הנושא הזה עולה בכל ההרצאות שאני מעבירה להורים למתבגרים, ובלא מעט פגישות ייעוץ. האם נכון, נחוץ והוגן לבדוק את השיחות שלהם במכשיר הנייד ובמחשב האישי שלהם?
הדאגה לשלומם ולביטחונם של המתבגרים שלנו מובנת ומוצדקת, אבל מה בדבר הפרטיות שלהם? ולא פחות חשוב מכך, איזה מסר אנחנו מעבירים להם לגבי ערכה של פרטיות וזכותם למרחב אישי משלהם, או לחילופין הצורך לכבד ולאפשר פרטיות לאחרים? ובכן, כשמדובר בדאגה לשלומם, אני טוענת שיש דרכים טובות יותר ומתגמלות הרבה יותר להשיג מעורבות בחייהם של ילדינו המתבגרים. לדרך הזאת אני קוראת "תקשובת".
כשמדברים אצלנו על "תקשורת" מתכוונים בדרך כלל להעברת מסרים. "זכות הדיבור" ו"חופש הביטוי" מתייחסים לרוב לכל מה שאנחנו רוצים להגיד ולבטא, אבל כשכולם מדברים, אף אחד לא באמת מקשיב. כולנו רוצים שיקשיבו לנו ויראו אותנו, אבל עד כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים, או שמא רק מחכים לתורנו להגיד את דברינו?
תקשובת מתקיימת כאשר אנו מקשיבים באופן פעיל ומלא לאחר, רואים אותו וממוקדים בו ובמה שיש לו להגיד. בדקו עם עצמכם עד כמה יוצא לכם לעשות זאת עם הזולת בכלל ועם ילדיכם המתבגרים בפרט. הרי יש לנו כל כך הרבה ביקורת, הנחיות, דרישות ואיומים להעביר להם, עד שלפעמים לא נותר זמן פשוט להקשיב ולשמוע מה באמת עובר עליהם, מה מעסיק אותם, מה הם רוצים, חולמים, חושבים ומרגישים.
אם אכן תצליחו לשמר איתם תקשורת טובה, פתוחה ומבוססת על הקשבה, מהר מאד תראו איך הם ישתפו אתכם יותר ויותר בעולמם. וכשתקבלו הרבה יותר מידע עליהם, ממילא לא תזדקקו לאמצעים פולשניים כמו חדירה לניידים שלהם, כדי לדעת מה הם עושים ועם מי הם מסתובבים.
הכירו את החברים שלהם – הציעו לילדיכם להזמין אותם הביתה והתעניינו בהם מתוך רצון אמיתי להכיר ולא כאילו הייתם סלקטור במועדון – מי הם, מה מושך דווקא בהם, מה עושים יחד; הכירו את המוסיקה שהילדים שלכם שומעים, את הלהקות שהם אוהבים, שאלו אותם על המילים של השירים – יש סיכוי טוב שתגלו עולם שלם שלא הכרתם, שממלא את חייהם של ילדיכם ומעסיק אותם; התעניינו במשחק המחשב שהם משחקים בו, שאלו על משחק הכדורגל שהשתתף בו, או על הפגישה עם החברות שהיתה לה. נסו להכיר טוב יותר את עולמם וכשתעשו זאת מתוך עניין אמיתי וללא שיפוטיות, תופתעו לגלות שהם יזמינו אתכם עוד ועוד לתוכו.
הם חיים כעת בעולם משתנה ולא תמיד מובן עבורם, וזקוקים מאד לאדם בוגר ומנוסה שעבר כבר את החוויות שהם חווים עכשיו, ושאפשר ללמוד מהידע והניסיון שלו. אם תהיו אתם האדם הזה עבורם, תוכלו בה בעת להכיר טוב יותר את עולמם וגם להוות עבורם משענת ומצפן. היו פתוחים ומכילים. תראו להם שאפשר לספר לכם גם על חוויות קשות או מפחידות מבלי שתגיבו בבהלה, כעס ושיפוטיות. תנו להם להרגיש שוב אהובים, מקובלים ומוכלים ללא תנאי, שרואים אותם באמת ולא רק נוזפים, מבקרים ומנדנדים להם. כשתעשו זאת תגלו שהם ישמחו לא רק לשתף אתכם בעולמם אלא גם להתייעץ אתכם מידי פעם.
וכשתצליחו לבנות איתם מערכת יחסים של שיתוף ואמון, אני מאמינה שהאפשרות לחטט להם בשיחותיהם הפרטיות תראה גם לכם מיותרת.
