איך להתמודד עם המתח והחרדה של הילדים סביב אירועים ביטחוניים מלחיצים? 

בס"ד

בימים האחרונים אנחנו עדים להסלמה ביטחונית באזורינו, בנוסף לאירוע המצער של חטיפת ורצח הנערים הי"ד. אנחנו מתפללים לקב"ה שייתן לראשיה, שריה ויועציה של מדינת ישראל, את הדעת והגבורה להילחם ולהשיב את כבוד ישראל למקומו המיועד לו.

בתוך כך, יש לזכור שילדינו חשופים - ביחד עם התפילות והעוצמה המתעוררת בעם ישראל - גם לבשורות קשות ולאזעקות. ילדים רבים אמנם מגיבים ברגיעה יחסית אל מול הדברים, אבל יחד עם זאת, ישנם גם ילדים שחווים חרדה ודחק.

ברוך ה' במדינתנו היקרה, השיח הכללי אינו שיח של פחד, אלא של עוצמה ואמונה. הדבר חשוב מאוד הן מצד עצמו, והן כגורם של חוסן עבור ילדים ומבוגרים. מכתב זה לא נועד לפגוע במצב הבריא הזה, אלא לתת להורים מספר כלים לזיהוי חרדות אצל ילדים, והכוונה לאפשרויות הסיוע והתמיכה, הן בתוך המשפחה, והן מתוך הסתייעות בגורמים חיצוניים. חלק מהחוסן הקהילתי והאישי, הוא גם בכך שבמידה ומתעורר קושי, אנחנו מטפלים בו, ומאפשרים לילד להמשיך ולצמוח באופן בריא.

ראשית, חשוב לדעת שמשבר נוצר כאשר הילד עומד בפני אירוע שהוא חש שאין לו את המשאבים והכוחות הפנימיים להתמודד איתו. לכן ככל שנעצים אצל הילד את התחושה שיש לו כוחות, ונלמד אותו מה הוא יכול לעשות על מנת להגן על עצמו, תפחת תחושת הלחץ. אפשרות הפעולה, כגן הליכה למרחב מוגן והתפילה, יוצרת תחושה של שליטה במצב, ומרגיעה חרדה. כמובן, מעל הכל נמצאת האמונה בבורא עולם שמשגיח עלינו, ונותן לחיילינו את העוז להכריע את אויבינו.

חשוב לדעת שילדים מגיבים בתגובות לחץ גם לאור קשיים שהם נחשפים אליהם באופן עקיף, כמו למשל, רצח הנערים, או חדשות על אנשים שנפגעו מהפצמרי"ם וכדו'.

לדרך ההתייחסות של ההורים לאירועים, יש השפעה משמעותית על הילד. לכן, חשוב מאוד לדאוג לרגיעה הפנימית שלכם, וכאשר אתם חשים שאתם זקוקים לסיוע, לא להסס לפנות ולטפל בכך. החוסן שלכם, משפיע באופן חשוב על החוסן של ילדיכם.

ילדינו אמנם אינם חשופים לאמצעי המדיה השונים, והדבר מצמצם באופן ניכר את עוצמת החוויה של אירועים שקורים מחוץ ליישוב, אבל יש להניח שרוב הילדים כן שומעים מה קורה, ולכן חשוב לתווך להם את הדברים. במידה והילד שמע דברים ושואל עליהם, חשוב לענות בכנות, בצורה המותאמת לגילו. כאשר אנחנו איננו מסבירים את הדברים, הם מגיעים אל הילדים ממקורות שאינם מעובדים ואינם מותאמים לגילם. אנחנו כהורים יכולים לתת את האינפורמציה בצורה מדודה ומותאמת, ולכן עדיף שהילדים יישמעו את הדברים מאיתנו, אלא אם ברור לנו שהילד אינו חשוף למידע.

חשוב להדגיש שלא כל אירוע בהכרח יביא למשבר ולא כל משבר הוא משבר חריף. הדבר תלוי באופן שבו ההורים יגיבו למצב וכן במשאבים הפנימיים של הילד, בכוחות שלו להתמודד עם המשבר.

התמודדות טובה עם משבר נחווית אצל הילד כהצלחה שלו ומסייעת לו לפתח כוחות, משאבים, חוסן ויכולת התמודדות טובה עם אירועים שונים בעתיד, כך שמשברים מהווים גם אירוע מגדל ומחזק לצורך ההתפתחות התקינה של הילד.

לעומת זאת, קושי בפתרון המשבר עלול להקשות על היכולת של הילד להביע גמישות לאור אירועים דומים בעתיד, לפגוע בתפקודו, ליצור מצב של לחץ נפשי מוגבר ואף עלולה להתפתח פוסט-טראומה ולכן נודעת חשיבות רבה להכרת תגובות של ילדים למשבר.

תגובת ילדים למצבי משבר

ישנן כמה תגובות אופייניות ונורמטיביות למצבי לחץ ומשבר. אנשי המקצוע נוהגים לכנות זאת 'תגובות נורמאליות, למצב לא נורמאלי':

• היצמדות מוגזמת - ניסיונות לקבל תחושה של ביטחון, למשל על ידי היצמדות לדמויות משמעותיות כמו ההורים או המורים.
• שינויים בהרגלי אכילה - קשיי אכילה, חוסר תיאבון, הקאות, עקשנות סביב נושא האוכל.
• מיחושים גופניים - כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות ועוד.
• נסיגה התפתחותית - חזרה להתנהגויות כמו הרטבה, מציצת אצבע, גמגום וכדומה.
•  הפרעות ריכוז - קשיי קשב וריכוז, תחושה של בלבול אצל הילד, או שעמום.
• הופעתם של פחדים וחרדות – לדוגמא: פחד מלהישאר לבד, והופעתם של סיוטים. 
• שינוי בהתנהגות - תוקפנות מוגברת, אלימות, כעס, חוסר שקט או פאסיביות, הסתגרות וניתוק.

תגובות אלה, במידה ואינן מופיעות באופן קיצוני, הן נורמטיביות בשלבים הראשונים של עיבוד האירוע, אבל הן אמורות לחלוף בהדרגה. במידה והן מתמשכות יותר מחודש, חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי.

מה ההורים יכולים לעשות על מנת לסייע לילד?

הבנה היא עמדת מפתח משמעותית בהתמודדות של הורים עם תגובות לאירועי משבר. על ההורים לאפשר לילד להביע את רגשותיו, אך מצד שני לתת לו אפשרויות לדרכי פתרון חיוביות יותר, בדגש על יכולת ההתגברות שלו עצמו על המשבר.

התהליך ייעשה דרך שיחה עם הילד, וכאשר הוא מתאר דברים המביעים את יכולת ההתמודדות שלו, כדאי לשקף ולהעצים זאת, על מנת לעורר תחושה של מסוגלות עצמית.

בנוסף, מאוד מומלץ שההורים יספרו לילדים כיצד הם עצמם התמודדו במצבים דומים, כך הילד יראה שלגיטימי לחוש פחד, וגם יישמע על דרכי ההתמודדות.

כמו כן כדאי לזהות מצבים שבהם הילד זקוק לתשומת לב, ולהשתדל להעניק לו אותה, גם אם הדבר נראה קצת 'מוגזם'. גם אם הילד רוצה לישון עם ההורים, מומלץ לאפשר לו את הדבר. במרבית המקרים הילד יחזור, עם הרגעת המצב, לדפוס הקודם, ובמידה ולא, ניתן יהיה לעזור לו לעשות זאת בהדרגה.

מומלץ מאוד לתת לילד תפקידים בבית, באופן מותאם לגילו, משום שהדבר מעלה את ערכו העצמי ונותן תחושה שההורים סומכים עליו. בנוסף, כדאי לעשות עם הילדים פעילויות אקטיביות, כמו משחקי ספורט, משום שהפעילות האקטיבית משחררת את המתח הגופני, ביחד עם עצם ההנאה שבמשחק המשפחתי.

חשובה מאוד השמירה על שגרת חיים רגילה ומוכרת ככל האפשר. יחד עם זאת, אין להתעקש ולהלחם עם הילד על קיומן של משימות שהוא מסרב לעשות, גם אם פעם היה עושה אותן בקלות. התעקשות מופרזת על ביצוע המשימות, עלולה להגביר את המתיחות בבית ואת הלחץ שהילד נתון בו ולהחריף את הבעיה.

כאשר ניכר שהמשבר נמשך זמן רב מהצפוי, גורם לפגיעה בתפקוד של הילד, או שמופיעים סימני חרדה ונסיגה משמעותית, וההימנעות ממצבים שונים הולכת וגוברת, יש לפנות לייעוץ מקצועי.

מסרים תואמי גיל

ילדים עד גיל 6 זקוקים למידע פשוט וקונקרטי, עם מסרים מרגיעים, הן מסרים של אמונה והן מסרים שההורים מגנים על הילד.

גם ילדים בגיל בית הספר היסודי זקוקים למידע קונקרטי, אבל הם חשופים יותר ומבינים יותר, ולכן הם זקוקים למידע מעט יותר מפורט. אמירות מעודדות בגיל זה יכולות להתייחס לכך שהמצב אינו קבוע, אלא תקופה חולפת. ניתן להזכיר תקופות דומות שהיו בעבר, משום שזה מחזק את התחושה שניתן להתגבר על הקושי. בנוסף, כדאי לתת לעצות ודרכי התמודדות מה ניתן לעשות כאשר חשים פחד.

מתבגרים זקוקים למידע רחב יותר, הכולל התייחסות להיסטוריה של המצב, למימד המדיני, ושאלות תורניות ומוסריות שעולות סביב האירועים. חשוב לייצר דיאלוג שמאפשר לילדים לתרום מתפיסותיהם לגבי המצב, ולשוחח איתם באופן בוגר. יש להימנע מהצהרות דרמטיות וקטסטרופליות, כגון 'חשוב להתפלל, אנחנו נמצאים בסכנה קיומית', 'מדינת ישראל מוקפת באויבים מכל עבר'. גם אם האמירות הללו נועדו לעורר לתפילה ותשובה, חשוב מאוד שלא נעורר ביחד עם זה גם חרדה. לאמירות הללו יש מקום רק כאשר הן באות מתוך אמונה וודאית בהגנה שהקב"ה מגן עלינו.

אסיים בתפילה שנזכה להתמלא בחוסן ובגבורה, ולזכור את עוצמתינו כאומה זקנה וצעירה, שעברה אירועים הסטוריים קשים לאין ערוך, ויכלה להם. 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם'.