על אהבת חינם, שנאת חינם, האשמות ומה שביניהם
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על אהבת חינם, שנאת חינם, האשמות ומה שביניהם 

מאת    [ 16/07/2014 ]
מילים במאמר: 899   [ נצפה 2033 פעמים ]

 
 

שמים לב איך השיח המתלהם מתנהל ברובו על "הם/הוא/היא". אלו מאשימים את אלו במצב. הסגנון  הזה מתקיים בשיח פרטי, ביני לעצמי וחברתי אם בזוגיות, עבודה, מדינה. כל אחד מאמין וחושב שהוא צודק ומתקבץ עם דומים לו וביחד מתנגדים לקבוצה ההפוכה להם. נחמד לשמוע שכולם צודקים ועלינו לכבד את כל הדעות אך, זה עדיין לא מוביל לשלום בין הקבוצות. נהפוך הוא, הפערים רק גדלים. המרכז כבר לא מרכזי ולא מחבר בין הניגודים אלא יצר עוד קבוצות. בנוסף, זה לא פותר את הבעיה שאי אפשר לעשות שלום עם הרוע לשמו.

אם כולם צודקים, מה יכול לאחד ביניהם? אם הצודקים מאמינים שהאחרים טועים איך צריך להתייחס לטעות? איך מגיעים להסכמה? פשרה, הפסקת אש, הסכם שלום? זה גם לא מוביל לשלום אלא לתחושה של החמצה. בפשרה חלקים נכבדים נחתכים ונאלצים לעשות וויתורים כואבים. החלקים האלה גם מתאחדים ומרימים את הראש כמו נחש המבקש להכיש בדיוק כשנדמה לנו שהנה, הכל בסדר, אפשר לנוח. זה לא שלום אמיתי, מכיל ומאפשר מקום של כבוד לכל חלק.

אם מחפשים אשמים צריך להגיע עד לשורש ממנו הכל התחיל אחרת זה כמו לצעוק על החושך שיפסיק להחשיך. אי אפשר להדליק את החושך. חשיכה היא תוצר של כיבוי האור כפי שהשמש לא באמת שוקעת ונעלמת כך חשכת הלילה לא מוחלטת כי יש כל הזמן אור, גם אם לא רואים אותו. המשמעות הנוספת היא שלפני החושך היה אור אחרת לא היה נוצר חושך.

אי אפשר להאשים תוצאות/חשיכה. אז תגידו, לא מאשימים תוצאות. אותן ניתן לרוב לתקן, הנה, התקנו חשמל ויש נורות. מאשימים את האחראים על התוצאות. שהם ישאו באחריות על התוצאות של מעשיהם. אז למה התוצאות חוזרות והעולם כמנהגו נוהג? למה אין חדש תחת השמש?

היתכן שגם האנשים בעצמם הם תוצאות ולכן גם הם לא אשמים? אז תגידו, בסדר, מבינים. מזדהים עם הסיפור, יכולים להרגיש אמפטיה כלפי ה"נאשם" ומאפשרים לו לעבור תהליך תיקון ושיקום. אז למה צצות תוצאות שליליות חדשות ואפילו יותר קשות? לא רק שאין חדש תחת השמש גם נהיה יותר גרוע. זה כמו לבקש מהחשיכה שתתקן דרכיה ולא תחשיך יותר. לנסות לתקן ולשקם את החשוך על ידי הכנסת מנורה זה כמו להדליק את הכוכבים בלילה. זה לא מגרש את החשיכה. זו רק עוד טכניקה.

ויש עוד משהו מוזר בגישה הזו. בטבע ההישרדותי החזק והטוב ביותר שורד וממשיך להעביר את הגנים המשופרים הלאה, לדורות הבאים, למה אצל בני האדם זה הפוך? לא משנה כמה הורגים את הרוע, הוא קם לתחייה וחזק יותר. הדורות הולכים ומתדרדרים לעולם בו אין דין ואין דיין. היתכן שיש סיבה אחרת לקיומו של האדם? סיבה הפוכה לטבע?

התפיסה היהודית מסבירה את זה יפה. האדם כולל בתוכו את כל תכונות הטבע, דומם, חי, צומח ואמור להיות בדרגת המדבר כי ניחן גם בתכונה האלוקית, לברוא. דרך המעבר בין הדרגות הוא מגלה את עצמו וכאשר הוא מוכן ונכון, הוא גם הופך לשותף במעשה הבריאה.

בדרגות דומם, חי, צומח, הוא נחשב לתוצאה כי עדיין מגיב אוטומטית. דומם רק סופג כמו תינוק ופעוט, דרגת חי כבר מגיב אך עדיין תחת חסות המורים שלו. הצומח כבר מתחיל לזהות את עצמו ופותח בתהליך התבגרות להמשך חייו. הוא מגשים את עצמו לפי מה שהוא מאמין ורוצה וגם מגלה את כוחות הסביבה הפועלים עליו לטובה ולרעה.

שלושת השלבים מתארים תוצאה ולכן נקרא בן אדם. אי אפשר להאשים תוצאה / חשיכה / בן אדם, כי הוא תוצר של העבר שלו. העבר לא נגמר בסבים אלא משתלשל אחורה בזמן עד אדם ראשון. כולנו בני אדם.

גלגול נשמות, לפי התפיסה היהודית, מתאר חזרה ולידה מחודשת של חלקים לא מתוקנים. חלקים שתוקנו לא חוזרים אלא אם בוחרים להתגלגל כדי לעזור להתפתחות הכלל. יוצא מכך, שבני אדם המתקיימים במציאות הזו, הינם חלקיקי נשמה הזקוקים לתיקון. בניגוד לטבע ההשרדותי אלו החלקים המקולקלים המתקיימים פה ולא המשובחים העוברים בגנטיקה הטבעית. אם כך, איך אנחנו נשביח את עצמנו?

מהו התיקון שהחלקיקים צריכים לעבור ומה יכול לאחד ביניהם בדרך של שלום וכבוד? על כל חלקיק לעבור לדרגה הרביעית, דרגת המדבר. הדרך הקלה היא לימוד תורה וחזרה בתשובה, כלומר לשוב אל היוצר המקורי של העולם וללמוד את הוראות היצרן. התפיסה את המציאות משתנה לגמרי וכך גם היחס כלפי התוצאות/חשיכה/בני אדם.

התוצאה החשוכה הראשונה שלומדים להכיר זה "אני" ומתוך כך את הכוחות הפועלים בי ובעולם ואיך להאיר את החשוך בי. בניגוד לדרך ההאשמות הטבעית, בה מנסים לתקן את החשיכה או להדליק מנורה ומגלים שזו היתה אשליה שהתנפצה, החושך עדיין קיים ורצים לחפש טכניקה חדשה. מן הסתם, זה לא "הוא/הם/היא" אלא אני וכל המתחולל בי יחד עם זאת, אני לא המרכז אלא הבורא.

"כל אדם עולם והעולם אדם" הינו יסוד בתפיסה היהודית ולכן, כל מבנה מואר שאני יוצרת בראש שלי, משמש כבנין לעולם כולו לכן, ברור שככל שנרבה אור בתוכנו, הרי זה ישביח את העולם. בונים היגיון ושיקול דעת חדש בו המרכז הוא הבורא ולא "אני צודק/הוא טועה" "הוא הגורם/אני המגיב". נבנית גם תשתית של ביטחון ואמון פנימיים שלא יכולה להתקיים בשום דרך אחרת ומאפשרת לבן אדם להפוך לאדם.

הדרך הקשה והמייסרת היא דרך ההאשמות הנ"ל הכפופה לטבע ולכן, מוגבלת ומזינה את שנאת החינם. להישאר כפוף לטבע, להגיב ל.. זה לחיות תחת עול גויים, האופציה השניה זה להכניס את הבורא לחיינו ולשנות את נקודת היחס לחיים.

זו הבריאה העצמית של אדם, שותף השייך למערכת יפיפיה ובעל משמעות מעצם קיומו וכפי שהוא. זהו היחס שעלינו לתת גם לאחרים. כולנו בני אדם, תוצאות חשוכות והבורא הוא נקודת המרכז ובעל היכולת לרכז את כולנו. זו הדרך היחידה לעשות שלום בין כל החלקים.  המעבר לדרגת המדבר היא יציאת מצרים שעל כל אדם לעבור. להפוך מעבד של העבר הטבעי ולהתנהג כתוצאה חשוכה לבן חורין הכפוף לחוקי סדר הבריאה וליוצרה המלמד אותנו אהבת חינם.

 

אביה הבר, אומנית מאמנת. מדריכת אומנות ואימון יהודי דרך ציור ופיסול אינטואיטיבי. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב