יקב רקאנטי משיק: סדרת הרזרב הים תיכונית.
זה כבר כמה שנים שרקאנטי משיק את סדרת הים תיכונית וכל פעם אני מנסה להבין מחדש למה התכוונו שני המשוררים של היקב באמירה הזו שלהם. האם יש תוכן לאמירה הזו שמתבססת על קו מסויים או שזה סיעור מוחות של אנשי שיווק ויחסי ציבור בלבד. היין כיין שנמצא בבקבוקים יבוקר על פי פרמטרים קבועים של פגמים באם יש וניתוח רגיל של ביקורת, מעבר לזה מגיעה היין עם פילוסופיה של כמה שנים שהיקב מנסה להשריש על הסדרה הזו. אז אני מנסה להבין.
קודם כל המושג הים תיכונית מקובל יותר בג'אנר של ה"מוזיקה הים תיכונית" ואני מניח שלא זו הייתה הכוונה של רקאנטי והכוונה הייתה ים תיכון דהיינו הים הנמצא בין היבשות אסיה , אפריקה ואירפה בישראל חם יותר מאשר באגן המערבי. בחופי ישראל, השוכנת באגן המזרחי, טמפרטורות פני הים בקיץ עשויות להגיע ל -31 מעלות ובחורף לרדת ל-16 מעלות , ואילו באגן המערבי הן מגיעות ל-26 מעלות בממוצע בקיץ ויורדות בממוצע ל-11 בחורף. אז בעצם מדובר בשטח עצום עם אקלים שונה בכל אזור וכמובן עם טרואר שונה ועוד כמה פרמטרים. אבל עם בתיכון ישראלי רקאנטי עסקינן אז זה יותר פשוט. המילה העברית תיכון משמעה אמצעי, מרכזי ויכול להיות שלשם כיוונו בייצור טעמי יין תיכוניים כי ביינות שהשיקו רקאנטי ושהם קוראים להם סדרת ים תיכונית הזנים לחלוטין לא משקפים את זה. הפטיט סירה הוא זן קשה לשתייה שעיקר תכונותיו הוא בצבעו העז והוא יותר אוהב להתחבר לבלנדים על מנת להעניק להם צבע. גם הקריניאן פרא הסוליסט של רקאנטי לא משקף את האמצע וגם הוא יין מאוד מיוחד , קשה לשתייה יום יומית ופחות נגיש לאכל.
ואם ביין תיכוני שמתאים לאוכל מדובר על פי היקב וניסיון לחבר את הסדרה הזו לאוכל ים תיכוני אז גם פה יש קצת בעיה כי יש הרי כל כך הרבה מטבחים בים התיכון שונים ומגונים עם תבלינים שונים, שמני זית, חמאה, בשר בקר ובשר כבש , דגה ופירות ים והנה בה לו היקב ומחבר יין לכל אותם מאכלים ממטבחים הכוללים את: כל מטבחי אגן הים התיכון: ולכן האוכל הישראלי בעצם מושפע מכל המטבחים האחרים. נו שוין על זה נאמר. יורים באוטומט לכל עבר.
לסיכום:
היינות של רקאנטי בסדרה הזו לא משקפים ים תיכון ישראלי. אם בישראל יש לנו קיץ שנוטפים בו זיעה שמונה חודשים אז בסדרה ים תיכונית אני מצפה לקבל יינות נגישים יותר מבחינת אלכוהול ועוצמת חבית. אם היינות האלה משקפים חיבור לאוכל ישראלי אז גם כאן אין ממש חיבור נכון לאוכל שיכול להיחשב לאוכל ישראלי. והכוונה היא לא חומוס, שוארמה ופלאפל. קדרות לא תמצאו בשם מסעדה בקיץ הארוך שלנו ההתעקשות לעשת יינות כבדים ולקרוא להם ים תיכוני בעניי קצת בעייתית. אם היו מדביקים ליינות יסמין את המונח יין ים תיכוני זה היה מושלם כי היינות באמת קלים, נעימים, מצננים ונפלאים עם אוכל ישראלי שלא הרבה יודעים אבל המנה הכי נמכרת במסעדות הישראליות היא פרגית בצרה כזו או אחרת דגי בריכה שמחופשים לדניסים וכמובן העוף על צורותיו השונות.
פטיט סירה רזרב 2013: 14% אלכוהול, 12 חודשים בחביות חלקם חדשת. הגפנים עבר את גיל שלושים. צבע אופיני לפטיט סירה, סגול אדום עז כמעט אטום. ריחות של פרי בשל ריבתי עם המון תבלינים היין גס ושומני בכוס. עוצמת פרי בשל בפה. בטעימה לאחר כמה שעות היין מתאזן קצת אלם באפטר טייסט אפשר לחוש מרירות לא אופיינית לזן שאולי נובעת מגפן מעט חולה.
119 ש"ח VFM בסדר לחובבי הפטיט.
סירה ויוניה 2013: 14.5% אלכוהול, 12 חודשים בחביות חלקם חדשות.
זה סירה שהוסיפו ל על פי היקב רק 3% ויונייה ואיכשהו היא השתלטה על העסק וקצת פגעה בסירה עם טעמים ארומטיים מידי. החיספוס הסירתי נמצא רק בקצוות ובדרך כלל זה אמור להיות להפך.
האף פירחוני וארומטי כאמור שלא מתאים למה שנטעם בפה.
119 ש"ח VFM רק כדי להבין השתלטות מהי שווה לטעום.
מרסלאן רזרב 2013. 14.5% אלכוהול. 12 חודשי חבית.
היין לא מוכן לשתייה הוא סגר ומסוגר. גם לאחר כמה שעת הוא עדיין לא הראה סימני התעוררות.
ריחות של פרי אדום דחוס, עשבי תיבול רטובים ותבלינים. בטעימה היין עדיין לא מאוזן בפרי בחומציות והחבית עושה שמות בפה. כאמור לא מכן לשתייה ושוחרר מוקדם מידי. לחובבי הקנייה העתידית אולי שווה לקנות ולשמור ולראות מה יוליד יום.
149 ש"ח VFM ליין עתידי מעט יקר .
קריניאן פרא רזרב 2013.
רבים מכתירים את הקריניאן הזה כהתגלות שמימית . 14.5% אלכוהול, 12 חודש חבית.
אני עוקב אחרי הפרא הזה כבר כמה שנים ומנסה לעמוד על מורכבותו, הספור שהוא פרא כי הוא לא מושקה לא ממש רלוונטית כי באזור הגידול שלו מול דיר רפעת בהרי יהודה לא ממש צריך להשקות גפנים. ורק השבוע הבנתי למה היין הזה שנה בנוף הקריניאני וזה מרתק בעניי ואף קשור לכתבה שעלתה בעניין וירוס ליפורול 3. אם יש אלוהים הוא נמצא בחלקה הזו של קריניאן פרא רקאנטי שהווירוס עשה לגפן הזה רק טוב. בתקווה שיהיה עוד אפשר להפיק קריניאן ממנה בשנים הבאות .
זה לא קריניאן גדול אבל הוא מאוד מיוחד. 149 ש"ח VFM יקר מידי.
שף אלון גונן קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור בהארץ און ליין