הפטריה שמאיימת על גפן היין
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הפטריה שמאיימת על גפן היין 

מאת    [ 19/02/2015 ]
מילים במאמר: 1529   [ נצפה 4415 פעמים ]

 
 

 

מגה פיגועים בענף היין: וירוס ופטרייה

 מגה פיגוע 1 בענף גפן יין: וירוס ליפורול 3

 

שה"מ של משרד החקלאות, הוא גוף ההדרכה והמקצוע שאחראי על כל נושא הפירות בארץ. תפקידו לשמור על החקלאים מפני התפשטות וירוסים ומחלות, לאתר ולהמליץ על טיפול במקרה הצורך, אולם בראש ובראשונה תפקידו לדאוג שלא יגיע לידי השתלנים חומר ריבוי נגוע במחלה כלשהי. תפקיד האיתור הראשוני שמתבצע בחוות, נמצא תחת עיניהם הפקוחה של הפקחים, בראשות מנהל שה"מ - חנן בזק, וערן הרכבי מנהל תחום המטעים. הערת אגב לגבי שני הנושאים במשרות הבכירות הללו: לשניהם יש כרמי גפנים, ושניהם מייצרים יין ואני מניח שגם כרמים אלו נגועות בווירוס. בכתבה הראשונה שלי לפני שנה

 

 

כתבתי על הוירוס Leafroll 3 (ליפרול 3), שפגע אנושות בענף גפן יין בארץ.

לאחר גילוי הווירוסים בחוות יזרעם בשנת 2007 (שאגב התגלה ע"י המשתלות), הקימו כביכול את חוות יזרעם מחדש, בעזרתו של הנציג הבכיר של שה"מ ערן הרכבי, מחומר יסוד שהביאו מדיוויס קליפורניה.

עד שנת 2012 משרד החקלאות אישר ואפשר למשתלות וליקבים לייבא באופן פרטי ועצמאי חומר ריבוי נקי מצרפת, עד שחוות יזרעם וחוות אחרות יחזרו להיות נקיות.

מאחר שגם חוות יזרעם וגם כמעט כל כרמי הארץ נגועים בווירוס ליפרול 3, לא הייתה למשרד החקלאות ברירה אלא לאפשר למשתלות וליקבים לדאוג לעצמם. הדבר נבע גם מחשש מתביעות ענק של אנשי גפן יין, שהאשימו באופן ישיר וגלוי את ממוני שה"מ שלא התריעו בעוד מועד על הנזקים הצפויים.  עד שנת 2008 רב חומרי הריבוי נבדק ויזואלית ע"י אנשי הגה"צ

( המחלקה להגנת הצומח )הטענה כי אי אפשר היה לזהות את הווירוס בתקופה הזו מתבררת כעת כלא נכונה, וכנראה שרק חוק ההתיישנות מונע מבעלי העניין שנפגעו, לתבוע את המדינה.

אולם לאחרונה התברר כי עדויות חדשות שופכות כנראה אור על הכשלים שהביאו להרס כמעט מוחלט של ענף היין, וכי המצב קשה יותר ויש ניסיון לגמד את מה שבאמת קורה ולהסתיר זאת.

חוות דעת של מומחים הועברו לאחרונה למשרד עורכי דין שמתמחה בעניין, והכוונה לפעול בקרוב ולפחות לחייב את משרד החקלאות לפתוח את ייבוא השתילים למשתלות ולכורמים באופן עצמאי, ולא לתת לשה"מ לשלוט באופן בלעדי על הבאת השתילים, מאחר שנגרם נזק עצום בשנים האחרונות.

 

נכון שהמחלקה להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות צריכה לתת דעתה בנושא, ולדאוג שהחומר שמגיע באופן פרטי יעבור כמה בדיקות מעבדה שצריך, על מנת שרק חומר ריבוי נקי ייכנס לארץ, אולם הטענה שעולה כי מסוכן לאפשר לכל אחד לייבא חומר ריבוי לארץ ולא ניתן לשליטה, אינה רלוונטית ומגוחכת, מאחר שהמדינה היא שהעניקה רישיון ייבוא לחווה אחת שייבאה חומר ריבוי נגוע במשך שנים, כשלה והכשילה את החקלאים, ולכן צריך להוציא זאת מידי המדינה ומידי האנשים שבמשמרתם היה מגה-פיגוע בענף ענבי היין.

 

אגב, ענף הגפן פועל תחת תקנות של המחלקה להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, ואנשיה הם היחידים שבודקים ומאשרים את חומר הריבוי.

עד 2008,  חומר הריבוי בחוות יזרעם לא נבדק במעבדות אלא בבדיקה ויזואלית בלבד.

הטענה כי לא היו אמצעים לבדוק זאת חוץ מאשר באופן ויזואלי אינה נכונה, וזה בלשון המעטה.

היו אמצעים, אבל אף אחד לא דרש מחוות הריבוי לעשות בדיקות. שיטת ה'סמוך' הישראלית והקריצות בין הנפשות הפועלות, ידועות לכל - ולא רק בתחום הזה.

 

חומר הריבוי שייבאו המשתלות והכורמים מצרפת באופן פרטי עד 2012 היה מעולה. הוא הגיע אחרי חורף אירופאי קר טעון בחומרי תשמורת, הכרמים שניטעו  ממנו מאוד מוצלחים מבחינת פרמטרים ליין, ובעלי היקבים ניצלו את היבוא הפרטי להבאת הקלונים הטובים בעולם. אולם מהר מאוד, שה"מ וגרורותיו הפסיקו את הייבוא, בטענה של חשש ממחלות וכי חוות יזרעם המחודשת נקייה (הטענה שאת כל המחלות החקלאים בעצם קיבלו מהמדינה ,לא עניינה אף אחד). בשנת 2013 הכריחו שוב את המשתלות לקחת חומר ריבוי מחוות יזרעם ודומותיה.

הפתרון במלחמה בווירוס ששמעתי לאחרונה מאנשי שה"מ הוא מאוד יצירתי והאמת מאוד פשוט ומאוד זול לאנשי שה"מ: גפן מיועדת להיות בקרקע 20-25 שנים לדברי מומחי שה"מ  לא יקרה שום דבר אם הגפן תחיה 10-15 שנים לאחר שהווירוס יגמור אותה. החקלאים ישתלו שוב גפנים נגועות שיחזיקו מעמד שוב מחזור קצר יותר של חיים. אכן פתרון גאוני שלא פוגע בקופת משרד החקלאות אבל ללא ספק פוגע קשות בכיס החקלאים הכורמים ומה יהיה על איכות הענבים, על כמות הענבים שמתדלדלת כל שנה בגלל הווירוס . ומי יממן את השתילים והנטיעות שוב הכל ייפול על החקלאים, אבל למי אכפת.

אף אחד שם לא באמת חושב איך לפתור את הבעיה. דרום אפריקה סבלה מווירוסים עד שכמעט ענף גפן יין ונעלם ורק התערבות הרשויות ואיחוד כוחות של כל משרדי הממשלה האפריקאית עם תקציב מתאים ניקה את דרום אפריקה מווירוסים. מדוע כאן אצלנו אין לאף אחד תשובה. או תוכנית מערכתית להגן על ענף גפן יין. פשוט מעלימים מידע מהציבור, לא סופרים את החקלאים, לא סופרים את בעלי היקבים ובעצם את אף אחד זה לא ממש מעניין אם כמה מאות משפחות שמגדלות ענבים יגדלו חסה.

 

 

מגה פיגוע 2 בענף גפן יין: פטריית הבוטריוספריה

 

בשנת 2014 - שנת טרום שנת שמיטה, היו למשתלות הרבה מאוד הזמנות, היות ו- 2015 כשנת שמיטה לא מאפשרת נטיעות. לכן הזמנות מהכורמים בשנת 2014 היו כפולות, והמשתלות הזמינו חומר ריבוי כפול מחוות יזרעם.

לאחר שהמשתלות הכינו את ההרכבות, ציפו  בהן ל- 60%-70% קליטה. התברר שהם זיהו תופעה שלא הייתה מוכרת להם, והתחילה תמותה של שתילים - בעיקר על כנות רוג'רי, אבל לא רק.

מומחה הפטריות ממכון וולקני, פרופסור דני שטיינברג, עודכן והוכנס לעובי הקורה, והחל לבדוק את העניין. שתילים נשלחו אליו  מארבע משתלות שונות, ולאחר שבועיים התקבלה המסקנה, שרוב הדגימות נגועות בבוטריוספריה – Botryosphaeria.

 

מדובר בפטרייה שפגעה קשות במטעי אבוקדו, בעיקר באזור הדרום וחבל עזה.

 

חוות יזרעם ממוקמת באזור הדרום, ובחווה מגדלים גם אבוקדו, כאמור גידול שנתקף באופן קשה בפטריית הבוטריוספריה, והמטעים שניזוקו הכי קשה הם באזור זה.

 

יש הרבה מאוד כתבות על בוטריוספריה ב'עלון הנוטע' מהשנים האחרונות. בין היתר נכתב ע"י מדריכי שה"ם, שהבוטריוספריה פגעה קשות בחבל עזה במטעי האבוקדו (הציטוטים מובאים כנספח לכתבה) .

 

פרופסור שטיינברג קבע סיור בחוות יזרעם, על מנת לבדוק האם הפטרייה מגיעה מצמחי האם. הסיור תוכנן מראש, והיה אמור להתקיים בהשתתפות נציג השתלנים, אולם אימייל שנשלח יומיים לפני מועד הסיור, אסר על השתלנים להשתתף בו.

אף אחד לא אמר לשתלנים מדוע, ומרגע זה בעצם כל הסיור של פרופסור שטיינברג, שהוא עובד משרד החקלאות, מוטל בספק, ועל מסקנותיו יש צל כבד של טיוח והסתרה, כי אחרת לא הייתה בעיה שנציג השתלנים ישתתף בסיור.

האם היה למישהו מה להסתיר? על מי מנסים להגן בעצם? ומי פוחד ממסקנות אישיות אם יתברר ששוב מישהו נרדם בשמירה?

חוקר בכיר  שהשתתף בסיור בוטריוספריה בחוות יזרעם, העביר ציטוט שנאמר בפומבי למספר שתלנים (שמותיהם שמורים במערכת): "ערן הרכבי, מנהל תחום מטעים, אמר לפרופ' שטיינברג בזמן הסיור ביזרעם, שכל דו"ח שהוא יוציא לאחר ביקורו בחוות יזרעם, חייב לעבור דרכו לפני שייצא החוצה".

כל הנוכחים ששמעו זאת הופתעו מדברים אלה, ושאלו את ערן הרכבי, איך הוא אומר דברים כאלה.

יומיים לפני הוצאת הדו"ח נפגש ערן הרכבי עם פרופ' שטיינברג במשרדו (בישיבה במועצת גפן היין, ערן הרכבי לא הסתיר קיום פגישה כזו במשרדו).

שימו לב למסקנות בדו"ח שרושם פרופסור שטיינברג:  "הבדיקות שביצענו ביזרעם היו חלקיות, והן לא כללו בחינה באם אכן הימצאותן של פטריות מקבוצת הבוטריוספריה בחומר ריבוי ,גורמת לתסמיני הניוון של השתילים ולתמותה של ייחורים. ביצוע מבחן זה, הנקרא מבחן קוך, הוא תנאי להוכחת המעורבות של פתוגנים ביצירת תסמיני מחלה, ואותו לא ביצענו".

ואם כבוד הפרופסור, או מי שקיבל לידיו את הדו"ח לפני פרסומו, לא חושב שהשתלנים או החקלאים מטומטמים לגמרי, הוא לא היה כותב כזה משפט.

פרופסור, מה בדקת? איך בדקת? למה לא בדקת? בשביל מה עשית סיור במקום אם לא בדקת? על מה אתה מקבל שכר מהמדינה שהחקלאים משלמים לך אותו במיסים? מה התפקיד שלך, להגן על החקלאים ועל הציבור או לשמור על אינטרסים אחרים? האם ערן הרכבי מעורב בכתיבת הדו"ח ומנסה להסתיר משהו?  מדוע הסכים שה"מ שלא יצטרפו נציגי השתלנים לסיור? האם כך צריך להתנהל ענף היין בישראל?

 

ברור שייבוא צמחים, ריבוי צמחים, ובוודאי כשיש מונופול, הוא עסק רווחי ביותר, ואף אחד לא רוצה לאבד אותו.

החוות שמייבאות חומרי ריבוי לארץ הן פרטיות. משרד החקלאות ושה"מ לא עובדים שלהן, אולם בשנים האחרונות יש לכורמים ולשתלנים הרגשה כי משהו לא תקין ומוזר קורה בענף, מאחר וחוות רבות מממנות מחקרים של מוסדות מדינה . לא פעם יש ניגוד אינטרסים מובהק, שלא אמור להיות במדינת חוק. כמו למשל " שולחן המגדלים " מממן מחקרים של פרופסור שטיינברג ממכון וולקני ושולחן המגדלים הוא בראשות ערן הרכבי.

 

 

מסקנה:

ב- 22 בפברואר 2015 תתקיים פגישה שתקבע את המשך הישרדותו של ענף גפן יין. בפגישה זו תעלה דרישה חד משמעית של נציגי השתלנים, מועצת גפן יין ובעלי היקבים, לאפשר להם לייבא באופן אישי, בדיוק כפי שניתן להם בעת המשבר של וירוס ליפרול 3, וזאת מפני ששוב תוקפת פטריה שלא זוהתה בזמן, וחומר ריבוי נגוע כנראה נמכר לשתלנים (המסקנות של שה"מ לא רלוונטיות מאחר ולא בוצעו הבדיקות הנדרשות כמבחן קוך ובגלל הסתרת המידע ואי השתתפות השתלנים בסיור).

המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות תעביר קריטריונים לחומרה בעניין בדיקות מעבדה שנדרשות על מנת שחומר ריבוי כזה יכנס לארץ, ובעצם הם לא יכולים ממש לבוא בטענות או בהתנגדויות רציניות, לאחר שכשלו כשאפשרו לחברה פרטית להכניס חומר נגוע ולא זיהו זאת שנים.

הגיע הזמן שהענף ייקח לידיו את המושכות, ולא יאפשר לעסקנים ולבעלי עניין ולבעלי כוח לשלוט בהן.

החקלאות מתדרדרת בשנים האחרונות לשפל המדרגה, והאשמה היא במדינה ובנציגיה שפשוט לא עושים עבודתם נאמנה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב