יוד הוא יסוד החיים - למה הוא חסר לנו 

יוד הוא יסוד החיים – למה הוא חסר לנו

מאמר שני בסדרה

לשלושים וחמישה אחוז מאוכלוסיית העולם (35%!) חסר יוד!!! – כך על פי סקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2003. המשמעות היא שלשני  מיליארד בני אדם(!) אין מספיק יוד בגופם. מחקרים חדשים יותר מוצאים שהמצב מחמיר במקרים רבים. ב-2004 העריך ארגון הבריאות העולמי של-43% מילדי אירופה אין מסיוד. ב-2010 מחקר אנגלי מצא ש-51% מהבנות לא צורכות מספיק יוד. מחקר ישראלי מ-2017 מצא של-84% מהנשים ההרות אין מספיק יוד. 

דר' דוד בראונשטיין שכתב את הספר Iodine, Why You Need It, Why You Can't Live Without It (יוד- מדוע אתה צריך אותו ולמה אינך יכול לחיות בלעדיו) מספר שבמרפאתו 75% מהמטופלים נמצאו עם מחסור ביוד. אפשר לפיכך להניח שגם חלקנו חסרים יוד.

הנתונים האלו מדאיגים מאוד. בלי יוד אין חיים. היסוד הזה, שמפיקים אותו מאצות, מהווה מפתח לחיים, בלעדיו המוח של העובר אינו מתפתח כראוי ונולדים ילדים עם פיגור בלתי הפיך, מערכת החיסון אינה עובדת היטב וכל המטבוליזם שלנו איטי ואינו מאפשר את כל הפעולות והפעילויות הנורמליות של הגוף. אין שגשוג לאדם על פני כדור הארץ ללא יוד, ומה עוד שבמקביל לירידה בצריכת היוד יש עליה עצומה במחלות ובהפרעות הקשורות קשר ישיר ליוד כמו מחלות בלוטת התריס ומחלות של איברי הרבייה (שד, ערמונית, חוסר פוריות).

היכן יש יוד?

יוד נמצא במוצרים מהים כמו דג בקלה, טונה ודגים אחרים, אצות, שרימפס ופירות ים, במלח טבעי, במלח מועשר ביוד, אך גם במוצרים מהחי כמו חלב וגבינות, בשר הודו וביצים הוא נמצא בכמויות קטנות יותר בשעועית ובתפוחי אדמה עם קליפה. 

למה חסר לנו יוד

 ובכן, לכאורה היוד נמצא בלא מעט מאכלים שנמצאים אצל רובנו בתפריט. ועם זאת אצל חלק גדול מאיתנו הוא לא בכמות מספקת. חשוב לדעת גם למה הוא חסר לנו כדי שנוכל לשים לב לכך ולשנות במשהו את ההתנהלות שלנו.

אז למה הוא חסר?

במזון הנפוץ יש מעט מדי יוד - הרבה פחות ממה שהיה.
- אנשים נוטים לאכול פחות דגים מאשר בעבר בגלל החשש להרעלת כספית. הדגים שכן נאכלים הם מבושלים, מה שמוריד את תכולת היוד שבהם. ומי בכלל יודע כמה יוד יש בדגים? גם אני לא ידעתי שבדג בקלה יש פי 20 יותר יוד מאשר בסלמון. פעם היינו אוכלים בקלה, היום אוכלים סלמון. 
- אכילת אצות אינה חלק מהתרבות המערבית. יפן, שם האצות הן חלק לא מבוטל מהתפריט, אינה חסרה ביוד. מייד עולה המחשבה המשמחת שהנה, אנחנו אוכלים סושי, ובסושי יש אצות. נכון, יש יוד באצת נורי העוטפת את הסושי, דף אחד יספק כ-2% מהדרישה היומית ליוד. אצות אחרות, קלפ למשל הרבה יותר עשירות ביוד. 
- מזונות צמחיים מטבעם דלים ביוד. גם האוכל הגדל על האדמה, חסר יוד בגלל שהקרקעות החקלאיות מעובדות באופן מסיבי והן הידלדלו ביוד, כמו בכל שאר המינרליים החיוניים. מכאן שגם בצמחים אותם אנו אוכלים אין מספיק יוד וגם במוצרים מבעלי החיים שאנו ניזונים מהם. אני תוהה אם מוצרי החלב שפעם היו עתירי יוד אכן עדיין מכילים הרבה יוד. זה תלוי במה שהפרות אוכלות...
- בעבר היו מוסיפים יוד לקמח כחלק מתהליך אחסון ושימור הקמח וזה היווה את אחד המקורות הטובים ליוד. היום כבר לא עושים את זה.
- אנחנו בוחרים באורח חיים צמחוני ואף טבעוני - בנוסף לכל אלו אימצנו היום לעצמנו התנהגויות שונות בתחום המזון והאכילה. נפוץ מאד הוא להיות צמחוני או טבעוני. כפי שראיתם ברשימה למעלה, יוד נמצא בעיקר במוצרים מן החי ומן הים. כאשר אדם נמנע ממוצרים מהחי, הוא נמנע גם מיוד. צריך לאכול הרבה שעועית, תפוחי אדמה בקליפה ופירות יער בכל יום בכדי שיהיה לך מספיק יוד. 

סומכים על היוד שבמלח - הוספת יוד למלח שאנחנו צורכים היא שיטה לתיסוף ביוד שהצילה אוכלוסיות שלמות מפיגור עקב חסר ביוד. שיטה פופולרית זו של אספקת יוד  לאדם ננקטת על ידי ממשלות ברוב המדינות. יש תועלת בשיטה אך היא אינה מושלמת והיא מוגבלת מכמה סיבות: מעטים מבינים את הצורך ביוד ולכן מעטים צורכים מלח מועשר ביוד; במזון המהיר, ובמזון המעובד והמתועש לא משתמשים כלל במלח מועשר ביוד ולכן אוכלוסיות גדולות הניזונות מהמזון הזה כלל לא נחשפות ליוד; ויש הנמנעים לחלוטין ממלח, לפעמים בעצת הרופא או מיוזמתם הפרטית; וכשהמלח מופיע סוף סוף אל שולחן האוכל רוב היוד כבר לא נמצא שם, כיון שהוא מתאדה מהר בתנאים רגילים של חום או לחות. לפיכך לשיטה זו יש תוצאות טובות אך לא מושלמות.

במלח השולחן הטבעי אין יוד - פעם היה יוד במלח באופן טבעי, בלי צורך להוסיף אותו. פעם. היום המלח הלבן הוא מוצר תעשייתי נטול חיים. מקור המלח הזה הוא במי הים, מלח שבמקור היה עשיר בעשרות מינרלים טבעיים. לצערנו, היום מלח הים שברובו הולך לתעשייה, עובר תהליכי חימום וזיקוק שמוציאים ממנו את כל המינרלים החיים החיוניים לגוף האדם, כולל היוד ומשאיר בו רק נתרן וכלור, NaCl.

המינון המומלץ נמוך מדי - סיבה חשובה נוספת למחסור ביוד קשורה למינון המומלץ על ידי רשויות המזון והרפואה. זהו מינון שמספיק בקושי להגנה על בלוטת התריס אך ממש לא מספיק לשאר התפקידים הרבים של היוד. המינון הזה הוא נמוך ויש רבים האומרים שהוא הרבה יותר מדי נמוך. מספר רופאים נאבקים היום על העלאת המינון המומלץ.

התחרות על כניסה לתאי הגוף – יש עוד משהו מאד חשוב שקורה לנו וקושר את כל הסיבות יחד. כדי להבין זאת אנחנו צריכים להיזכר בטבלה המחזורית משיעורי הכימיה. אזכיר לכם. בצד ימין של הטבלה, בטור, אחד מתחת לשני יושבת משפחה, משפחת היסודות ההלוגנים; פלואור, כלור, ברום ו...יוד. כל היסודות האלו מוכרים לנו מאד מחיי היום יום. מה שמעניין הוא ששלושה חברים מהמשפחה הזו מאד רעילים לנו ורק אחד, היוד, הוא מפתח לחיים ואנחנו מאד זקוקים לו.
פלואור, כלור, ברום ויוד – לכל המשפחה ההלוגנית מבנה מולקולרי דומה, וכאן טמונה הבעיה. הדמיון המולקולרי הזה נמצא בעוכרינו. בגלל חשיבותו העצומה של היוד לגוף האדם, בכל תאי הגוף, בכולם, יש רצפטורים המכוונים לקליטת יוד. הרצפטורים היו רוצים לקלוט רק יוד, כך זה אמור לקרות על פי הטבע. ההלוגנים האחרים אינם אמורים להיות בקרבתנו על פי הטבע. בפועל, אנחנו מוקפים בפלואור, ברום וכלור ואילו היוד חסר. במצב של חסר בכמות מספקת של יוד, חברי "המשפחה" האחרים יכולים להיכנס לתאים הרעבים ליוד דרך הרצפטורים. בחשיפה גדולה לחומרים אלו, יש הצטברות שלהם בתאים ונוצרות הרעלות כמו הרעלת פלואור, הרעלת כלור והרעלת ברום, כולן הרעלות מוכרות על ידי הרפואה. כל ההרעלות האלו קורות בנוסף להיווצרות מחסור גדול בתאים לחומר הנחוץ האמיתי, שהוא היוד, ומגבירות הפרעות ומחלות שונות.

אז מה עושים

קודם כל יש לנסות ולהבין האם אתה ומשפחתך חסרים יוד או אם לקיתם בהרעלה מיסוד הלוגן אחר. כדי לדעת זאת תוכלו לקרוא על זה באינטרנט או להיוועץ במומחה. במידה וגיליתם שאתם חסרים יוד יש להתמודד עם המחסור בשני מישורים. האחד הוא לספק יותר יוד בתזונה והשני הוא להתרחק ככל האפשר משאר חברי המשפחה ההלוגנית, 'גנבי' הרצפטורים של היוד.

איך אוכלים יותר יוד?

אכלו מוצרים מהחי – בשר, דגים, ביצים, חלב.
קנו מלח אמיתי כמו למשל מלח ההימלאיה או מלח ים אטלנטי העשירים באופן טבעי ביוד ובמינרלים אחרים ואל תצרכו כלל מלח ים שולחני פשוט. אם באמת, באמת אין לכם את התקציב לכך אז תצרכו מלח שולחן מועשר ביוד.

ההמלצות הבאות הן יותר קשות ליישום. עם זאת, ובמקרה שיש אדם חולה בבית או מישהו החשוד למחסור ביוד, במקרים אלו צעדי ההימנעות מהיסודות ההלוגניים היא חשובה מאד. יש להתרחק ככל האפשר ממשחות שיניים עם פלואור, ממים מופלרים ועם כלור, מתכשירים לטיהור הפה, מבריכות שחיה ולהשתמש באקונומיקה כשאתם עם כפפות ורצוי עם כיסוי על אברי הנשימה וכן לאוורר היטב את הבית לאחר השימוש בה. וגם, אם יש אדם חולה בבית אל תחליפו עכשיו שטיחים, מזרונים וספות בגלל רעילות הברום המוכנס לבדים כאמצעי נגד שריפה. המתינו עם זה.

ולסיום, במידה ואתם חושבים שיש לכם צורך בכמויות גדולות יותר של יוד מאשר יגיעו דרך המזון, חשוב ביותר, או הכרחי בעצם, להתייעץ עם מטפל בעל ניסיון בטיפול ביוד. יוד איננו ככל ויטמין ומינרל אחר ולקיחה לא אחראית יכולה ליצור בעיות נוספות.