טיסנאות, מדינאות, כלכלה וקרקס עולמי. 

טיסנאות, מדינאות, כלכלה וקרקס עולמי.

ביום הולדתי קיבלתי מתנה מבני משפחתי המופלאים טיסן, קוודרוקופטר עם מצלמה.גאדג'ט מארץ הגאדג'טים.

אחראית לכך בתי דניאל שיודעת דבר או שניים על הטסת טיסנים ועל השתוקקותי להם. כך או כך, גיליתי שהטסת הקוואדרוקופטר זורמת בדמי כמו רכיבה על אופניים. אחרי ההתנסות המחודשת המלהיבה, חשבתי לי שהתחביב די מזכיר התנהלות עם ממשלה. למשל, צריך לפרק ולהרכיב את הטיסן בעצמך ולהשקיע בו ימים כלילות. צריך  לוודא שכל החלקים עובדים ביחד, ממש כמו הקמת הקואליציה. צריך לקחת שיעוריהטסה לפני שאתה יכול להטיס סולו, אחרת תתרסק, ראו מה חווה יאיר לפיד חווה כעת.ואחרי שעשית את כל אלה, הרי שבטיסת הבכורה אתה חווה את כל חוסר האיזונים, ואשריך אם אתה יודע לקזז אותם ולשמור על מה שבנית.

כדי להטיס, כמו כדי להנהיג, אתה זקוק לאהבה ואתה צריך להיות ממוקד בה. עליך להרכיב את הטיסן בעצמך ברצון ובאהבה. אם אינך מכיר כל חלק שבו ואיך הוא פועל, מהם יתרונותיו ומהם חסרונותיו, אתה צפוי לסיים את ההתנסות עם הפנים באדמה. וההטסה? כמו מעשה האהבה, היא דורשת ריכוז הכי גדול שיש. באותן  20 דקות  אושר עילאי,  אינך עוסק בשום דבר אחר. לא בבוס שלך, לא בחבריך ולא בחשבון הבנק שלך. אם אינך אתה שם ב-100 אחוזים, אם הורדת עיניים מהמטרה, אתה מתרסק.

לכן פוליטיקאי טוב צריך להיות מאוהב במה שהוא עושה, צריך להיות ממוקד, צריך לא להוריד את העיניים מהמטרה. וכשאני מביט מערבה לאירופה ולארה"ב הגדולה, אני חש אבדון.  אין היום מיקוד במטרה, אין היום אהבה. חמור מזאת, מנהיגי העולם המערבי ובראשם ראשי הבית הלבן בוושינגטון, איבדו את הדרך. אנו מתפללים שלא יאבדו את הטיסן שלהם, כלומר את העולם, כלומר אותנו.

בהטסת הטיסן, בעת אובדן קשר עין כל תזוזה של הג'ויסטיק (ההגה) עלולה לקחת אותו לאבדון.כך גם בהנהגת אומות ועמים. ראה אובמה: הוא  הסיר את עיניו מהמטרה, הוא מסיט את הג'וי סטיק לכיוונים לא ברורים, הטיסן העולמי שרוי ברעידות ובוויברציות המסכנות אותו. כעת אנו רואים חווים בהתקפות האוויריות על דאע"ש, שאינה מקזזת רעידות ואינה מצליחה ליישב את חוסר האיזון שנכנס לעולם.

הסיפור עם דאע"ש הוא תמצית התנהלותה המהוססת של מנהיגת העולם כיום, אשר מעודדת בחולשתה מנהיגים אחרים לנסות ולהדיח את ארה"ב ממעמדה. זה הסיפור של התנהלות נשיא אמריקני וממשל חסר ניסיון ומוסח דעת, שחשב שהוא יכול. הוא גילה, על חשבון כולנו, שמה שהוא יכול לו, מחזק את קיצוני העולם.

הקפאת התמונה והסתכלות למטה אל העולם שאותו מובילה אמריקה היום, מגלה ניסיון בוסרי של ארצות הברית להכתיב דרכי פעולה "דמוקרטיות", במדינות שאינן בשלות לכך. ראה סיפורה העצוב של עירק. היא מגלה, מאידך, התעלמות אמריקנית כמעט מוחלטת מדיקטטורות הטובחות באזרחיהן. ראה סיפורה של סוריה. היא מגלה אובדן סבלנות לתפיסה ריבונית של מדינה הנאבקת על ביטחונה ועמדותיה אינן עולות בקנה אחד עם עמדת וושינגטון. ראה את הסיפור של ישראל.

אלה יצרו כאן במזרחי התיכון חוסר איזון מהותי, שלא ניתן לקזזו, כל עוד אובמה אוחז בהגאים. אבל לא רק כאן הבעיה. ראו תהליך שהחל מבחינת ארה"ב כסוג של הצלחה ונסתיים במפח נפש. זה החל במשברהכלכלי של 2008, שם אובמה היה במיטבו, ניצל את יכולותיו הרטוריות והשפיע על כולנו לטובה, מאמריקה, דרך אירופה, אסיה ועד למזה"ת. אלא שאז הוא לא לקח בחשבון, שהגלים שנוצרו במשבר יוסיפו להכות עד קצה העולם ובחזרה בחופי ארה"ב.הנפילה של כלכלות מרכזיות באירופה, יחד עם שינוי דמוגרפי הולך ומתהווה בשל הפתיחות כלפי ההגירה המוסלמית, בועטות היום בישבנם של פרנסי מדינות אלו. מסתבר שייקח עוד זמן לאירופאים לעכל את המשמעות של צמיחת הנטע הזר בתוכם.הם איבדו קשר עין עם המציאות ואולי לא מבחינים שיום הדין קרב ובא. אותו נטע זר כבר היום מאיים על כלכלתם, שלא לומר על ביטחונם האזרחי.

אנו, כצופים מודאגים מהצד, צריך לקוות שהמטיסים המקומיים, ישובו לעשתונותיהם כדי להמנע מאירוע קטן, אך מכונן,  כמו הרצח של פרנץ פרדיננד ב-1914, אשר הצית את האש.כתוב בויקיפדיה על נסיבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא נגעתי: "מחלוקות קודמות שלא יושבו, מערכת הבריתות המסועפת, ממשל מפותל ולא אחיד, העיכובים וחוסר ההבנה בתקשורת הדיפלומטית, מרוצי חימוש באירופה, תכנון הצבאי המאובן והלא-גמיש".

מאוד מזכיר את המצב היום, לא כן? תחליפו את אירופה באירן וקיבלתם את האנלוגיה.

עם זאת איני טוען שהמצב יגרור אותנו בהכרח למלחמת עולם שלישית. מערכות הבלמים והאיזונים העולמיים כיום משוכללות מאוד. מערכות זרימת המידע בין חלקי העולם אינן דומות לעבר, הם מהירות ויעילות מאוד. התקשורת אינה דומה לעבר. גם מכפילי הכוח אינם דומים לעבר. אבל, בכל זאת, כדי לשים לב לטייסים: האם הם אוהבים את מה שהם עושים? האם הם מרוכזים על ההגה? האם לא איבדו קשר עין עם המטרה?

מה לזאת וכלכלה? ביל קלינטון שדיבר על פוליטיקה, אמר "זו הכלכלה טמבל". מכאן גם שהניתוח שלמעלה מזהיר שחבית חומר הנפץ שיושב עליה העולם עלולה להתפוצץ אם יוצת הפתיל המחובר אליה – הכלכלה.גלי חוסר שביעות הרצון שהתחילו ממחסור, וחוסר איזון בין המקומיים למהגרים בעיקר במדינות אירופה, מועצמים על ידי בדלנות דתית. באירופה זה מביא לפחד גדול וכיום האירופים מתרחקים מהמהגרים החדשים, שמתקשים להתפרנס, סובלים מחסור והתנכרות, ומוצאים מפלט בחלומות על חליפות אסלמית.

המעגל הנפיץ הזה נמצא בשלב שהוא מחולל את עצמו. צריך מטיס עם הרבה חוכמה, והרבה עוצמה והרבה מיקוד וריכוז כדי לשבור מעגל הרסני זה. אני לא בטוח שאני מזהה יכולות אלה אצל ברק חוסיין אובמה ואצל שר החוץ החולמני שלו ג'ון קרי. מכאן שאני מברך על כך שבישראל ההגה נמצא בידיים של ראש ממשלה נחוש, אשר למד פרק או שניים מקודמיו.נחישות זו, ושמירת העיניים על המטרה שלשמה הוקמה מדינת ישראל, היא זו שתציל אותנו מהכאוס ההולך ומתרגש על העולם.

שבת שלום

חיים דוידוף,

יועץ כלכלי ועסקי,