השור השישי: הדמוקרטיה שלנו פגומה, השלום אינו בר השגה, אנו נעים במסלול אבדני. 

ההחלטה אם לקרוא ספר לא מוכר מתקבלת בדרך כלל לאחר עיון במידע המופיע על כריכתו האחורית. בסיפרי השור השישי כתבתי שם:

 "מסדר חשאי בין-לאומי פועל לשנות את העולם, לתקן את אשר קלקלו מנהיגיו. גבר ישראלי לא צעיר מטייל כל שבוע בהרי ירושלים, ובעודו מעפיל בהר וגולש בגיא הוא הוגה תוכניות כיצד לשפר את מצב המדינה. פגישה מקרית בוואדי מובילה לשיתוף פעולה בין המסדר ובין המטייל, ולרקימת תוכנית שמטרתה כינון שלום באזור. חוקר מוח מבריק שותף בתוכנית וחושף אמצעים פורצי דרך לשיפור ובקרה של היכולת המוחית, בהם הוא משתמש לקידום מטרותיו.

במהלך מימוש התוכנית מתפתחים בקצב גובר מצבים עתירי דרמה, מתח והומור, השזורים בדברי הגות מקוריים ומפתיעים.

הספר נוגע בנקודות שונות במארג חיינו בארץ, על שווריה המשתוללים ופרותיה הקדושות,  ומאיר אותם מזוויות חדשות, מעניינות ומעוררות מחשבה. התרחישים המתוארים בו חלקם מציאותיים, חלקם בדיוניים, חלקם הם בגדר פנטזיה."

 טוב, אם הייתי כותב שהספר עוסק באלוהים ובדמוקרטיה ובעם היהודי הוא היה בדרך כלל מוחזר למדף.

כתבתי אותו בכדי להציג לקורא, אגב קריאה מרתקת, את מסקנותי לגבי מצבנו הלאומי. אני שותף לדעה כי אנו נמצאים תחת איום קיומי, אולי לא של השמדה אבל בהחלט הרס המדינה במתכונתה הנוכחית, וכי ההיחלצות ממצב זה חייבת להתבסס על קיום שלום בר-קיימא ביננו ובין הפלסטינים.

אך לדעתי שלום כזה לא יושג כי המחלוקות בעם לא יאפשרו אותו. לא הסכם השלום הוא הבעיה, אלא תהליך השגתו, ותהליך אמיתי אינו מתקיים בראש ובראשונה בגלל היהודים, לא הערבים. יתרה מזאת, גם אם בקונסטלציה פוליטית מזדמנת כלשהי יחתם הסכם שלום, וגם אם יבוצע, הוא לא יאריך ימים, בגלל פגמיה של הדמוקרטיה הישראלית.

 בספר מתואר תהליך שלום דמיוני במסלול עוקף מחלוקות שאת עקרונותיו ניתן לדעתי לממש, ומוצעת בו דרך לייצב את הדמוקרטיה, לא באבחת חרב של שינוי משטרי כלשהו, אלא בתהליך מובנה, ממוקד וארוך טווח.

 בכל אופן, התאור בכריכה האחורית משקף את תוכנו, וקריאת הספר אמורה להיות מהנה גם למי שאינם מזדהים עם חלק מהדעות המובעות בו.