (27.11.15) סיימתי מרתון בפעם הראשונה בחיי.

"מרתון מדברי" אילת הוא מרוץ מיוחד ודומה במקצת ל"סובב עמק" המקומי בכך שכל מסלולו נמצא בטבע יפה, הכולל עליות וירידות רבות בשטח גבעי (מעל העיר)

 

אינני "אצן קרייריסט" המתאמן כל יום, משתתף בכל מרוץ וסוגד לאלילי הזמן והמיקום בסיום.

אפילו ל"אל הבריאות" איני מגיש קורבנות, אלא מנסה לאזן בין אוכל ומנהגים בריאים לכאלו

ש"רק מסבים הנאה" בעיני גם לארוחת BBB + בירה מהחבית שאחריה אפשר לעשן סיגר

(עם או בלי כוסית קוניאק...) יש מקום של כבוד בחיים מאוזנים.

 

כמו כן חשיבות ההשקעה במשפחה ובעבודה גבוהים בעיני, אבל חשוב גם "זמן האיכות" להשקעה בעצמי ובחלומותיי. בין עם מדובר בקריאת ספר טוב, צפייה בסרט או ביצוע "ניקוי ראש" בשטח, בריצה של כמה שעות. רק אני עם עצמי ומחשבותיי.

 

לפיכך ארזתי את שאריות חלקי השחוקים (גב דפוק מתאונת צניחה, קרסוליים ללא רצועות מחזיקות, עקמת מולדת וברך שחטפה פגישה אלימה עם הברך של טיבי בהסתערות כדורסל מקומי ומאז "אינה במיטבה"...) ויצאתי בתחילת השנה לאימונים ההולכים ומתארכים במסלול "סובב עמק" המקומי.

 

היות שלקום מוקדם בבוקר היא חוויה שהעדפתי להפסיק כבר לפני שנים, אחרי משמרות בוקר ברפת (3:45 תחילת חליבה) ומשמרות בוקר באקסטרוזיה (4:45 בחדר התה) - נשאר אחה"צ והערב לאימונים.

בחודשי הקיץ הייתי צריך להתמודד עם חום של 30-33 מעלות לפעמים (ב 19:00 התחיל להתקרר)

בחודשי החורף עם חשיכה מוקדמת והצורך לרוץ בלילה (עם פנס, תנים וחזירי בר...)

 

כמו כן הבנתי מוקדם מאוד ש"אימון סטנדרטי" זה לא יהיה, היות שיש גם צורך להשקיע זמן במשפחה

(קצת יותר עבודה אצלי ממשפחות אחרות) ובסידורי חיים שונים (אני הבשלן בבית למשל)

כך שוויתרתי על חלק מהאימונים "לפי הספר" והתמקדתי בריצה ותרגילי חיזוק לגב 3 פעמים בשבוע.

 

לרוץ ריצות ארוכות באופן נכון (לשם תוצאה טובה ו/או במינימום נזק גופני) דורש גם חשיבה.

צריך לתכנן כל ריצה באופן יסודי, לתכנן מתי עושים "אימון קצב" או "אינטרוולים" מתי מבצעים "אימון עליות" ומתי "ריצת נפח". לערוך הכנות לפני היציאה, להכין "קיט" ריצה מלא (שהרי בשטח אמיתי, אין אפשרות להשלים מלאי או אפילו למלא מים) להשתמש במיני "פטנטים" להכנה גופנית (במיוחד חשוב לגורטאות כמוני!...) ולצאת בראש חופשי מלחץ ובמידה טובה של אופטימיות.

 

במהלך הריצה צריך ליישם את התכנון (מתי הולכים 4 דק', מתי שותים, מתי בולעים ג'ל, מתי מגבירים קצב ומתי רק שומרים על קצב וכ"ו) וכמו בחיים- בהכרח מופיעים בשלב כלשהו קשיים (בד"כ גופניים) שונים שכוללים כאבים בכל מקום אפשרי (ופחות אפשרי...) בגוף וכמו כן גם קשיים לוגיסטיים כמו למשל: בריצת 36 ק"מ, אחרי 30 ק"מ בקבוק המים שהסתרתי בשיחים לא נמצא (כנראה נלקח)

והייתי חייב למצוא עוד 1/2 ליטר מים כדי להשלים את האימון...

(בסופו של דבר מצאתי קבוצת מטיילים נחמדים וביקשתי מהם)

 

גם לטיפול בבעיות הגופניות שעולות במהלך האימונים יש לתת פתרונות מתאימים, או במקרה שלי,

רכישת "מייצבי קרסול" אורטופדיים (אחד לימין ואחד לשמאל) שימוש בנעלי HOKA בעלי ספיגת זעזועים מיטבית, ביצוע תרגילי חיזוק מיוחדים לקרסול, לגב ולברכיים ושימוש במיני ג'לים וכדורים (בעיקר ארניקה ומגנזיום) להתאוששות מיטבית והקפדה על "זמני התאוששות מספקים" בין האימונים.

לבעיות קשות וארוכות טווח יותר (גב פגוע, ברך דפוקה) אני עושה טיפולי "אפוסתרפיה" שכוללים בעיקר הליכה על נעליים בעלות "קונוסים" הממוקמים באופן יחסי לגירוי השרירים המצריכים חיזוק

וביקורות תקופתיות לניתוח הבעיות והשיפור ושיפור מיקום הקונוסים בנעליים.

 

מסלול הג'עג'ועים ב"סובב עמק" משופע גם בעליות וגם בבע"ח (יותר אחרי השקיעה)

כך שהיו לי מפגשים מעניינים עם תנים, שועלים, דורבנים, נחשים, עקרבים וחזירי בר (הרוב צולם)

כמו כן, הריצה היא הזדמנות להעלאת מחשבות, תהיות ורעיונות מעניינים וחדשים, או בקיצור –

תראפיה אמיתית ומשובחת לנפש.

 

בסופו של דבר גם היעדים חשובים (ולא רק הדרך) והיעד ב 2015 להשלים מרתון ראשון,

ועוד בשטח לא פשוט – הוכתר בהצלחה! לאחר כל האימונים וההכנות, המרוץ עצמו היה צרוף כמעט כולו בהנאה עצומה! היו כאבים, היה קושי (בעיקר ב 4 הק"מ האחרונים) היה נוף יפה ביותר! בעיקר בחלק הראשון בו רצים בתוך קניון (אמיתי לא של קניות...) היה מעניין מבחינה סוציולוגית להשוות מול מרוץ "סובב עמק", למשל ב"סובב" המשתתפים מרבים לשבח ולעודד רצים אחרים, הן מפני ההבדל בקושי (על אותו המסלול רצים גם 33 ק"מ וגם 61, 100, 133, 166 ו 200...) והן מתוך ההרגל והתרבות במרוץ זה. מבחינת השגת מטרות, הרגשת ההתעלות בסיום הייתה משהו שבפירוש ארצה לחזור עליו בעתיד! וכן הקלות היחסית (וההנאה מהמרוץ) נתנו לי BOOST ורצון להעלאת הרף העתידי!

 

יעד ראשון הושלם (מרתון שטח לפני גיל 50) ועכשיו ליעד הבא: אולטרה-מרתון לפני גיל 50!

ב 2016 או 2017 ארשם למקצה 61 ק"מ של "סובב עמק" ובכך בגיל 48-9 אוכל להשלים עוד חלום!

"דע עצמך, דע לאן אתה הולך ואז, לך" בועז בש-מרץ'

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב