מרגישים אשמים! למה להורים יש רגשות אשמה? 

מרגישים אשמים! למה להורים יש רגשות אשמה?

לכאורה להקים משפחה זה הדבר הכי טבעי שיש: שני אנשים מתאהבים, מחליטים למסד את היחסים ומביאים ילדים לעולם. רבים טוענים שלנו, ההורים, יש חושים טבעיים שהופכים אותנו לאימהות או לאבות טובים.

 הורות הוא המקצוע הכי משמעותי של החיים שלנו, אף אחד לא לימד אותנו להיות הורים אין קורס הכנה, אין רשימת עשה ואל תעשה. מה שראינו בביתנו בעיקר זה מה שאנחנו עושים (לעיתים מבטיחים לעצמנו שנעשה בדיוק ההיפך ממה שעשו הורינו). על כן אנחנו לעיתים מצליחים ואז הכל נהדר, אך מה קורה כאשר לעיתים אנחנו טועים?

במציאות היום יומית בהתנהלות מול ילדינו אנו מוצאים אותנו מגיבים בקשת רחבה של תגובות שלא תמיד היינו רוצים להגיב כך ואז אנו עומדים נבוכים ומרגישים אשמים? האם מול כל התנהגות של הילדים שלנו אנחנו באמת יודעים איך להגיב? ומה גורם  לנו להרגיש אשמים? האמת היא שכל הנושא של הורות ומשפחה הינו נושא מורכב וכל אחד מאתנו חווה אותו בצורה אחרת. פעמים רבות קורה שאנשים בטוחים שהם יהיו הורים מסוג מסוים אך בפועל הם הורים מסוג אחר, ויש המבטיחים לעצמם כי יהיו שונים מהוריהם ובמציאות...ותמיד מגיע השלב שצריך להפגיש את החלום עם המציאות.

מה אנחנו עושים לא בסדר?

רוב ההורים בעידן המודרני מבלים מעט שעות עם הילדים, וזה לא בגלל שכל הנושא של הורות ומשפחה לא חשוב/קשה להם. במציאות של ימינו, שעות העבודה התארכו בגלל מה שדורשים מאתנו בעבודה ושעות הבילוי והפנאי עם הילדים התקצרו - קשה לעבוד כל כך הרבה שעות ועוד לחשוב על הורים וילדים והקשר ביניהם. זו הסיבה הראשונה שבדרך כלל גורמת לנו כהורים להרגיש אשמים, אך זו בפירוש לא הסיבה היחידה. יש מי שמרגיש אשם בתור הורה כי הוא לא יכול לתת לילדים שלו באופן פיזי את כל מה שהוא היה רוצה, בין אם מדובר על משחקים, כסף או בילויים מסוימים. האמת היא, שכאשר מדברים על הורים וילדים ניתן לראות מגוון סיבות שבגללן אנחנו מרגישים אשמים, חילוקי דעות בין הורים בעניין החינוך, יד רכה, יד קשה, חוסר עקביות והתמדה, רצון להיות מושלמים ועוד.

השאלה האמיתית היא לא רק למה אנחנו מרגישים אשמים אלא בעיקר מה ניתן לעשות בנידון. אם ההורה נשאר עם רגשות האשמה ולא פועל כדי לשנות את המצב צריך לשאול למה? מה גורם לו להישאר ברגשות האשמה ולא לעשות את השינוי? פעמים רבות המודעות היא הדבר החשוב ביותר אך לא תמיד זה מספיק. חשוב להבין שאפילו אם מאוד נתאמץ ואפילו אם מאוד נרצה בדרך כלל לא נוכל לתת לילדים שלנו הכול. זה נכון לגבי כל גיל שבו הילדים נמצאים, בין אם הם קטנים ובין אם הם כבר נמצאים בעומקו של גיל ההתבגרות.

הדרכה הורית מהווה את אחד הדברים שיוכלו לעזור לכם להתמודד טוב יותר עם הילדים, ובמיוחד אם מדובר על גיל ההתבגרות. זהו גיל מורכב שהרבה פעמים גורם לנו, ההורים להרגיש אשמים כי אנחנו לא יודעים איך להגיב מבלי להעליב את הילדים או לפגוע בהם. לכן כדאי לדעת שהדרכה בנושא מהמומחים בתחום תמיד יכולה לסייע לנו לעשות הכול טוב יותר ובעיקר להרגיש פחות אשמים והרבה יותר סמכותיים.