מ-"סטארט אפ – ניישין" (Start-up- nation) ל- "פייננס ניישן" (Finance nation).
רקע של הצעת החוק:
1. בהתאם להצעת החוק שבנדון, מוצע לקבוע כי "נותני שירותים עסקיים" יחויבו בזיהוי, דיווח רישום ושמירה על פעולות שונות ומקורות כספיים של לקוחותיהם – זאת בהתאם לדרישות אותן יקבע השר במסגרת צו.
2. במסגרת זו מבקשת הצעת החוק לכלול גם "נאמנים" המעניקים שירותי נאמנות. כאשר הואיל וחוק הנאמנות, בישראל הינו חוק מסגרת הכולל בחובו כמעט את כל המערכות של יחסי נאמנות לרבות שליחות, עורכי דין, רואי חשבון, תפקידים בחברות ועוד, וכן כל סוג זיקה של נכס אל הנאמן וכדומה (ולא רק "בעלות" כפי שאנשים סבורים בטעות), הוצע לצמצם זאת רק למקרים בהם המדובר בנאמנות שהוקמה על פי הסכם ו/או על פי כתב הקדש והמדובר בזיקה מסוג בעלות. לאחר מכן נקבעו עוד מס' הסתייגויות.
3. בנוסף קובעת הצעת החוק מראש, סייג באשר לרואי חשבון ועורכי דין בנוגע לפעולות אותן הם מבצעים במסגרת תפקידם החוסים תחת חיסיון (עו"ד) ו/או סודיות (רו"ח).
תגובתנו בקצרה – נקודות מרכזיות:
4. רקע
4.1. ראשית, ובשונה מהערות שהושמעו מס' פעמים באוזנינו, הרי שהנחת העבודה כאילו המדובר ברגולציה חדשה, ו-"מהפכנית", בטעות יסודה – לפחות בכל הנוגע לשירותי נאמנות שאינם ניתנים על ידי עורכי דין, כפי שנסביר להלן.
4.2. מרבית שירותי הנאמנות בישראל אינם ניתנים על ידי עורכי דין ו/או רואי חשבון וגם במקרים בהם הדבר נעשה אצלם הרי שאין המדובר בפעולה הנעשית תחת כובעו של אותו נאמן כעו"ד ו/או רו"ח – על אף שכמובן הרקע המקצועי מסייע.
4.3. הנטייה לחשוב כי פעולות הנאמנות ושירותי הנאמנות נעשים דווקא על ידי אלו האחרונים בטעות יסודה בין השאר בשל העובדה כי הללו פותחים "חשבונות נאמנות" בבנקים" ו/או נרשמים ברשויות מיסוי מקרקעין פעמים רבות כ-"נאמנים על נכס מסוים". – אלא שבשני המקרים הללו למעשה אין המדובר ב-"נאמנות" כפי שהיא מוכרת בעולם המשפט המקובל אלא ב-"שליחות". הנאמן אינו בעל שיקול דעת עצמאי, כל מעשיו נעשים על פי הוראות היוצר- השולח – שלמעשה גם כך בכל המקרים הללו כבר מזוהה ברשויות, כך בחשבון נאמנות בבנק שם הנהנה – הלקוח חייב שיופיע בשם החשבון, וכאשר מדובר ברכישת נכס בנאמנות במיסוי מקרקעין הרי פרטיו של בעל הנכס האמיתי מדווחים באופן מלא לרשות המיסים (באמצעות טופס מיוחד לכך (7067)) - לכן במקרים אלו שהן "מרבית המקרים המוכרים" – הרי שאין כל חדש בתוספת כזו ו/או אחרת בזיהוי ו/או פרטים כאלו ו/או אחרים על הלקוח – שהרי הפרטים העיקריים כבר נמסרו !! (נזכיר שמקרים אלו הוצאו גם מהגדרת "נאמנות" במסגרת פקודת מס הכנסה).
5. שוק הנאמנות:
5.1. לצד השירותים שצוינו לעיל, קיים שוק נרחב מאוד בעולם כולו וגם בישראל של אנשים וחברות הנותנים שירותי נאמנות, אחרים, הכוללים ניהול מעשי בפועל של נכסים השייכים לגורם אחר תוך רישום נכסים אלו באופן מלא (סוג של בעלות) על שם נותן השירותים – הנאמן- בכובעו ככזה.
5.2. שוק זה בישראל בלבד מגלגל נכסים במס' מיליארדי דולרים לכל הפחות, כאשר חלק גדול מהם מנוהל בחו"ל וחלק אחר מנוהל (לפעמים "במחשכים" בישראל). במסגרת זו נותנים פעמים רבות "הנאמנים". שירותים של ניהול כספים, ניהול נכסים ועסקים, והעברתם באופן מסודר לדור הבא במשפחה (פעמים תהליך שאורך שנים רבות לאחר מות יוצר הנאמנות – כאשר במהלך השנים הללו משמש הנאמן כבעלים למעשה של נכסים אלו) וכדומה.
5.3. כך לדוגמא, עד לאחרונה הייתה פרקטיקה של "חברות נאמנות ישראליות" המנהלות כספים עבר תושבי חוץ, הואיל וחברת נאמנות נתפסה בבנקים בחו"ל כחברה שאיננה off shore, קיימים אנשים לא מעטים בישראל אשר מנהלים חלקם באופן מסודר וחלקם באופן שאינו מסודר סכומים שנעים בין 4 מיליוני שקלים לסכומים הגדולים במאות ואלפי אחוזים – כאשר רק חלקם מדווחים לרשויות בכלל ואם כן הרי שזה מדווח לרשויות המס.
6. אין חדש בדרישת איסוף מידע ופרטים הנוגעים לנותן "שירותי נאמנות":
6.1. כל "נותן שירותי נאמנות" (שאינו עו"ד), מחויב כבר היום בבדיקה ובמתן דיווח כזה ו/או אחר לרשויות השלטון בישראל, גם אם לא לרשות להלבנת הון. כך כל "נותן שירותי נאמנות", העושה זאת באופן שאינו חד פעמי, מנהל למעשה "עסק" במסגרת זו אם הוא מקבל כספים ו/או נכסים ו/או נותן שירותים – הרי תיאור מלא של פעולותיו וכן של זהות הלקוחות מקבלי השירות נדרש להופיע באופן מלא ומפורט במסגרת חשבוניות המס המוצאות על ידי אותו עוסק.
6.2. כמו כן נאמן המבקש להכיר בכך שהינו הבעלים רק במסגרת תפקידו ולמעשה אינו רוצא להתחייב במס, כאשר הוא מעביר את הנכס אותו הוא מחזיק לידי הנאמנים בנאמנות, מחויב לדווח על קיומה של הנאמנות לרשות המיסים, זאת לצד החובה העצמאית על הגשת דו"חות וכדומה מעצם תפקידו כנאמן.
6.3. יוצא איפוא כי הפרטים המרכזיים מצויים כבר כיום ברשויות השלטון הפיננסיות בישראל, בהנחה שאותו נותן שירותים פיננסיים פועל כחוק !!
7. יתרונות הרגולציה הנוספת – "עשיית שוק" – Finance nation:
7.1. בשנים האחרונות הולך העולם והופך "שטוח" ושוויוני יותר בין מדינות, גם בתחום השירותים הפיננסיים.
7.2. אם בעבר לא יכלה ישראל, להתחרות במתן שירותים פיננסיים במדינות דוגמת שוויץ וקפריסין הרי שהשינויים שהתרחשו בעולם בעקבות ה-fatca, הדירקטיבות הבין אירופאיות ונפילת בנקים שונים מאפשרת לישראל לעמוד בתחרות מול מדינות שונות גם במתן שירותים פיננסיים ובכללם גם שירותי נאמנות- אשר הינם פעמים רבות חלק ממסגרת זו.
7.3. נזכיר שישנן מדינות לא מעטות בעולם שהשירותים הפיננסיים מהווים את עיקר הכלכלה שלהם- המדובר במקור חשוב להשקעות בכלכלת המדינה – ולא ברור מדוע ישראל בחרה להזניח עניין זה עד היום!
7.4. כבר בעבר (במהלך 2008) במהלך המשבר הפיננסי הגדול בו קרסו עשרות בנקים בארה"ב כתב, הח"מ, כי ישראל מפספסת אפשרות לשווק לחו"ל של המערכת הבנקאית היציבה שלה ואת ההזדמנות להפוך למרכז פיננסי !!
7.5. המסורת שלנו כיהודים וכישראלים – כמומחים בתחום הכספים ארוכה הרבה יותר מזו של "אומת ההי – טק", אך אם בשל היתרונות שהיו עד עתה למדינות דוגמת שוויץ וקפריסין ואם מסיבות אחרות – מדינת ישראל פספסה באופן סדרתי את ההזדמנות לפתח כאן מרכז פיננסי שאנשים עשירים מכל העולם יעבירו את כספם אליו.
7.6. חלק בלתי נפרד מהפיכה למרכז פיננסי כולל גם רגולציה ברורה, המאפשרת מחד עשיית שוק ומצד שני, הסדרתו וכמובן מניעת כניסת "גורמים בעייתיים" אשר "ילכלכו" את אופיו של השוק כבר בתחילה.
7.7. מסיבה זו אנו רואים יתרון ולא חיסרון בקביעת כללים רגולטורים בדבר חובות דיווח וכדומה, אשר יסייעו ב-"עשיית השוק" והרחבתו.
7.8. ללא ספק הגדלת השוק הפיננסי בישראל תוביל להגדלת ההון הפנוי הנמצא ומנוהל בישראל ולצידו קיומם של משקיעים שבאים לבחון השקעות בישראל – דבר שיכול לסייע לכלכלה כולה.
8. הערות באשר להצעת החוק עצמה:
8.1. היינו מציעים לתקן / להוסיף בהצעת החוק את הנושאים הבאים (בנוגע לנותני שירותי נאמנות:
8.1.1. לחייב נותני שירותי נאמנות להירשם בלשכת הנאמנים כנותני שירותים כאלו ולרבות פירוט בנוגע להכשרתם המקצועית;
8.1.2. לחייב נותני שירותי נאמנות לעבור קורס ייעודי שיכלול הן רקע על חובות הדיווח והן ביחס לנאמנות בכלל, היבטי מיסוי ודיווח ועוד.
8.1.3. באשר לדרישה כי הנאמנות נוצרה מכוח "הסכם" (ו/או מכוח...) כאמור בסעיף 3 להצעת החוק המבקש להגדיר את הדיבור נאמנות – נבקש להזכיר כי נאמנות, בחוק הנאמנות כוללת כל סוג של זיקה ו/או כמעט כל "הסדר" (המדובר בהגדרות לא ברורות) כאשר בפקודת מס הכנסה הוגדרה הנאמנות כ-"הסדר" ! לטעמינו גם הדיבור "הסכם" המופיע בהצעת החוק, אינו ברור מספיק ! יש לחייב אדם העוסק במתן שירותי נאמנות לכך שיהיה קיים הסכם נאמנות בכתב, כאשר הבחינה האם אותו אדם מעניק "שירותים" כאלו במסגרת עסק יכול שתתבסס על המבחנים המקובלים בפסיקה במס הכנסה ומע"מ בנוגע להגדת "עסק".
8.2. בנוסף מומלץ לטעמינו לפעול להסדרת ושינוי חוק הנאמנות עצמו שהינו ישן ומיושן, והפיכתו לחוק יותר ספציפי ופחות "מסגרתי".
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות- לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס- 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה בלשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר- טל: 077-7051717; Email: office@atax.co.il , מקור המאמר באתר המשרד- www.atax.co.il
