הציבור הסכים על קונצפציית ענישה ולא על קונצפציית מניעת פשע על סמך ניבוי או ענישת חפים מפשע למען יראו ויראו 

פשע, הוא מעשה חומרי. אין פשעים מחשבתיים, ולכן, על מנת להעניש אדם, יש צורך בעבירה ממשית על החוק. אם העבירה התרחשה בראש האדם בלבד, משמע - לא היה שום פשע אמיתי, ולכן לא אמור להיות עונש.

אבל, בישראל פיתחו קונצפציה נוספת, שלפיה, ניתן לנבא התנהגות אנושית, ואם יש ראיות לאפשרות שהאדם יעבור על החוק, ניתן להעניש אותו מראש, ובכך - למנוע פשע בעתיד. מהענישה הזאת, גם נוצרת הרתעה, וכך - ניתן ע"י תפיסת קורבנות, שהם למעשה חפים מפשע, להילחם עם תופעות שנחשבות רעות בציבור. יש לחקור את החברה האנושית, על מכלול התופעות שיש בה, ולהחליט אילו תופעות נחשבות לשליליות. אח"כ צריך לסווג את בני האדם, אם הם שייכים לתופעה שלילית מסויימת, לתפוס מספר קורבנות, לכל תופעה, ולצפות - שעקב הפגיעה באנשים הללו, שאר הציבור משתנה, ונפסקת התופעה השלילית. זה שהאדם המוענש הוא חף מפשע, לא עקרוני, כי הוא רק אדם אחד, ומה שחשוב הוא להשפיע לטובה על החברה כולה.

יוצא אומנם, שחפים מפשע נענשים, והאשמה היחידה שלהם היא שהם חשבו משהו. אז, הסתבר, שעל מחשבה, ניתן לחטוף עונש אמיתי. הקונצפציה הזאת מזכירה משטרים דיקטטוריים אפלים, ששילחו בני אדם למחנות רק על בסיס דיעה קדומה נגדם, שכביכול הם נגד המולדת. בדיוק דבר כזה קורה בארץ, כשאדם מואשם על מחשבותיו בלבד, ומוענש על מנת להרתיע את הציבור, על לא עוול בחפו. סטאלין פעם אמר ביטוי ידוע: "כשחוטבים עצים, נופלים שבבים..", והכוונה היתה שבדרך למטרה טובה - יש קורבנות. האנשים שמאמינים בזה - מיישמים את מילותיו של סטאלין, אצלינו, אבל שוכחים שאנחנו מדינה ליברלית ודמוקרטית.

דוגמא מובהקת לכך היא כאשר שוטרות מתחזות לילדות ומתחילות באינטרנט עם גברים. הן יוצרות פרובוקציה, במקביל לעבירה על חוק ההתחזות, ומנסות לתפוס גבר על כוונה לקיים יחסי מין עם קטינה. כוונה כשלעצמה היא איננה פשע, אלא רק מחשבה. במידה ולא היתה מעורבת קטינה באמת, והשוטרת היא אישה בוגרת, לא התרחש שום פשע ואין מקום לעונש כלשהו. אבל, השיטה שמנסים היא יצירת סטיגמא חברתית שלילית, ואז, בהיסתמך על דיעה קדומה זו וניבוי, שכביכול אדם כזה עלול לעבור על החוק באמת, מפעילה המדינה ענישה בלי אשמה.

אם רוצים לנהל מדינה נאורה, שבה אנשים לא נרדפים על מחשבותיהם, על פי דיעות קדומות ודעת קהל סובייקטיבית, אין להעניש ללא אשמה ממשית וחומרית, וגם אם לכאורה יוצרים הרתעה או מונעים מעשים בעתיד. הרי אף אחד מאיתנו לא נביא ולכן, לא רשאית המדינה לתפוש אדם לתפקיד שעיר לעזאזאל ולהענישו על מנת להילחם בתופעה חברתית כלשהי.