הסדר טיעון מהו, מתי כדאי להגיע להסדר ומה המשמעויות של ההסדר עבור נאשם 

הסדר טיעון- מתי כדאי להגיע להסדר טיעון, מהו הסדר טיעון ומה ההשלכות שלו?

מזה שנים שמערכות המשפט בעולם מנהיגות פרקטיקה של הסדרי טיעון. כך גם בישראל, נהוגה כמידי יום פרקטיקה של הסדרי טיעון מסוגים שונים, מה שמוכר בקרב הציבור בתור "עסקת טיעון".

החוק בישראל טרם הסדיר את הפרקטיקה הנהוגה ולא הטיל עליה מגבלות, בשל כך ניתן לראות סוגים רבים של הסדרים.

לאחרונה, המחוקק תיקן את חוק סדר הדין הפלילי והנהיג צורת הסדר חדשה המכונה "הסדר מותנה", המאפשרת הגעה להסדר בנסיבות ספציפיות ביותר והמוגבלת בתנאים להחלתה בין היתר: עבירות עוון וחטא ספציפיות, עבירות פשע מסוימות ביותר, העדר עבר פלילי ועמידה בתנאים  מקדימים טיפוליים או  פעולות שעל הנאשם לנקוט טרם סגירת ההסדר. זוהי תחילתה של דרך חדשה אולם, לא בכך עוסק המאמר.

מהו הסדר:

הסדר טיעון נוצר כתוצאה ממשא ומתן בין הסנגור לתביעה, במסגרתו דנים הצדדים בנסיבות ביצוע עבירה, בחולשתן של ראיות בתיק או חסרונן אשר יש בהן לפעול לטובת הנאשם, הליך טיפולי מוצלח אם נערך בתיק שיש בו להשפיע על תוצאות המשפט.  

הסדר טיעון, הלכה למעשה, מטרתו להקל עם הנאשם, לחתור לענישה מקלה מזו הצפויה לנאשם באם ינהל משפט ויורשע. הענישה במסגרת הסדר בד"כ מצויה ברף נמוך מזה הנהוג בבית המשפט. בד"כ, אך לא בכל המקרים, הגעה להסדר מונעת מתוך ניסיון להקל בענישה מקום שבו ניהול משפט יוצר סיכון רב יותר עבור הנאשם, אלא שישנם מקרים בהם השיקול להגעה להסדר הוא מורכב יותר.

ההסדר בעצם מביא את הצדדים לעמק השווה ומטרתו לחסוך מהנאשם, מהתביעה ומעדים פוטנציאלים את ניהול המשפט וכל הכרוך בו.

עבור הנאשם פעמים רבות, ההסדר מספק שקט נפשי וידיעה לאשר צפוי לו במשפט שנערך כנגדו.

מתי יש לערוך מו"מ להסדר?

אין כאן נוסחה חד משמעית, כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבות האישום והנאשם. פעמים רבות כבר למן ההתחלה, עם הגשת כתב האישום ולאחר בחינת הראיות על ידי הסנגור, מתבצע מו"מ מול התביעה המוביל להסדר ובכך בא לסיומו התיק ללא צורך בניהול משפט.

ישנם פעמים, כי הסדר נרקם דווקא לאחר תחילתו של משפט ההוכחות וזאת בעקבות ראיות שנחשפו ונחקרו עדים לגביהן בבית המשפט, במקרים אלו התחלתו של משפט הוכחות משמש פלטפורמה טקטית עבור הסנגור להביא את התביעה למו"מ. אלא שבשלב זה כל אחד מהצדדים נתון ללחצים שונים ולשיקולים נוספים מאשר במו"מ המתרחש עם הגשת כתב האישום. כך לדוגמא, הנאשם ישקול את הסיכויים והסיכונים שלו להרשעה בעקבות עדותם של עדים וראיות שהוצגו, אופן התנהלות המשפט, ההיסטוריה השיפוטית של השופט היושב בדין, סוג העבירה וכמובן, אופי ההסדר המוצג לפניו האם כדאי הוא או אם לאו. התביעה לעומתו תשקול שיקולים דומים ובנוסף הכדאיות להמשיך המשפט הנבחנת בסוג העדים והרצון לא פעם לחסוך מהם את מתן העדות בבית המשפט (תלוי נסיבות, סוג עבירה, גיל העד וכדומה).

סוגי הסדרים:

ישנם סוגים רבים של הסדרים העיקרים שבהם הם:

• הסדר סגור: בהסדר סגור מגיעים הצדדים להסכמה לגבי כל הפרטים: תיקון כתב האישום על העובדות והנסיבות הכתובות בו. הגעה להסכמה לעניין הענישה משמע, הצדדים הגיעו להסכמה באשר לענישה אשר תידרש בביהמ"ש בהתאם להסדר כך ששני הצדדים יגנו על דרישת הענישה כפי שסוכמה.
• הסדר פתוח: במסגרת הסדר זה ישנה הסכמה על עובדות ונסיבות כתב האישום, תיקונו במידת הצורך והסכמה על דרכי פעולה נוספים אשר יתבקשו בבית המשפט. כך לדוגמא הסכמה לשלוח את הנאשם להליך טיפולי ולהמתין להמלצות. במסגרת הסדר זה יכולים הצדדים להתנות רף ענישה בהתאם לתוצאות טיפוליות, או להכריע כי המשך פרטי ההסדר לעניין הענישה, יבחנו במסגרת מו"מ לאחר קבלת חוות הדעת הנדרשת ובהתאם להמלצותיה. פעמים רבות הצדדים בהסדר פתוח טוענים באופן חופשי בפני בית המשפט לעניין הענישה, ומשאירים את ההכרעה לעניין העונש לשיקול דעת בית המשפט לאחר שזה ישמע את טיעוני הצדדים.
• הסדר מקסימום (טווח ענישה): במסגרת הסדר זה מגיעים הצדדים להסכמה על כתב האישום והעובדות בו, אלא שלא הגיעו להסכמה באשר לענישה. במסגרת הסדר זה התביעה מגבילה עצמה בעונש המקסימום שתדרוש עבור העבירה, או בטווח אותו תדרוש בבית המשפט זאת לאחר שגילתה דעתה על כך בפני הסנגור אשר יבחן את כדאיות ההסדר אל מול יתר השיקולים. הסנגור מצידו רשאי לדרוש כל ענישה הנראית לו לנכון מבית המשפט המקלה עם הנאשם ואיננו מחויב בטווח מסוים.

ניתן ללמוד מהאמור לעיל, כי כל הסדר שונה מאחר והשיקולים הנצרכים להגעתו שונים ממקרה למקרה ונבחנים בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה, נסיבות הנאשם ופרמטרים שונים המשפיעים על תוואי ההסדר.

כיצד משפיע הסדר טיעון על נאשם:

ראשית, נאשם נדרש להודות במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום כפי שהוצג בהסדר.

שנית, לא פעם במסגרת ההסדר מוטלים על הנאשם חובות כגון תשלום פיצויים מוסכם, חתימה על התחייבות, הליך טיפולי וכדומה.

שלישית, הסדר טיעון מעמיד הנאשם בידיעה באשר להתפתחות ההליך כנגדו, בהסדר סגור הנאשם אף מודע לעונש הצפוי לו, בהסדרים אחרים מודע הוא לטווח הענישה הצפוי לו. ידיעה זו עבור נאשמים רבים היא יקרה מפז, מאפשרת הקלה נפשית ושליטה בגורל עצמם כך שאינם עומדים אל מול הלא נודע תוך לקיחת סיכונים משפטיים שתוצאותיהם אינם ידועות.

רביעית, סיום ההליך במסגרת הסדר בדרך כלל מהיר יותר וחוסך זמן יקר בו תלויה מעל הנאשם חרב הפכפכה.

חמישית, הגעה להסדר עם התביעה, הסדר לשביעות רצון הנאשם אשר קיבל אף את אישור בית המשפט מונעת המשכיות ההליך בערכאות הערעור.

לסיום, חשוב לציין כי לא כל מקרה מתאים להסדר טיעון, ולא תמיד הצדדים מגיעים להסכמות הרצויות. כל הסדר יש לבחון בהתאם לנסיבות התיק ואל מול הסיכויים והסיכונים בתיק, כל הסדר יש להביא בפני הנאשם ולהסביר לו על המשמעויות הרחבות שלו.

בית המשפט איננו צד להגעה להסדר ועל כן לא מחויב לקבל את ההסדר המוצג לו. ברוב המקרים בית המשפט מאשר הסדרים ואולם, ישנן פעמים בהם בית המשפט פונה אל הצדדים בשאלות הנוגעות לרף הענישה המוסכם על מנת לקבל הסבר להסכמות שהובאו לפניו ובחינת ההסדר אל מול מדיניות ענישה, אינטרס הציבור ושיקולי הרתעה ושיקום. במקרים אלו הצדדים טוענים להגנת ההסדר, אך יש לזכור כי בית המשפט איננו מחויב לקבלו.

*האמור במאמר זה איננו מהווה יעוץ משפטי.