המוות וגלגול נשמות בוודו 

המוות וגלגול נשמות

על פי מסורת הוודו האדם הוא שילוב של שלושה מרכיבים:
1. הגוף הפיזי.
2. מלאך טוב גדול, גרוס-בון-אנג'.
3. מלאך טוב קטן , טי-בון-אנג'.

המוות אינו סוף החיים, אלה מעבר למצב אחר במחזוריות הקיום.

הגוף הפיזי: חוזר למחזוריות החומר בכדור הארץ, בה הוא קיים.

המלאך הטוב הגדול: הוא אין סופי. לאחר המוות הוא עוזב את הגוף הפיזי ועובר לעולם המתים, משכן הלואה.
שם, הוא בן בית. משם הוא בה, ולשם הוא חוזר.
בעולם המתים הוא מתקיים עד שיבחר לחזור לסבב נוסף בעולם הפיזי.

המלאך הטוב הקטן: עוזב את הגוף הפיזי עם המלאך הטוב הגדול, הוא נשאר מעט יותר בסביבת הגוף, לפני שגם הוא עובר לעולם המתים.
המלאך הטוב הקטן ומתקיים בעולם המתים, כאחד האבות.

המלאך הטוב הקטן מרחף סביב הגוף המת במשך תשעה ימים.
אז נערך טקס תשעת הלילות בכדי לוודה שגם הוא עוזב ועובר לעולם המתים.
מלאך טוב קטן שנשאר בעולם הפיזי עלול להביא מזל רע.
בכדי לגרש מלאך טוב קטן, מאמבו או הונגאן, יכניסו אותו תחילה ל"גובי" לכלי קטן מחמר ואז ישרוף או ישבר את הגובי על פרשת דרכים את הגובי בטקס שנקרא בואלי-זן אשר משחרר את המלאך הטוב הקטן למקומו הטבעי בעולם המתים.

בעולם המתים המלאך הטוב הקטן מתקבל ע"י משפחת הגאדה.
הברון סמאדי הוא השופט, יש לו גישה לזיכרון של הנפטר. וכך במשפט האולטימטיבי, מהלך החיים ניבחן מראיית העולם של הנשפט. והבארון אינו שופט אדם מבלי שהיה במקומו.
אין זה משפט לטוב או לרע, זהו תהליך של הבנה, שמלמד את כלל המערכת.
זהו בעצם והמשך תהליך הלמידה של הגראן מאט מהאדם עד היום.

בהמשך תהליך, בוחר המלאך הטוב הגדול, את הזמן והמקום בו יחזור לסבב נוסף בין החיים.

במשך שנה מיום הפטירה המלאך הקטן נמצא במנוחה ובתהליך הסתגלות להיותו חלק ממערכת האבות. שנה ויום לאחר הפטירה רשאים בני משפחתו או מקריו לקרוא לו לעזרתם בשעת הצורך.

קצוות משוחררים (נפטרים ללא צאצאים). הם עדיין סוגיה אפופת מסתורין.
חלקם נולדים מחדש למשפחת הלואה גאדה.