ממשלות ישראל לדורותיהן נתנו בפועל את האחריות להתנהלות מערכת המשפט לשופטים, אבל אלה אינם יודעים לנהל ארגון על פי הנורמות המקובלות לניהול ארגונים ציבוריים במאה ה-21 . השלב הראשון בשיפור התנהלותו של ארגון ציבורי הוא להעמיד חזון כיצד ראשי הארגון רואים אותו בעתיד. השלב השני הוא לדעת מה לא בסדר בהווה והשלב השלישי הוא להתוות תכנית פעולה לסגירת הפער בין הרצוי למצוי. למערכת המשפט אין בכלל חזון, ראשי הארגון טומנים את הראש בחול ולא מעוניינים לדעת מה לא בסדר ולכן השיפורים שהם מובילים הם ספורדים.
בארגונים שפועלים כראוי הארגון מארגן בעצמו סקר שביעות רצון של הלקוחות משום שזאת הדרך המוכחת הזולה ביותר להבין מהן הבעיות בתפקוד הנוכחי של הארגון. סקרים טובים אמורים להציף בעיקר בעיות מערכתיות ובשוליים גם להציף בעיות שמעורבים בהם אנשים ספציפים. כיוון שראשי מערכת המשפט לא השכילו להבין שחובתם הציבורית היא לארגן סקר כזה, עכשיו, כתרגיל הסחה, הם באים בטענות ללשכת עורכי הדין ששאלות הסקר שערכה אינן מוצלחות.
פניה לראשי מערכת המשפט: אם השאלות אינן מספיק מוצלחות קומו אתם וארגנו שאלון מוצלח יותר. עשו סקר שיכלול את כל לקוחות מערכת בתי המשפט (עורכי הדין, נציגי מתדיינים מטעם המדינה כגון משטרה ופרקליטות, מידגם של מתדיינים פרטיים) ואז הסקר יהיה מאוזן יותר ומשמעותי יותר. כל עוד אינכם עושים מה שאמור לעשות ראש ארגון ציבורי במאה ה-21 לשיפור הארגון אל תבואו בבקורת על מי שמנסה לעשות משהו, במקום שאתם השארתם חלל ריק. העובדה שיש פגמים בסקר עורכי הדין לא תספיק כדי להסיח את דעת הציבור מכך שאתם אינכם עומדים בציפיות הציבור ואינכם מארגנים משוב לקוחות למערכת המשפט.
ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
