בכל מערכת יחסים יש תהליך של משחק פינג פונג. אחד מאיתנו מדבר והשני מקשיב. הוא עונה בעוד הראשון מאזין. כך מתנהלת שיחה בין אנשים וכך נוצרת קרבה בין אנשים.
מתחת לפני השטח המסרים העוברים בינינו לבין האחר מבוססים על המסרים שאנחנו מעבדים בינינו לבין עצמנו. כשאין הלימה בין הנאמר לבין המחשבה נוצר קונפליקט פנימי.
כלומר, יש לנו קודם כל מערכת יחסים עם עצמנו. אנחנו והגוף פעילים בדיבור עם עצמנו. יש בתוכנו, בינינו לבין הגוף תמסורת שלא תמיד תואמת מה שאנחנו אומרים לזולתנו.
כשנוצרת אי הבנה חוזרת ונישנית במערכות היחסים שלנו עם זולתנו – היחסים בינינו לבינם עלולים להתפוצץ, ואנחנו עשויים להתרחק אחד מהשני.
אך מה שקורה בתוכנו - שונה. אנחנו כולנו אנשים שרוצים שיאהבו אותנו. כך גדלנו. לחלקנו הנושא של להיות אהובים חשוב יותר מאשר לאחרים. לחלקנו הנושא של ריצוי האחר חשוב יותר מאשר השלימות הפנימית שלנו.
תהליך הריצוי גובה מחיר מעצם היותו ההובלה להתנהג בצורה שאינה תואמת את הציפיות שלנו מעצמנו. שוב – אנחנו יוצרים לעצמנו, עם עצמנו, קונפליקט.
מערכת יחסים פנימית, המבוססת על קונפליקט שאינו בא לידי ביטוי מוחצן, היא פצצה מתקתקת. בהגדרתה מערכת יחסים כזו עלולה לייצר מתח ועומס פנימיים שעלולים לצאת במהלך השנים כמחלות, כאבים וחוסר בתיפקוד תקין.
משחק הפינג פונג בתקשורת הפנימית, שמבוסס על חוסר השלמה עם מי שאנחנו, או שחסרה הלימה בין מה שאנחנו רוצים לביא לבין מה שאנחנו אומרים - עלול לגרום לשינויים בתיפקודים הגופניים.
למשל,
אם אנחנו חרדים למה שעומד לקרות, עלולה להצטבר מועקה, המורגשת בבטן. מועקה זו, כשהיא חוזרת נשנית וגם מוכרת, עלולה ליצור בעיות בריאותיות. כמו למשל: אולקוס, סכרת, או מחלת מעיים, או חוסר יכולת לעכל מזונות מסויימים.
אם אנחנו לוקחים על עצמנו יותר ממה שאנחנו מסוגלים להכיל - יש נטייה לפתח כאבים בכתפיים ובצוואר. זה עלול להתבטא בכאבים הנקראים - כתף קפואה או "מרפק טניס" או בפריצת דיסק צווארית.
וכך הלאה.
אל תתפלאו מהעובדה שיש כאב בגוף. זה עלול לנבוע מקשר הדוק בין ההתרחשות הפנימית-מנטאלית- הרגשית לבין ההתרחשות הגופנית פיזית. אפשר ורצוי לחפש את הנושא שבעטיו נוצר קונפליקט פנימי ולפתור אותו.
מה אני רוצה להגיד?
מערכות היחסים שלנו משפיעות על הגוף. כשיש הלימה בין מה שאנחנו חושבים, רוצים ואומרים פנימה לבין הביטוי החוצה – גם הגוף ישדר שלווה, רגיעה ונינוחות. ככל שנתבטא בבהירות ובאוטנטיות, דרך השפה של הגוף, גם מערכת היחסים שלנו עם הזולת תתפקד ביתר הבנה והמשכיות.