דברי חכמים- זה מרזה? 

רבים מאתנו מחפשים טיפים או פתרונות לתזונה נכונה בכתבי עת, ברשת, במגזינים מקוונים או בתקשורת המשודרת בפינות יעוץ של "מומחים", הם יתכן שהתשובות בעצם כבר אצלנו מימים ימימה. ד"ר אסנת רזיאל עוזרת לכם להבין, למה התכוונו חכמים.

ד"ר אסנת רזיאל

בימי קדם, בהם מקצוע הרפואה לא היה קיים באופן מוסמך, ומחקרים סדורים לא נערכו כלל, הסתמכו בני האדם על ידע שעבר מדור לדור וניסו לכוון את חייהם, גם בנושא תזונה ומשקל על פי ידיעות שצברו אנשים אחרים שקדמו להם ואשר דאגו לתעד את ניסיונם.

עיון במקורות מקראיים יכול לתרום גם היום לא מעט תובנות תזונתיות נכונות ואף להפתיע עד כמה בעצם העסיק נושא המשקל והשמירה על תזונה נכונה גם את אבות אבותינו.

רמב"ם וחז"ל הם שני מקורות מעניינים במיוחד לנושא מכיוון שהיחס שלהם למזון, לתזונה בריאה ולקשר שהם עשו אולי לראשונה בין בריאות לבין שמירה על משקל תקין, תועד בכתובים רבים והידע שצברו היה רב ובעל ערך.

על פי הרמב"ם למילה "בריאות" יש גם פירוש מילולי נלווה:"בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו". גם הרפואה העתיקה הכירה בשמירה על אורח חיים בריא כמפתח לאיכות חיים. תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מגורמי סטרס ולחץ היו כמעט תמיד מתכון לחיים בריאים וארוכים יותר, כאז כן היום.

."עשה מזונותיך תרופותיך ולא תרופותיך מזונותיך".  הרמב"ם היה אחת מן הדמויות הראשונות לזהות כי מחלות רבות נובעות מתוך מערכת העיכול שלנו ובעיקר ממה שאנו מכניסים לתוכה. הוא היה ראשון לחבר בין איכות המאכלים שאנו אוכלים, ומרכיביהם ובין הבריאות הפיזיולוגית שלנו. הוא זיהה את הצורך באכילה רגשית ופסל אותו ושם דגש על אכילה לשם הזנה והישרדות ולא לשם תענוג וסיפוק. הרמב"ם הבטיח לנו כי אם נאכל כשאנו רעבים, ורק את מה שאנו צריכים, נהנה מאורך חיים בריא יותר ונסבול מפחות חולי.

ארוחת הבוקר, חשובה גם על פי חז"ל שקבעו כי  "האוכל פת שחרית יוכל להשיג 60 רצים אחרים". כיום אנו כבר יודעים כי חידוש מאגרי הגלוקוז של הגוף לאחר שינה ממושכת חיוני לנו לצורך שמירה על תפקוד תקין ורמת אנרגיה גבוהה.

ארוחת בוקר מאוזנת גם יכולה לסייע לנו בשמירה על תפריט נכון והגיוני לאורך היום ובתורה אף לצמצם את הסיכוי להופעת סכרת כחלק משמירה על תפריט מאוזן, שמתחיל דווקא בערכים תזונתיים נכונים בבוקר.

עפ"י חז"ל "ארוחת בוקר מונעת כ-80 מיני מחלות התלויות בכיס המרה" ,לא מן הנמנע כי חז"ל היו הראשונים לזהות את החשיבות התזונתית של ארוחה זו, והעדרה יוחס פעמים רבות ונקשר בחוסר בריאות ובתזונה לקויה.

"פת שחרית"- היא לחם עשיר בדגנים. קמח לבן מנופה בצורה התעשייתית בה הוא קיים כיום לא היה בנמצא. גרעיני התבואה ושיטות העיבוד בתקופה המקראית הבטיחו לחמים גסים, עשירים בסיבים תזונתיים שכולם היו מצוינים לעיכול ולשמירה על רמות סוכר מאוזנות.

הרמב"ם אף הגדיל לעשות וכתב מדריכים רבים שהייתה בהם התייחסות ישירה לנושאי הבריאות:

הרמב"ם, שנודע כרופא מומחה ומפורסם, כתב ספרות ענפה במדע הרפואה וכמעט בכולן נמצאת התייחסות נרחבת לנושאי תזונה נכונה והקשר בינה לבין שמירה על בריאות תקינה. בספריו דן הרמב"ם במגוון רחב של בעיות רפואיות: אסטמה, אלרגיה, טוקסיקולוגיה, סוכרת, רפואה מונעת, מיניות ועוד. ספריו מבוססים על ניסיונו העשיר ברפואה, על ספרי קודמיו ואף על חכמי התלמוד. עם זאת, באותם ספריו הפכו לאבן יסוד בלימודי הרפואה באסיה, באפריקה ובאירופה בדורות שלאחריו.

מסתבר כי בהחלט יש לנו ממה ללמוד. ניסיון העבר בצירוף הוכחות מדעיות של מחקרים חדשניים שתקופתנו עתירה בהם, יכול בהחלט להוות בסיס מצוין לתזונה מאוזנת ולשמירה על משקל תקין וחיים בריאים יותר. כל שעלינו לעשות הוא לאמץ את ניסיונם הטוב של אחרים ולרתום אותו לטובתנו.