איך מתמודדים עם דחיינות? 

דחיינות היא שם כולל להתנהגות של הימנעות מביצוע משימה או דחיית ביצועה, אשר יכולה לנבוע ממספר גורמים שונים. מאמרים רבים וטובים מפרטים מגוון סיבות לדחיינות, במאמר זה נתייחס לגורם אחד.

חישבו על משימה שדחית/ם לאחרונה:
מה הייתה המשימה?
מדוע דחית/ם אותה?
מה הרתיע אותך/ם מביצוע המשימה?
מה יש במשימה הזו שגרם לך/ם להימנע מעשייתה?

פעמים רבות, אין אנו מודעים לסיבה שגורמת לנו לדחות את המשימה, אך אם נעצור לחשוב, יתכן ונגלה שאנו דוחים את המשימה מתוך אחת מהתחושות הבאות:
המשימה שנואה עלינו ואנו לא רוצים לבצע אותה / המשימה קשה מדי / לא נראה לנו שנצליח לבצע את המשימה / לא נראה לנו שנסיים את המשימה בהצלחה ובהתאם לסטנדרטים שלנו או של מבקש המשימה / המשימה אינה דחופה ויכולה להמתין למחר / נראה לנו שלא נצליח לסיים את המשימה בזמן, כך שאיננו רואים סיבה להתחיל או להשלים אותה / המשימה ארוכה ואין לנו זמן לבצע אותה עדיף שנחכה ל... אז יהיה לנו זמן פנוי / חסר לנו מידע כדי לבצע את המשימה / המשימה דורשת התעמתות עם מציאות או אדם שאנו מפחדים להתעמת איתה/ו.....

כלומר, המשימה נדחית בגלל תפיסה שיש לנו על עצמנו (לא מסוגלים / לא יודעים / לא נצליח...) או אודות המשימה (גדולה מדי, מורכבת מדי, בלתי אפשרית...).

התפיסות הללו, הנקבעות לרוב על סמך נסיון החיים שלנו ותובנות שאספנו לאורך השנים (חינוך, טלוויזיה, חברים..), נקראות אמונות מגבילות, שכן הן תפיסות שאינן מוכחות באופן אובייקטיבי, הן מנהלות אותנו ומגבילות אותנו מעשייה, ובעצם משאירות אותנו תקועים במקום, שלא בהכרח נכון וטוב לנו. לעיתים קרובות אנו לא מודעים לקיום אמונות אלו, ולא מודעים לכך שהם מנהלים אותנו.  

שלושת הקשיים הגדולים בהתמודדות עם האמונות הללו הן:
א. לעיתים קרובות אין אנו מודעים לאמונות אלה.
ב. אנו מקבלים את האמונות הללו כאמת מוחלטת, מעל לכל ספק, בין שאנו מודעים להם ובין שלא.
ג. אנו מוצאים במציאות הוכחות לכך שהאמונות הללו אכן נכונות, ולפיכך ממשיכים להחזיק בהם ולהתנהל על פיהם.

אך האם זה אכן כך? האם האמונות הללו אכן נכונות? האינטרנט מלא בסרטונים על אנשים בעלי מוגבלות פיזית, שנחישותם העיקשת הביאה אותם לגבהים שאנשים בריאים לא מגיעים אליה, היתכן שאנו לא מסוגלים לבצע את המשימה שבפנינו?

אולי האמונות המגבילות אינן נכונות, אולי הן קיימות אך ורק בתת המודע שלנו?

האם יצא לכם לבצע משימה, שחששתם ממנה, ולאחר השלמתה הופתעתם מקלות ביצועה?
האם יצא לכם לבצע משימה "מאוסה" ולגלות שאתם יכולים להנות ממנה?
האם יצא לכם להתעמת עם אדם שחששתם מהעימות איתו, והופתעתם לגלות הבנה מצידו?

אני, בכנות, יכולה לענות בחיוב לכל השאלות הללו. מאחר ומשימות שנדחות, לרוב צוברות משקל כבד יותר, נהיות מאיימות יותר, ולעיתים אף פוגעת באנשים הסובבים אותי, אני מעדיפה לשנות את השאלה. במקום ? האם אני יכולה לבצע את המשימה. איך אני יכולה לבצע אותה. במקום ? למתי אפשר לדחות את המשימה המבאסת הזו, איך אני מבצעת אותה ונהנית מהעשייה...

אז איך מתמודדים עם האמונות המגבילות? איך בפועל מתמודדים עם משימה שאנו מעדיפים לדחות אותה? שתי דרכים מסייעות לי בביצוע משימות:
א. לייצר אמונות מאפשרות, מחזקות ומעצימות
ב. להקפיד להיות בעשייה

א. ייצור אמונות מאפשרות, מחזקות ומעצימותה
התהליך הנכון בשינוי אמונה מגבילה כרוך בזיהוי האמונה המגבילה כשלב ראשון, אך אחר ותהליך הזיהוי אינו פשוט, לעיתים אפשר לדלג הישר לשלב בניית אמונה מעצימה. מאחר ואנו יודעים, שבמקום פנימי, בתת המודע, מהדדים אמונות מגבילות, בואו נייצר באופן מודע, לקראת משימה שעומדת על הפרק, אמונות מאפשרות, מעצימות ומחזקות, ונחזק אותן עד שיוטמעו בתת המודע. נבחר משימה אחת העומדת בפנינו, נבנה משפטים מחזקים התומכים בה, נשנן אותן פעמים רבות ככל האפשר, נשמח ונברך על כל הצלחה ועל כל פעם שנראה במציאות שהאמונה החדשה נכונה, עד שתת המודע יאמץ את האמונה החדשה, ויחליף בה את האמונות המגבילות. לאחר שתת המודע יאמץ אמונה חדשה זו, היא תגבה אותנו בפעם הבאה שנעמוד בפני משימה חדשה דומה, ולא נרגיש את הצורך בדחייה, אלא את האתגר שבעשייה. 

דוגמאות לאמונות: בתהליך חיפוש עבודה: אני מוצא/ת עבודה בקלות ובמהירות, אנשים רבים פונים לקורות החיים שלי, אני מבטא/ת את עצמי היטב בריאיון העבודה, אני נהנה/ית מראיון העבודה....
יום עבודה עמוס: היום שלי שמח ורגוע, אני מספיק/ה משימות רבות היום ורואה התקדמות רבה בעבודה... 
פעם ראשונה לבניית שולחן מאיקאה: אני מצליח/ה להבין את הוראות ההרכבה, אני נהנה/ית מהאתגר בבניית השולחן, אני מצליח/ה להרכיב בקלות את השולחן, אושר גדול הוא להתמודד עם אתגרים בהצלחה....

הערה חשובה - אל תנסו לשנות אמונות רבות / להתמודד עם משימות רבות במקביל. אי אפשר לנקות את כל חדרי הבית בו זמנית. 

ב. להיות בעשייה
הדרך לבצע משימה היא פשוט להתחיל. להיכנס ל'אנרגיה' של עשייה.

כשמתחילים - גם בכח ובחוסר רצון, מקבלים חשק להמשיך. כשמתחילים - מגלים מה מצליח ומה לא ולומדים ומתפתחים מכך. כשמתחילים ? אפשר להשלים את המשימה, ואין שמחה כמו הצלחה בהתמודדות עם משימה מתגרת.
כדאי לזכור: גמדים קטנים קיימים רק באגדות ומשימות לא משלימות את עצמן (לרוב). אפשר ורצוי להתייעץ ולהעזר באחרים, אי הצלחה אינו מוכיח שאני לא מוצלחת ? אלא שאני בשלב למידה והתקדמות, ואפשר להנות גם מתהליך למידה.

שנה חדשה מתחילה - בואו נתחדש באמונות מעצימות ונתחיל להשלים משימות!

רוצים עוד - התחברו אלינו באינסטגרם lirtom_ta_ratzon@