חסר בהורמוני בלוטת התריס או תת פעילות של בלוטת התריס, האם קיים טיפול טבעי יעיל? הגישה לאבחנה וטיפול 

רקע

הורמוני בלוטת התריס (בלוטת המגן) חיוניים לתפקוד תקין של כל התאים בגוף ולכן חשיבותם הרבה. בחיים העובריים ובינקות הורמוני בלוטת התריס חשובים להתפתחות תקינה ובמבוגרים משפיעים על הקצב המטבולי (שיחלוף החומרים) של תאי הגוף. קיימים שני הורמונים המופרשים מבלוטת התריס טי4 שהוא ההורמון העיקרי האגור בבלוטה וטי3 שהוא ההורמון הפעיל. מחוץ לבלוטת התריס קיים אנזים שהופך טי4 ל טי3 בהתאם לצורך. בארץ קיימות שתי סיבות שכיחות לחסר בהורמוני בלוטת התריס, מחלה אוטואימונית הנקראת מחלת השימוטו שמתבטאת בתהליך דלקתי שלאורך שנים הורס את הבלוטה והסיבה השנייה קשורה בטיפול הרפואי. הקרנה לאזור הצוואר, טיפול ביוד רדיואקטיבי, כריתה של בלוטת התריס ותרופות מסוימות גורמים לתת פעילות של בלוטת התריס. באופן נורמאלי, ההורמון הממריץ את בלוטת התריס (TSH) המופרש מההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) מעודד את בלוטת התריס להפריש הורמונים. ירידה בהפרשת הורמוני בלוטת התריס בעקבות נזק לבלוטת התריס מגבירה את הפרשת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס מההיפופיזה.

 אפידמיולוגיה

 תת פעילות של בלוטת התריס (תת תריסיות) היא ההפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר אחרי סוכרת, יותר בנשים והשכיחות עולה עם הגיל. השכיחות של תת פעילות של בלוטת התריס היא 5-10 אחוזים מהאוכלוסייה, כך שמדובר באמת במצב שכיח מאוד. למרבה המזל במרבית המקרים מדובר במחלה קלה שבה רק רמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס מעט מוגברת אבל הורמוני בלוטת התריס עדיין בטווח התקין. כיוון שמדובר במצב כל כך שכיח וקל, לדעתי ברוב המקרים רצוי שהמעקב והטיפול יבוצע על ידי רופא המשפחה ורק במקרה יוצא דופן חשוב להתייעץ עם אנדוקרינולוג.

 הגישה לאבחנה

 במקרים שהורמוני בלוטת התריס בטווח הנורמה ורק ההורמון את בלוטת התריס מעט מוגבר, בדרך כלל אין תלונות ואלו מרבית המקרים. גם במקרים שרמת הורמוני בלוטת התריס נמוכה, התלונות לא ספציפיות ושכיחות באופן כללי ובמיוחד בתהליך ההזדקנות. התסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס כוללים עייפות, עלייה במשקל, עצירות, יובש בעור, כאבי שרירים הפרעה בריכוז ועוד. כיוון שהתלונות לא מכוונות לאבחנה ספציפית, האבחנה מבוססת בעיקרה על בדיקות המעבדה. בדרך כלל התלונות והסימנים לא מאפשרים לי להגיע לאבחנה ואני סומך בעיקר על תוצאות המעבדה.

 אבחנה מעבדתית

 בחשד לחסר בהורמוני בלוטת התריס הבדיקה הראשונה היא רמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס (TSH), אם הרמה מוגברת, במרבית המעבדות בארץ, באופן אוטומאטי תיבדק רמת ההורמון טי4. במצב של תת פעילות של בלוטת התריס האנזים שהופך טי4 לטי3 פעיל ביתר ולכן רמת טי3 גבוהה יחסית ולא מסייעת לאבחנה. בפחות מ 1% מהמקרים של תת פעילות של בלוטת התריס הגורם הוא מחלה באזור ההיפופיזה המובילה לירידה ברמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס. כאשר הגורם לתת תריסיות הוא מחלה בבלוטת התריס אז רמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס גבוהה ורמת טי4 נמוכה ואילו כאשר הגורם הוא מחלה בהיפופיזה אז רמות ההורמון הממריץ את בלוטת התריס וכן טי4 נמוכות. כיוון שקשה מאוד להבדיל בין תלונות של תהליך ההזדקנות לבין תת פעילות של בלוטת התריס ובנוסף השכיחות של המחלה עולה עם הגיל, מעבר לגיל 50-60 כדאי לבדוק את רמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס כל כ 3 שנים.

 טיפול

 הגישה שלי היא גישה של רפואה מערבית ולכן מרכז הטיפול כאשר חסר הורמון הוא לתת את ההורמון מבחוץ. ב 1891 הותחל הטיפול ההורמונאלי התחליפי באמצעות תמצית של בלוטות תריס של חיות. בשנות השבעים של המאה ה 20 התגלה שטי4 הופך בגוף לטי3 על ידי אנזים ספציפי ומאז טיפול הבחירה הוא מתן של טי4 מבחוץ. בארצות הברית עדיין מאוד נפוץ הטיפול בתערובת של טי4 וטי3 מתמצית בלוטות התריס מחיות. מ 1981 נכנס לשימוש בארץ אלטרוקסין, תכשיר הטי4 היחיד בארץ עד פרשת האלטרוקסין. בתחילת 2011 בוצע שינוי בחומרים האורזים את הטי4 בתכשיר האלטרוקסין ללא הודעה למטופלים, כתוצאה מכך מטופלים רבים יצאו מאיזון. מאז פרשת האלטרוקסין הוכנסו עוד שני תכשירי טי4 לשימוש יותירוקס וסינטרואיד. באתרי האינטרנט הפופולאריים בנושאי רפואה האלטרנטיבית לרוב מומלץ לטפל בין היתר בדיאטה עשירה ביוד ובתוספת של ויטמינים שונים. במחקרים לא נמצאה תועלת בתוספת של ויטמינים ונמצא שטיפול בכמות גדולה של יוד עלולה להחמיר את הדלקת האוטואימונית. במקרים מאוד נדירים יתכן שקיים חסר באנזים שהופך טי4 ל טי3 ואז באמת הטיפול בטי4 בלבד עלול לא להספיק. ניתן להשיג בארץ תכשיר שנקרא armour thyroid שהוא תמצית טבעית של בלוטות תריס של חזירים המכילה בעיקר טי4 ומעט טי3. התרופה לא בסל ויקרה בהרבה מאלטרוקסין וכן לא רשומה בארץ לכן דרוש טופס 29ג' מאנדוקרינולוג. ניתן להשיג armour thyroid במחלקת ההכנות הרוקחיות של הסופר פארם ואני שוב מדגיש שטיפול הבחירה ברוב המוחלט של המקרים הוא ההורמון טי4 (אלטרוקסין, יותירוקס וסינטרואיד). אולם במקרים נדירים, תחת הטיפול בטי4 עדיין קיימות תלונות המחשידות לתת פעילות של בלוטת התריס, לא ניתן לשלול חסר באנזים שהופך טי4 ל טי3 שהוא ההורמון הפעיל. במקרים הללו ניתן לנסות תכשיר המשלב טי4 ו טי3 ואם תחת הטיפול המשולב אין שיפור אז מומלץ לחזור לטיפול בטי4 בלבד.

מידע נוסף: תת פעילות של בלוטת התריס באתר אנדוקרינולוגיה שימושית