אני ה' בעתה אחישנה בהסתכלות פיזיקאלית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אני ה' בעתה אחישנה בהסתכלות פיזיקאלית 

מאת    [ 04/02/2015 ]
מילים במאמר: 1259   [ נצפה 2065 פעמים ]

 
 

ציוויו הראשון של הקב"ה אל עם ישראל במעמד הר סיני הוא "אנוכי ה' אלוקיך". זהו גילויו הראשוני של הקב"ה לעיני כל ישראל. ציווי זה הוא אחד מיסודות האמונה, שכן ציווה משה את ישראל "וידעת היום והשבות אל לבבך.. ועל הארץ מתחת אין עוד" וכמו כן אנו אומרים מדי יום ביומו את המשפט השגור על פינו "שמע ישראל.. ה' אחד".  מהו אותו 'יחוד ה'' שעלינו לדעת ולהשיב אל לבבנו? בקצרה- העולם נברא יש מאין. ממילא בתוך היש ניתן למצוא את האין. אין הוא מנותק ממנו. א"כ מדוע אנו מדמים את היש כדבר העומד בפני עצמו? מדוע אנו רואים עולם כמנהגו נוהג ואין אנו רואים את הכוח האלוהי השופע בו? את האין המצוי בו? על כך, ענו המקובלים באומרם: 'צמצום'. הקב"ה קרוי 'אל שדי' "שאמר לעולמו די" כך מסבירים חז"ל. כשרצה הקב"ה לברוא עולם (מלשון העלם) "צמצם" הוא את עצמו. וכך לשון האר"י  "כשעלה ברצון המאציל לברוא את העולמות, לא היה שום מקום פנוי כדי עמידת העולמות, לפי שאור המאציל היה מתפשט עד לאין סוף. ולכן צמצם אורו מיניה וביה.. והעלה את האורות מן הנקודה האמצעית וסילקן לצדדים, ובזה נעשה מקום פנוי לעמידת העולמות".על דברים אלו אנו אומרים 'אין עוד מלבדו'. כיוון שהבריאה לא מחויבת מצד הקב"ה אלא ברצונו בחר לבוראה. וכך כותב הרמח"ל בספר 'דעת תבונות' "כיוון שאין המציאות המחודש ממנו ית' מוכרח אליו כלל, אם כן הרי הוא נתמך רק על מה שרצונו הפשוט רוצה בו.. רק רצונו וגזירתו זאת הוא המקום לכל הנמצאים, וזולת זה לא היה מקום כלל".עפ"י דברים אלו הבריאה לא מחויבת ולא הכרחית. בעצם, הכל אחד. המציאות היא אחדותית ולא מפורטת. היא נדמית לנו ככזאת אך אין זה כי אם בעיני הבשר. מצד האמת, היש יונק מן האין שהוא אינסופי. אחדותי. על כך כותב  הרב קוק:"ההשקפה המאחדת רואה את כל החזון של הנמצאים מופרדים זה מזה רק בתור טעות החוש, ומיעוט ההארה, אבל אמיתות המציאות היא רק אחדות גדולה, הנמצאים הרבים ושונים הם רק גילויים מיוחדים, איברים שונים וגוונים שונים של אותה החטיבה האחדותית , בהשקפת האחדות מביטים על הכל, ואז ממילא מתמצא חשבון הטוב, כי הכל ביחד בוודאי הוא הטוב בתכלית הטוב ..." הרב מתכוון בדברים אלו לגילוי היחוד. הרע שנדמה כשולט יתברר לעתיד לבוא רק כגרזן ביד החוצב. הטוב הוא השולט ואין הרע כי אם כפוף אליו ומשמש אותו. הוא האמצעי לגילוי הטוב. א"כ בהסתכלות אחדותית נגלה את הטוב שהיטיב אתנו הקב"ה. על כך נאמר "אודך ה' כי אנפת בי" זהו גילוי היחוד, שאין כל מונע אוטונומי להטבה האלוקית. זהו שלב העתיד לקרות באחרית הימים. בזמן הגאולה, האנושות מגיעה לתודעת האחדות. בלשון המקובלים השתוות עם היוצר. מפרש המלבי"ם את הפסוק בזכריה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.. פירוש המים שיכירו כולם אחדות הבורא ואמיתת האלוהות..". את הפסוק בישעיהו "אני ה' בעתה אחישנה" דרשו חז"ל זכו 'אחישנה', לא זכו בעתה. זהו יישוב הסתירה בפסוק. משמעות 'בעתה', שהגאולה עתידה במועד מסוים להופיע. זהו במועד שתוכנן מקדמת דנא. אמנם ישנה אפשרות התלויה בבני האדם, ליצור מצב שהגאולה תבוא בטרם עת ועל כך נאמר 'אחישנה'. אם הרע משמש לגילוי הטוב, ישנה יכולת לאדם לגלות את הטוב ושליטתו ללא כל תגבורת הרע. גילוי זה ייעשה ע"י דרכיהם ומעשיהם הטובים של הנבראים.

 במאמר זה נעסוק בשני אופני הגאולה –בעתה ואחישנה לאור חוק היסודי בפיזיקה הנקרא חוק שני של תרמודינמיקה ותאוריה אינפורמציה (ידיעה).לפני שנתחיל בהסבר אבהיר את החוק האנטרופיה ואת המושגים הקשורים בו.

חוק האנטרופיה

חוק האנטרופיה ידוע גם כחוק השני של תרמודינמיקה- ענף בפיזיקה, העוסק בחקר אנרגיה וחום. החוק קובע שבמערכת סגורה האנטרופיה (שהיא מתארת את מעברי החום) יכולה רק לעלות. מושג האנטרופיה מופיע גם בענף אחר של פיזיקה, הנקרא פיסיקה סטטיסתית. הוכח שהגדרות של האנטרופיות השונות מתלכדות. מה שמאפיין את האנטרופיה זה הקשר שלה לסדר: ככל שאנטרופיה גדלה, האי-סדר עולה. למשל, אם נראה שתי תמונות, שבאחת נראית כוס שלמה ובשניה שברים ורסיסים (כאשר ברור ששברים הם יותר אי–סדר מכוס השלמה), אנו בטוחים שהכוס השלמה, המערכת המסודרת, קדמה לשברים (האי-סדר). והסיבה לכך היא שאנטרופיה או אי- סדר יכולים רק לעלות. (במאמר מוסגר ניתן לראות את חוק האנטרופיה כחץ הזמן). דוגמא נוספת: ניקח שני סוגי גז הנמצאים בכלי סגור והמופרדים זה מזה בעזרת מחיצה. אם נסיר את המחיצה, הגזים, כעבור זמן מה, יתערבבו זה בזה.

מהי המשמעות של "סדר" ו"אי-סדר"? נניח שיש לנו כדורים אדומים ולבנים. מספר האפשרויות להזיז את הכדורים, כך שאדומים ולבנים ישארו מופרדים, הוא קטן בהרבה ממספר אפשרויות להזיז את הכדורים ללא הקפדה על ההפרדה. "האי-סדר" מתבטא במספר האפשרויות להזיז את הכדורים מבלי לשנות את התבנית הכללית.

מושג נוסף הקשור לאנטרופיה היא סימטריה.

מושג הסימטריה

מושג סימטריה הוא מושג מתמטי המאפיין דימיון עצמי. נתבונן על סימטריה מרחבית. כאשר מפעילים פעולה על עצם כלשהו (למשל, מסובבים סביב נקודה מסוימת או מזיזים את החלקים ממנו הוא מורכב) צורת העצם אינה משתנה. למשל ניקח כוכב. ניתן לסובב אותו חמש פעמים וכל פעם צורתו אינה משתנה. אנו אומרים שהוא סימטרי מסדר 5. לגביש למשל ישנה סימטריית הזזה. אם נזיז את האטומים של הגביש צורתו לא תשתנה בגלל המחזוריות שבו. למושג סימטריה ישנה חשיבות רבה בענפים שונים של הפיזיקה והכימיה.

נחזור לדוגמא של הכדורים. נניח שיש לנו 3 כדורים. קיימות שש אפשרויות להזיז אותם. לסימטריה הזאת קוראים סימטריית תמורה. מקובל לחשוב שמערכת סימטרית היא יותר סדורה, למשל גביש. אבל מפתיע שדווקא באנטרופיה המירבית, כאשר מגיעים לאי- סדר מירבי, הסימטריה היא מירבית. ניתן להדגים את הקשר בין אי-סדר לסימטריה בהתנהגות של חברה. נתייחס לחברה כמערכת, כאשר חברים של אותה החברה הם מרכיבים של אותה המערכת. נניח שכל החברים של אותה החברה הם "זהים", כך שלא ניתן להפריד ביניהם. ברור שחברה כזאת נמצאת בכאוס-אנטרופיה מירבית או אי-סדר מירבי. מאידך, אותה המערכת נמצאת במצב של סימטריה מירבית. לעומת זאת בחברה עם היררכיה בין חבריה, עם תפקידים מוגדרים, יש סדר מופתי (אנטרופיה קטנה), אבל גם הסימטריה נמוכה. מכאן, במצב של אנטרופיה מירבית שהיא אי-סדר מירבי, הסימטריה היא מירבית. כל שינוי קטן של המערכת לא משנה אותה וזאת הכוונה לסימטריה בסדר אין סופי ומערכת מגיעה לרמת פשטות מירבית.

אינפורמציה (ידיעה) ואנטרופיה אינפורמטיבית

 בשנות ה-50 של  מאה קודמת פותחה על ידי קלוד שאנון תאורית  האינפורמציה (ידיעה).   במסגרת אותה התאוריה הוגדר מושג המכונה אנטרופיה אינפורמטיבית. בדומה לאנטרופיה פיזיקאלית (שהוגדרה לעיל), האנטרופיה אינפורמטיבית הינה מדד לאי-ודאות של האוביקט הנחקר. האנטרופיה האינפורמטיבית והאינפורמציה הם גדלים הפוכים. ככל שאי ודאות אודות האוביקט הנחקר גדולה יותר (אנטרופיה גדולה), האינפורמציה קטנה, ולהיפך. במילים אחרות, האנטרופיה מקבלת ערך מינימאלי כאשר האי-ודאות היא מינימאלית, וערך מירבי כאשר כל הערכים של מרכיבי האוביקט הנחקר, מתקבלים בהיסתברויות שוות.  עד כה אין הגדרה מדעית למושג האינפורמציה (ידיעה), למרות זאת באופן אינטואיטיבי אנו מבינים. נורברט וינר, אבי תורת הקיברנטיקה, נתן את ההסבר הבא: "אינפורמציה (ידיעה) היא התוכן שאנו קולטים מהעולם החיצוני, בתהליך ההכרה של העולם". ההסבר של וינר מרמז על האוביקטיביות של הידיעה ללא תלות בתודעת האדם. ניתן להתייחס לאינפורמציה כאפיון של אוביקט הנחקר (או מערכת). כאשר הידיעה אודות המערכת היא מירבית האנטרופיה של המערכת היא מינמאלית ושווה לאפס. כאשר שאנון הגדיר את המושג האנטרופיה אינפורמטיבית הוא אינו קישר אותה לאנטרופיה פיזיקאלית (השם ניתן בגלל דימיון מבחינה מתמטית). היום מדענים רבים סבורים שקיים קשר הדוק בין אנטרופיה פיזיקאלית ואנטרופיה אינפורמטיבית. אם כן, יש לעובדה הזאת מסקנה מרחיקת לכת –ככל שהידיעה אודות המערכת מירבית, המערכת תמצא באנטרופיה השווה לאפס, שפירושה סדר מירבי.

ייתכנות שני אופני הגאולה

לאור הגדרות לעיל, ניתן להסביר את שני אופני הגאולה - בעתה ואחישנה. במהלך הטבעי, לפי חוק השני של תרמודינמיקה מגיע כל היקום למצב של אחדות (או השתוות ליוצרה) כאשר האנטרופיה היא מירבית, אי סדר מוחלט. יחד עם זאת סימטריה מירבית המצביעה על האחידות (האחדות). זו היא בחינה של בעתה. גאולה מתוך אובדן וכיליון. לעומת זאת ניתן להגיע לגאולה באופן "אחישנה" כאשר הידיעה עצמה מקטינה את האנטרופיה לאפס ונוצר מצב של סדר מירבי שגם הוא מצב של סימטריה מירבית ומצב של אחדות (באופן השתוות ליוצרה). הידיעה כאמצעי להשגת האחדות באחרית הימים מרומזת בפסוק "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". 

דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail href="mailto:keydarshemer@gmail.comkeydarshemer@gmail.com">">keydarshemer@gmail.com  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב