למה לא תצליחו להגשים את עצמכם 

באחד מסרטוני ה-You Tube האהובים עלי, מופיע סטיב ג'ובס, בנאום מעורר השראה  באוניברסיטת סטנפורד. בנאומו, הוא מספר לקהל שהוא מעלה לעצמו את השאלה הבאה:

"אם אלה היו הימים האחרונים של חיי, האם הייתי עושה היום, ביום הזה ממש, את מה שאני עומד לעשות היום?" הוא מסביר שאם במשך יותר מידי ימים התשובה היא "לא"...כנראה שיש משהו בחייו שעליו לשנות.

אנשים דנים מדי פעם בעניין ההגשמה האישית. עולות שאלות כגון "מה אני רוצה, מתי אני רוצה את זה, ואיך אשיג את זה". לפעמים השאלה עולה בניסוחים כגון "מה המשמעות של העיסוק שלי עבורי", "למה אני לא מרגיש מוטיבציה", "מה היה גורם לי לחזור הביתה עם חיוך על הפנים", "איך אני רוצה שהילדים שלי יזכרו אותי" וכדומה.

שאלות כאלה טבעיות לחלוטין, הרי כולנו מחפשים משמעות. לפעמים האדם לא מעלה לעצמו שאלה כזו באופן ישיר, אבל בכל זאת נמצא בחיפוש.

כולנו רוצים סיפוק והגשמה. מחפשים התחברות ליעד גדול מאיתנו, גדול מהפרט, התחברות לסוג של לתהליך יצירתי רחב, כזה שיש לנו עליו השפעה, אבל שאנחנו לא שולטים בו באופן חד צדדי. אשתמש במונח מעולם האימון ואקרא לזה חיפוש היעוד האישי.

בתהליך אימון, הרצון להתחבר ליעוד האישי מהווה חלק משמעותי בניסוח החזון של המתאמן. כאשר המתאמן מצליח לזהות ולראות את האינטרס העמוק ביותר שלו, החזון הופך תכליתי. כזה שיש בו תכלית. תחושת ההגשמה בחייו גוברת.

אבל, למה להתחיל  עם "הפלצנות" הזו? חזון....יעוד...תכלית...? "מה יצא לי מזה?"

אספר סיפור קצר: תדמיין שאתה טס במטוס בגובה 40,000 רגל. פתאום... הקברניט מודיע שיש הודעה "טובה" והודעה "רעה" עבור הנוסעים. ההודעה הטובה היא: "יש רוח גבית חזקה מאוד. לאור זאת, נשיג את היעד מהר מאוד, יותר מהר ממה שציפנו או הערכנו." ההודעה הרעה היא: "כל מכשירי הניווט הפסיקו לעבוד. במצב כזה נגיע מהר מאוד, אבל לאן בדיוק? לא יודעים."

איזה פחד פתאום! לא לדעת לאן טסים זה אפילו יותר מפחיד מלנחות במקום הלא נכון.

בחיים, כמו במטוס, יש צורך בניווט, ואנחנו הקברניט של חיינו. כדאי בהרבה לטעות, להגיע למקום לא נכון שממנו נוכל לשנות כיוון ולהמשיך, מאשר לא לדעת בכלל לאן אנחנו מתכוונים להגיע.

עד כה, הבהרנו קצת את התשובה לשאלה למה להציב מטרות וגם קצת ממה יצא לי מזה.  אבל, מה מניע אותנו הלאה? מה מניע אותנו לעשות את מה שחשוב לנו, את מה שמלהיב אותנו, את מה שאנחנו מחוייבים לו במקום הכי עמוק?

המתח היצירתי  

"מתח יצירתי" הוא המתח הנוצר בין החזון למציאות. יש חזון ויש מציאות. יש נסיבות, יש מצבים שלא בשליטתנו. להבדיל מ"המתח הרגשי", "המתח היצירתי" הוא זה המניע אותנו, הדוחף אותנו לפעול, הגורם למוטיבציה והמסייע לנו להשיג את היעד שהצבנו לעצמנו. זהו מתח פרודוקטיבי.

המתח הרגשי עלול להיווצר בעקבות הפער שבין החזון למציאות. המתח הזה עלול להפוך למקור לתסכול ולשלוט בנו. בשונה ממנו, המתח היצירתית, שנוצר בעקבות אותו פער ממש, מהווה מקור ליצירה.

יש צורך לזהות את המתח הרגשי ולהבדיל אותו מהמתח היצירתי בכדי להמשיך ולהתקדם להגשמה המיוחלת. כאשר אנו שולטים במתח הרגשי אנו מייצרים יכולת התמדה וסבלנות.

דוגמאות אחדות של מחשבות שיכולות לקפוץ בגלל המתח שבין החזון למציאות: "הייתי רוצה לייסד את העסק העצמאי שלי, אבל אין לי תקציב", "הייתי רוצה להיות צייר, אבל אני חייב להתפרנס". אנשים יכולים למצוא את עצמם מתייגים את החזון שלהם כנאיבי או כ-"פנטזיונר". אבל דווקא הפער שבין החזון למציאות העכשווית, הוא זה שמהווה מקור מוטיבציה וכוח. אם הפער לא היה קיים, לא היה צורך להתקדם לעבר החזון.

אמרו את זה קודם, לפני

אכן. סביר ששמעתם את זה קודם. יתכן שקראתם דברים דומים. יכול להיות ששמעתם מאמן בטלויזיה באיזו תכנית בוקר. "תמצאו את מה שמעורר בכם תשוקה ולכו אחרי הלב, דעו מי אתם ומה אתם רוצים, זו הדרך לחיות חיים של הגשמה" – גם סטיב ג'ובס אמר את זה בנאום –.

מה שאני רוצה לומר הוא שאתם יודעם את זה. באיזה שהוא מקום- בין אם שמעתם ובין אם לא שמעתם מאמנים, בין אם קראתם ובין אם לא קראתם כתבות, אתם יודעים את זה. יודעם את זה, ולא עושים עם זה הרבה.

למה לא תצליחו להגשים את עצמכם

יש שתי דרכים מובחנות לפתור את המתח שבין החזון לבין המציאות.

1-     לכוון את המציאות לחזון.

2-     לכוון את החזון למציאות.

כפי שראינו, המתח הרגשי גורם ל"סטרס", ללחץ ולתסכול. הוא עלול להכניס אותנו למועקה עמוקה, ואפילו לחוסר אונים. אל תבלבלו בין המתח הרגשי למתח היצירתי. תנסו לזהות את המתח הרגשי כשהוא נוצר אצלכם, אם בכלל נוצר. אל תניחו שהתהליך היצירתי של התקדמות לעבר החזון חייב לכלול חרדה. ההנחה הזו עלולה להפוך לאמונה מושרשת ולפגוע בכל התהליך.

אם לא תבחינו בין המתח הרגשי למתח היצירתי, סביר שתורידו את החזון לכיוון המציאות הקיימת. האקט של להוריד את החזון למציאות העכשווית יטפל בסימפטומים. וזה למה לא צליחו להגשים את עצמכם.

לכוון את המציאות לחזון לוקח זמן, אבל תחושת התכלית שמלווה את המסע תגרום לכם להתמיד, להתגבר על מכשולים ולחיות מתוך הגשמה לאורך כל הדרך.

לא חשוב מהו החזון, אלא למה הוא גורם.