קבלת החלטות צפנים ופענוחים אניגמה או מדע? 

קבלת החלטות-אניגמה? או מדע?

בחיי היומיום אנו מקבלים החלטות כל העת, חלק על פי אוטומטיזם ללא כל חשיבה אלא כהרגל,"טבע שני",חלק כברירת מחדל,

חלק עפ"י שיטת האלימינציה, וחלק סתם ללא כל סדר באקראי.

ננסה לחפש ההגיון מאחורי הפעולות הללו כחומר לחשיבה וקידום אישי.

חוקרי קבלת ההחלטות כניתוח פסיכולוגי של קונפליקט-ג'ניס ומאן מונים שבעה תבחינים מרכזיים ,אשר ניתן להשתמש בהם כדי לקבוע, אם הליכים מסוימים של קבלת החלטות הם בעלי איכות גבוהה ואם לאו. על פי גישתם הרי שמקבל ההחלטות-כמיטב יכולתו וכמיטב כושרו לעבד מידע:

1.בודק באורח ייסודי מגוון רחב של קווי פעולה אפשריים.

2.סוקר את מכלול המטרות שיש להגשימן ואת הערכים המתחייבים מן הבחירה.

3.שוקל שיקול זהיר אם אכן ידועים לו המחיר והסיכונים הכרוכים בתוצאות השליליות או החיוביות העשויות לנבוע מכל חלופה.

4.מחפש באופן אינטנסיבי מידע רלוונטי חדש, שיש בו כדי לקדם הערכת החלופות.

5.מטמיע בצורה הנכונה ומביא בחשבון כל מידע רלוונטי חדש, או כל שפיטה מקצועית המובאים לידיעתו, אף במקרים שהמידע או השפיטה אינם תומכים בקו הפעולה שהועדף על ידו בתחילה.

6.חוזר ובודק את התוצאות החיוביות והשליליות של כל החלופות הידועות, לרבות אלה שנחשבו בתחילה בלתי קבילות, בטרם יבחן סופית באחת מהן.

7.עושה סידורים מפורטים לביצוע או להוצאה לפועל של קו הפעולה שהוחלט עליו, תוך שימת לב מיוחדת לתכניות משנה, שאולי יהי צורך בהן אם יתממשו אי אלו חששות צפויים.

החוקרים ג'ניס ומאן הניחו כי כאשר מקבל ההחלטה עומד בכל שבעה התבחינים, ניתן להגדיר את הדרך שבעזרתה הוא מגיע לכלל בחירה כעיבוד מידע זהיר.

*אירווינג ל. ג'ניס, ליאון מאן(1999) תהליך קבלת החלטות. תל אביב: משרד הביטחון.עמ':10,11.

בן מאיר לעומתם,מציין כי תהליך נאות ותקין אינו מבטיח כי בכל מקרה תתקבל החלטה נבונה, כמו שתהליך פגום ולקוי אינו חייב בהכרח להסתיים בתוצאה לקויה.

היצמדות לתהליכים תקינים ונאותים של קבלת החלטות תגביר את הסיכויים לקבל תוצאות בעלות איכות, ובעיקר היא עשויה למנוע משגים וטעויות חמורות.

*יהודה בן מאיר(1987) קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה אוניברסיטת תל אביב.

למעשה על פי קניאל, החלטה הינה פעולה או מספר פעולות לפתרון בעיה מסוימת ששווה להשקיע בה זמן ומאמץ, קבלת ההחלטה נועדה לאתר ולבחור דרכים לפתרון הבעיה בצורה הנכונה והטובה ביותר עם מינימום פגיעה.                                                                                                  

יעילות קבלת ההחלטה תבוא לידי ביטוי לאחר תקופת ניסיון קצרה או ארוכה כאשר אנו איננו משנים אותה במהלך הדרך.                                                                

כל אדם באשר הוא מבצע החלטות רבות לכל אורך חייו אם זה באורך החיים שהוא בוחר לעצמו, בחירת מקצוע לחיים, זוגיות, מספר ילדים, מקום מגורים וכו' .                                     

כמו כן ההחלטות יכולות להיות מורכבות מאד או פשוטות מאד כמובן שרמת המורכבות תלויה במציאות הקיימת כלומר כמה עמוק תשפיע ההחלטה על חיינו, ככל שההשפעה תהיה גדולה כך גם הזמן שנשקיע בקבלת ההחלטה יהיה גדול.  

  קבלת ההחלטה מורכבת משני גורמים רגשי ורציונאלי כאשר הרמה ביניהם משתנה בהתאם לגודל ההחלטה ובנוסף ישנם מספר גורמים המשפיעים על קבלת ההחלטה והם^.   

• 

החלטות עם פתרון יחיד או מספר פתרונות אפשריים


• 

אי וודאות של העובדות ולתוצאות אשר ייווצרו


• 

מידת מורכבותו שך התהליך ותוצאותיו


• 

מידת הלחץ והסיכון שקיימים בהחלטה


• 

זמן ההשפעה של ההחלטה


• 

כמות המשאבים העומדים ברשות מקבל ההחלטה


• 

האם המצב הוא דינמי או סטטי


• 

האם להחלטה יש גבולות ברורים


• 

האם ישנו ניסיון קודם בתהליך

*שלמה קניאל. האומץ להחליט ולפעול : קבלת החלטות אצל היחיד והקבוצה, תל-אביב: רמות, 2010, 13-19.

אמוציות  בקבלת החלטה

הרגשות הינם תגובות סובייקטיביות פנימיות, מחשבות ודימויים כאשר גם הנפש וגם הגוף מעורב בהם, הרגשות יכולות להיות כדחף לפעול או להתגונן, הרגשות מגיעות בפתאומיות ומהירות ורובנו נשענים עליהם כדי לקבל החלטות, הגשות משפיעות בתחומים כמו: החשיבה, הזיכרון, קבלת החלטות והעדפת סיכונים.                                                  

הרגשות מחולקות לשניים, רגש אינטגרלי אשר קשור באופן ישיר למצב הנתון באותו הרגע ויש רגש אקראי שמתייחס למצב רוח בו נמצא האדם בעת קבלת ההחלטה.

עוצמת הרגשות:                                                                                                

ישנם רגשות חיוביות כגון: אהבה, שמחה, תקווה , הקלה, גאווה והכרת תודה 

 וישנם רגשות שליליות כגון: חרדה, אימה, פחד, אשמה, בושה, קנאה, צרות עין , זוועה וגועל     גודל ההחלטה קשר לעוצמתו של הרגש ויש לזכור שיש רגשות בעלות עוצמה גדולה, אך מה שמחקרים רבים מראים שיש קשר ישיר בין רגש לקבלת החלטה. 

כאשר אנו חווים עוצמת רגש גבוהה היא יכולה להיות לרעתנו בשעת קבלת ההחלטה בגלל עוצמתה אשר יכולה "לעוור" אותנו מדברים ברורים, אך כאשר אנו חווים רגשות בעוצמה בינונית אנו רגועים יותר ויש זמן לעצור ולחשוב על החלופות ולא להחליט מתוך רגש עוצמתי  .  

לחץ וחדרה:                                                                                                       

ישנם החלטות שנעשות תחת לחץ רב, זמן קצר וחרדה כלומר מצבים בהם ישנו איום מסוים על עצמנו כמו מלחמה, אונס וכו'.                                                                            

כאשר המצב בשטח גובר על המשאבים הקיימים לרשותו של האדם כך הוא ירגיש חסר ישע וחסר סיכוי ותהליך קבלת ההחלטות שלו יהיה שגוי.                                                 

העמידה בלחצים משתנה בין אדם לאדם כלומר ישנם אנשים בעלי חרדה גבוהה יותר ופחות, החרדה מחלוקת לשניים: חרדת מצב וחרדה ותוכנה כאשר חרדת מצב כשורה למצב רגעי מסוים שנעלם כאשר המצב חוזר לקדמותו ויש חרדה כתכונה ששם האדם נמצא במצב חרדה רב הזמן גם במצבים ניטרליים לרב האוכלוסייה^[1]

* שלמה קניאל. האומץ להחליט ולפעול : קבלת החלטות אצל היחיד והקבוצה, תל-אביב: רמות, 2010, 13-19.

אדם הפועל על פי אינטואיציה לעומת הפועל באופן רציונלי                                                        

 על פי יסעור קיימים שני אבות טיפוס אינטואיטיבי ורציונלי כאשר האינטואיטיבי יודע במבט ראשון האם הדבר נכון או לא האם הוא טוב או רע, יש לו את היכולת לראות ולתפוס מצבים בכללותם, האדם האינטואיטיבי אינו יודע איך וכיצד הדבר קורה והוא גם לא שואל "למה?" אך כאשר מגיע מצב מסוים הוא יודע כיצד להגיב, אדם שכזה פחות מתכננן ויותר חי את הרגע, פועל לפי יד הגורל.                                                                                         

לעומתו יש את האדם הרציונלי שבדרכו מנסה להבין בצורה הגיונית את הפרטים, הוא אינו מחליט בין רגע אלא שואל מתעניין בודק ומשווה ורק אז מחליט, אדם זה ביקורתי וקפדן, אינו ספונטני והוא תמיד שואל "למה?", אדם סקרן שמחפש את החידושים והמודרני.    קשה לומר איזה אדם "טוב" יותר מצד אחד ישנו את הרציונלי אשר טוב מדרכו שלו אך אינו מספק כדי להגיע לעומקם של כל תחומי החיים מאידך גם האינטואיטיבי אינו בדרך שלו אינו יכול להגיע לעומקם של כל תחומי החיים כך שנוצר מצב שרק כאשר חיבור של שניהם ביחד יביא לביטול חסרונם של כל אחד מהצדדים ויגרום לאדם להיות "משופר" כדי שיוכל ליהנות מכל תחומי החיים.

הנה כי כן קימת מחלוקת לגבי נושא קבלת ההחלטות:

ניתן להתייחס אליה מהפן הפסיכולוגי,המנהלי ארגוני,הפוליטי,ברם,הבסיס נשאר די דומה-מהותו קשור לתהליך הבחירה והברירה.

מתוך:יוסי יסעור. היגיון ורגש בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים, תל-אביב, רמות, 2005, 33-34.

שלמה קניאל. האומץ להחליט ולפעול : קבלת החלטות אצל היחיד והקבוצה, תל-אביב: רמות, 2010, 13-19.

152-160.